פסק-דין בתיק עפ"ג 20821-08-11

המערער הורשע על פי הודאתו בת.פ. 26424-05-10 (בימ"ש השלום בכפר-סבא) בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות שתקף את אישתו כאשר בהיותו בגילופין תפס אותה בראשה, הוריד אותו כלפי מטה והיכה אותה באגרוף בנוכחות בנם בן ה- 17. כמו כן, היכה המערער את אישתו באותה הזדמנות כשהחזיק את מפתחות הרכב.

המערער נידון ל- 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ולעשרה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין והועמד בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מיום מתן גזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי טעה בימ"ש קמא כשלא קיבל את המלצת שירות המבחן להעמיד את המערער בפיקוחו, תוך הטלת 240 שעות של"צ אלא הטיל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות שיפגע בעבודתו לפרנסת משפחתו, בהיותו פושט רגל.

כמו כן טוען ב"כ המערער שבימ"ש קמא לא שקל במידה הראויה את הודאתו המיידית של המערער, שדיווח על התנהגותו בתחנת המשטרה סמוך לאחר ביצועה, ואת הליכי השיקום שנטל בהם חלק כמתואר בתסקיר המבחן.

אנו רואים עין בעין עם בימ"ש קמא את חומרת האירוע נושא גזר-הדין ואת הצורך להרתיע את המערער ואחרים שכמותו מלפגוע בבנות זוג, במיוחד כאשר הרקע לפגיעה הוא היותו של הפוגע בגילופין.

בימ"ש קמא לא התעלם מהאמור בתסקירי המבחן שהוצגו בפניו ואשר צורפו להודעת הערעור מהם עולה כי המערער שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן, מאז תחילת השנה המערער ואישתו נמצאים בטיפול זוגי ולדעת גורמי הטיפול אין סיכוי להישנות אלימות מצד המערער.

כך גם לא התעלם בימ"ש קמא, כפי שאנו לא מתעלמים, מדברי אשת המערער לקצינת המבחן כפי שמובאים בתסקיר, ומיתר הנסיבות המקלות שמנה בימ"ש קמא בסעיף 9 לגזר-דינו.

חרף כל הנסיבות המקלות אין לומר שגזר הדין של ביהמ"ש קמא חורג ממדיניות הענישה המחייבת הטלת עונש ממשי על מי שתוקף את אישתו וגורם לה חבלה כפי שגרם לה המערער בהיותו בגילופין, במיוחד כאשר לחובת המערער הרשעות קודמות, אמנם לא מהזמן האחרון יחסית, בגין עבירות אלימות.

לאור כל האמור לעיל, גזר-הדין של ביהמ"ש קמא מתחשב במידה הראויה בכל הנסיבות המקלות שהועלו בפניו בתסקירי המבחן ובדברי ב"כ המערער, אשר גם אנו איננו מתעלמים ממנו.

אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לביצוע עבודות השירות בפני הממונה על עבודות שירות ביום 1.11.11 בשעה 09:00 על מנת שיקבע מועד ומקום ביצוע עבודות השירות ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עבודות השירות יעמדו בתוקפם עד לסיום עבודות השירות.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ו אלול תשע"א, 25/09/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.