פסק-דין בתיק עפ"ג 24677-12-11

המערער, נאשם 3, בת"פ 2790-03-11 (בית המשפט השלום בנתניה) הורשע על פי הודאתו בכניסה והתפרצות למקום מגורים בצוותא, עם שני נאשמים אחרים, וגניבה בצוותא של תכשיטים בעלי ערך כספי ורגשי רב ונידון לתשעה חודשי מאסר בפועל, לשמונה חודשי מאסר על תנאי וחמישה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לתשלום קנס בסכום של 500 ש"ח וחויב לפצות את המתלוננת בסכום של 1,500 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער וכלפי העובדה שבית משפט קמא לא קיבל לגבי המערער תסקיר מבחן בטרם גזר הדין.

ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי חרף העובדה שלא הייתה חובת תסקיר לגבי המערער, היה על בית המשפט קמא לקבל לגביו תסקיר מבחן שיתאר את נסיבותיו האישיות ואת סיכוייו בעתיד ולא היה עליו להסתפק בנתונים שנמסרו לגבי המערער בפני בית המשפט קמא ואשר הובאו גם בהודעת הערעור ובטיעוני ב"כ המערער בפנינו.

באשר לעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, טוען ב"כ המערער שבית המשפט קמא השווה את המערער, שלא כדין, לשני הנאשמים האחרים, אשר לחובתם עבר פלילי עשיר בעבירות רכוש והיו תלויים ועומדים נגדם עונשי מאסר על תנאי שהופעלו על ידי בית המשפט קמא כחלק מהעונש שהוטל עליהם.

לטענת ב"כ המערער, בית המשפט קמא התעלם מהעובדה שמדובר בעונש מאסר ראשון לריצוי על ידי המערער, למצבו הרפואי מהיותו אב לשני ילדים קטינים, משהייתו במעצר בית במשך 8 חודשים ומהודאתו בכתב האישום מבלי שהובטח לו דבר, כפי שהובטח לנאשמים האחרים.

ב"כ המשיבה מתנגדת לקבלת תסקיר לגבי המערער וטוענת כי אין חובה לעשות כן ונתוניו של המערער הובאו בפני בית המשפט קמא והובאו גם בפנינו מבלי ששירות המבחן יכול היה לעשות את הדבר באופן טוב יותר.

באשר לעונש המאסר שהוטל על המערער, טוענת ב"כ המשיבה כי הוא הולם את חומרת התנהגותו ואת עברו הפלילי, אמנם לא מהזמן האחרון, ובית המשפט קמא אבחן כראוי בין המערער לבין הנאשמים האחרים שעליהם הוטלו עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות ארוכות יותר.

עיון בגזר הדין נושא הערעור מעלה כי בית המשפט קמא הביא את תיאור מעשיו של המערער, כאשר הוא זה שפרץ יחד עם אחד הנאשמים בפועל לדירה ונטל מתוכה תכשיטים בעלי שווי כספי ורגשי רב, כאשר לאחר מכן הוא והנאשם הנוסף (נאשם 1) הצטרפו לנאשם 2 שחיכה להם מחוץ לדירה, ברכב מילוט, עד שנעצרו.

בית המשפט קמא תיאר נכונה את חלקו של הנאשם 3 לעומת חלקם של הנאשמים האחרים, כאשר קבע שהוא זה שפרץ לדירה בפועל, נטל מהדירה את התכשיטים ונשאם על גופו אל מחוץ לדירה, ומשכך עומד מעשהו במדרג החומרה העליון מבין שלושת המעורבים בפרשה.

בית המשפט קמא גם לקח בחשבון לחומרת העונש את עברו הפלילי של המערער, גם אם לא מדובר בעבירות מהזמן האחרון, אך העונשים שהוטלו עליו לא הרתיעו אותו מלפגוע ברכוש הזולת.

אנו רואים עין בעין עם בית המשפט קמא את חומרת התנהגותו של המערער, אשר פגעה לא רק ברכושו של הזולת לאור היום, אלא גם פגעה בביטחונו האישי כאשר נפנה לעיסוקיו ומצא עצמו ללא תכשיטים וכאשר דירתו פרוצה.

בית המשפט קמא אבחן נכונה בין המערער לבין הנאשמים האחרים בכל הקשור לעברם הפלילי המכביד יותר של הנאשמים האחרים, אך כנגד זאת, הגדיר נכונה את מעמדו של המערער לעומת מעמדם של האחרים, במיוחד נאשם 2 בכל הקשור לחלקו בביצוע הפריצה והגניבה.

באשר לטרוניה שהביע ב"כ המערער כלפי בית המשפט קמא, שלא הפנה את המערער לשירות המבחן, כפי שהתבקש לעשות, הרי משלא קיימת לגבי המערער חובת תסקיר, מאחר שהורשע בעבר, ולאחר שכל נסיבותיו האישיות הרלוונטיות הובאו בפני בית המשפט קמא בכישרון רב על ידי ב"כ המערער, כפי שהובאו גם בפנינו, לא היה טעם להטרחת שירות המבחן בהכנת תסקיר לגבי המערער.

גם בהעדר תסקיר מבחן, זקף בית המשפט קמא לקולת העונש את כל נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות היות המאסר ראשון מאחורי סורג ובריח ועונש המאסר של תשעה חודשים איננו חורג מהענישה הראויה כלפי מי שפוגע ברכוש הציבור ובביטחונו ולקח בחשבון את כל השיקולים הראויים לצורך הענישה.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות הפלילית של בית משפט זה ביום 1.5.12 בשעה 12:00 ואם לא יתייצב, ייעצר ויובא למשמורת שב"ס.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ד  אדר תשע"ב, 18/03/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.