פסק-דין בתיק עפ"ג 17199-07-11

המערער הורשע על פי הודאתו בת.פ. 1447/09 (בימ"ש השלום בראשל"צ) בתקיפת בנו בן ה- 11.5 לאחר שרב עם אחיו כאשר המערער דחף אותו, הפיל אותו על המיטה והיכה אותו בגבו ובפניו.

כמו כן, דחף המערער את הבן לעבר החלון וכתוצאה מכך נחבל הבן בלחיו ולאחר מכן אמר המערער לבנו שאם ישאלו אותו ממה זה קרה יאמר ששיחק כדורגל עם חבריו.

המערער נידון ל- 3 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין וחויב לחתום על התחייבות בסכום של 2,000 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בימ"ש קמא התעלם מהאפשרות שעולה מהסכם העבודה בין המערער לבין חברת אגד, שם הוא עובד כנהג, שהמערער יפוטר בעקבות הרשעתו, ובכך תיפגע פרנסתו ופרנסת משפחתו, לרבות בנו הקטין שהוכה על ידו.

באשר לעבירה שבה הורשע המערער - טוען בא כוחו כי מדובר בעבירה שהיא ברף הבינוני ומטה בחומרתה, המערער לא התכוון לפגוע בבנו ומדובר בעבירה ראשונה ויחידה שביצע המערער במשך חייו שכן אין לו הרשעות קודמות.

עוד טוען ב"כ המערער שהמערער הודה ולקח אחריות מלאה על מעשיו, התחרט עליהם ועשה ככל שיכולתו על מנת לשמור על התא המשפחתי, לרבות קבלת טיפול פסיכולוגי בעזרת חברת אגד.

ב"כ המשיבה מתנגד לביטול הרשעתו של המערער ועומד על חומרת התנהגותו כאשר היכה את בנו הקטין והדיח אותו שלא לספר על דבר התקיפה כמתואר לעיל, וכן הוא טוען כי מהסכם העבודה שצורף כנספח להודעת הערעור לא עולה כי המערער יפוטר ממקום עבודתו אם יורשע שכן לא מתקיימים במקרה זה התנאים המפורטים לצורך פיטוריו של המערער.

עיינו בהסכם העבודה שצורף לעתירה בכל הקשור לפיטורין והתפטרות ומסעיף 5, עליו מסתמך ב"כ העותר, עולה כי חברת אגד זכאית  לפטר עובדללא הודעה מוקדמת אם הורשע סופית על ידי בימ"ש בארץ או בחו"ל בעבירה על חוקי המדינה שיש עימה קלון (שוחד, גניבה, אונס, הונאה ורצח) או בעבירות על בטחון המדינה (לדוגמא: ריגול, קיום מגע ו/או שיתוף פעולה עם סוכן זר, חברות בארגון עוין).

מהאמור בסעיף הנ"ל עולה כי מדובר בזכות של חברת אגד לפטר את המערער ולא בחובה לעשות כן, והיא קיימת רק במקרה של הרשעה בעבירה שיש עימה קלון, כאשר מדובר בעבירות המפורשות בסוגריים, וזאת בהבדל מעבירות על בטחון המדינה שלגביהן המפורטות בסוגריים הן לדוגמא.

גם סעיף 6 להסכם העבודה תומך בעמדת ב"כ המשיבה שלא מדובר בחובת פיטורין של המערער שכן המקרים בהם אגד תדרוש פיטוריו של עובד אינם כוללים הרשעה בעבירה שבה הורשע על ידי בימ"ש קמא.

לאור האמור לעיל, לא התקיים התנאי של פגיעה צפויה בפרנסתו של המערער באם יורשע, וגם אם כך היה, הרי התנהגותו האלימה של המערער כלפי בנו הקטן, כאשר מצטרפת אליה האמירה שלא יאמר את אשר קרה, מציבה את המקרה ברף שאיננו נמוך של עבירות האלימות ומשכך לא מתקיים גם התנאי של נסיבות קלות של ביצוע עבירה הדרוש במצטבר לתנאי הקודם לצורך אי ההרשעה (ראה לאחרונה פסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ) מיום 14.4.10; ע"פ 3336/10 דכוור נ' מדינת ישראל מיום 10.3.11 ורע"פ  4079/10 גבשה נ' מדינת ישראל  מיום 23.8.10, שבהם נקבע כי שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם יורשע בעבירות שיוחסו לו ואילו חריג שבחריגים לכלל זה מותיר בידי ביהמ"ש סמכות להימנע מהרשעה במקרים יוצאי דופן.

אין המקרה והמערער שבפנינו נכנסים בגדר המקרים יוצאי הדופן המצדיקים אי הרשעה ואנו דוחים את הערעור.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ח אלול תשע"א, 27/09/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.