פסק-דין בתיק עפ"ג 2423-09-10

לפנינו ערעור המדינה על גזר-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' בן-דור) בת"פ 4419/09, מיום 9.6.10 בגדרו הורשע המשיב בעבירה של תקיפת עובד ציבור ונדון בגינה לחמישה חודשי מאסר על תנאי, לתשלום קנס בסך 200 ש"ח, או ארבעה חודשי מאסר בפועל תמורתם, ולפיצוי למתלונן בסך 600 ש"ח.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת עובד ציבור, לפיה ביום 23.6.08, בבית החולים "שערי צדק" בירושלים, הוא תקף רופא בשעת מילוי תפקידו, באמצעות מכת אגרוף.

הדיון בערעור זה עבר טלטלות רבות. בישיבה הראשונה התייצבו המשיב ובא כוחו, אך באת-כוח המערערת לא התייצבה בשל שביתת הפרקליטים באותה עת. בית המשפט לא קיבל את בקשת בא-כוח המשיב, לא הורה על מחיקת הערעור בשל אי התייצבות הפרקליטות אלא דחה את הדיון למועד מאוחר יותר. באותה ישיבה, הורינו, לאחר ששמענו את עמדת בא-כוח המשיב, על הגשת חוות-דעת מאת הממונה על עבודות השירות, זאת על-מנת שמכלול הנתונים אודות המשיב יהיה מונח לפנינו בטרם נכריע בגורל הערעור.

חוות-דעת הממונה על עבודות השירות היתה בסופו של יום שלילית, זאת, בין השאר, בשל מצבו הבריאותי הקשה של המשיב.

מאז אותה ישיבה, ועד הישיבה שהתקיימה היום (חמש ישיבות), לא התייצב המשיב לדיונים שנקבעו והמציא בכל ישיבה תעודה רפואית המעידה על מחלתו. בישיבה האחרונה שקלנו בכובד ראש הוצאת צו הבאה. נמנענו מכך רק בעקבות הודעת בא-כוח המשיב, לפיה שוחח עם מרשו, אשר הסכים לכך, כי אם לא יוכל להתייצב לישיבת בית המשפט שנקבעה להיום בשל סיבה רפואית, יתייצב בא כוחו והדיון בענייננו יתקיים בהיעדרו. ויודגש בהקשר זה, כי לא היה באותן תעודות רפואיות שהוצגו לעיונינו אסמכתא מפורשת לכך כי המשיב איננו יכול להתייצב לדיונים (למעט תעודה רפואית אחת שנתבקשה על-ידי בית המשפט), ומעבר לכך בכל תעודה רפואית שהוגשה צוין במפורש שהיא "איננה מהווה אישור בתוקף עבור מוסד משפטי כלשהו".

בא-כוח המשיב התייצב היום לדיון והציג לנו מכתב בכתב ידו של המשיב, המציין את התקופה הקשה העוברת עליו עקב היותו נכה 75 אחוז לצמיתות, החי מקצבה של 2,000 ש"ח לחודש, וביקש בגדר אותו מכתב לדחות את ערעור הפרקליטות ולהותיר את העונש שגזר עליו בית-משפט קמא על-כנו.

אין צורך להכביר מילים בדבר חומרת העבירה אותה ביצע המשיב עת היכה באגרוף רופא במסגרת תפקידו. לא אחת נקבע על-ידי בתי המשפט השונים, כי את תופעת האלימות כלפי עובדי הציבור בכלל וכלפי הרופאים בפרט, יש למגר, ולצורך כך מתחייבת, בנסיבות המתאימות לכך, החמרה משמעותית בענישה. אין להשלים עם מציאות שבה הציבור, שלמען בריאותו ורווחתו פועלים הרופאים, תוקף את הרופאים באלימות ופוגע ביכולתם לבצע את תפקידם.

לכל האמור לעיל נוסיף את העובדה, כי עברו הפלילי של המשיב כולל עשרות תיקים בהם הורשע בעבר, בין היתר, בעבירות של איומים, שוד, תקיפה, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ועוד כיוצ"ב. עוד יצוין, כי המשיב ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל לתקופה מצטברת ממושכת.

אין ספק כי התנהגות זו של המשיב, על רקע עברו הפלילי המכביד, מחייבת מתן עונש מוחשי ומשמעותי יותר מכפי שקבעה הערכאה קמא. אין בעונש שהשית בית-משפט קמא על המשיב משום הרתעה מספקת לא כלפי המערער עצמו ולא כלפי הציבור בכללותו.

בנסיבות רגילות לא היינו מהססים לגזור על המשיב עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית. דא עקא, שהנסיבות המיוחדות של המשיב דנן, לרבות העובדה כי הוא איננו כשיר מסיבה בריאותית לבצע עבודות שירות ואף לא שירות לתועלת הציבור, מעמידות את הדילמה לפנינו בחריפות יתר. עוד נזכיר, כמצוין לעיל, כי נציג הפרקליטות, בתקופת השביתה, לא ראה לנכון לראות מקרה זה כחריג המחייב את התייצבותו לדיון, ואף לעובדה זו יש ליתן משקל כלשהו.

לאור המקובץ לעיל, באנו לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור. יחד-עם-זאת, במידת האיזון המתבקשת בין האינטרסים המנוגדים, מזה ומזה, לא נוכל להיעתר לבקשת בא-כוח המערערת להשית על המשיב, בין שאר העונשים, עונש של מאסר לריצוי בפועל. פועל יוצא מן האמור הינו, כי אנו מעמידים את העונשים שיוטלו על המשיב כלהלן:

(א)        12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירת אלימות כלשהי כלפי עובד ציבור.

(ב)        קנס כספי בסך 5,000 ש"ח, או 4 חודשי מאסר בפועל תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים, החל מ-1.11.11. פיגור בתשלום אחד מהתשלומים הנ"ל, יעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי, בתוספת ריבית פיגורים.

(ג)         הפיצוי בסך 600 ש"ח שנפסק למתלונן ייוותר על-כנו ולא ישונה.

<#4#>

ניתן והודע היום, ז' אלול תשע"א (06/09/2011), במעמד הנוכחים.