פסק-דין בתיק עפ"ג 15764-08-11

המערערת הורשעה על פי הודאתה בת.פ. 2039/09 (בימ"ש השלום בכפר-סבא) בעבירות של ניסיון להסעת שב"ח ומעשה פזיזות ורשלנות ברכב כאשר ניסתה להסיע ביום 25.7.09 בצהרים שב"ח שעבד במאפיה השייכת להורי חברתה ונידונה ל- 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ל- 8 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין ולקנס בסכום של 5,000 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי הרשעת המערערת וב"כ המערערת טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בימ"ש קמא לא התחשב בגילה של המערערת, בעברה הנקי יחסית, בהמלצת שירות המבחן שלא להרשיע את המערערת שכן הרשעתה תפגע ברצונה להיות עורכת דין, אותו התחילה לממש כאשר החלה ללמוד משפטים בשנת 2009, בהודאת המערערת ובנסיבותיה האישיות.

ב"כ המשיבה מתנגדת לביטול הרשעתה של המערערת ועומדת על התנהגותה הלא קלה בכל הקשור לנסיבות הסעת השב"ח ולתגובתה כאשר נדרשה על ידי חיילי צה"ל שעמדו במחסום לפתוח את תא המטען, וכן על האמור בתסקירי שירות המבחן בכל הקשור ללקיחת האחריות של המערערת, הגם שבעניין זה חלה התפתחות בעמדתה, אך לא מספיקה.

לטענת ב"כ המשיבה, המלצת שירות המבחן שלא להרשיע את המערערת אינה עולה בקנה אחד עם מה שנכתב בגוף התסקירים ואין במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות סטיה מהכלל לפיו מי שמבצע עבירה פלילית יורשע בביצועה.

עיון בגזר-הדין נושא הערעור מעלה כי בימ"ש קמא התייחס בחומרה להתנהגותה של המערערת, תוך שהוא מביא את מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה של הסעת שב"ח, גם אם מדובר בעבירה ראשונה של המערערת.

אין בעובדה שהמערערת הורשעה בניסיון להסעת שב"ח כדי להקל עמה שכן אילו לא עמד החייל במחסום על דרישתו מהמערערת לפתוח את תא המטען היתה המערערת מצליחה להסיע את השב"ח לתוך תחומי מדינת ישראל שכן היא טענה בפני החייל במרמה שאין לה את המפתח לתא המטען ויש שם רק כלי עבודה של בעלה.

מדובר בנסיבות לא קלות ואין בנסיבותיה האישיות של המערערת וברצונה להיות עורכת דין כדי להצדיק הליך חריג של אי הרשעה.

אף אנו, כמו בימ"ש קמא, איננו מתעלמים מהמלצת שירות המבחן שלא להרשיע את המערערת, אך כפי שנקבע לא אחת, המלצת שירות המבחן איננה חזות הכל ובמקרה זה לא רק ששירות המבחן לא מתייחס ברצינות הראויה להתנהגות המערערת על נסיבותיה אלא הוא גם לא נותן דעתו לעמדת המערערת בשיחותיה עמו שכן בתחילה מסרה המערערת אינפורמציה חלקית ומגמתית תוך קושי לראות בשרות גורם טיפולי, ורק לאחר מכן לקחה אחריות גדולה יותר למעשיה, אם כי עמדה על טענתה שלא ידעה כי השב"ח נמצא בתא המטען.

לאור כל האמור לעיל, החלטת בימ"ש קמא להרשיע את המערערת והטלת עונש מאסר של 4 חודשים שירוצו בעבודות שירות היא החלטה נכונה שלקחה בחשבון מצד אחד את התנהגותה של המערערת ומצד שני את הנסיבות המקלות כפי שהובאו בסוף עמ' 9 לגזר-הדין.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

המערערת תתייצב בפני הממונה על עבודות שירות ביום 2.11.11 בשעה 09:00 על מנת שיקבע את מקום ומועד ביצוען של עבודות השירות ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עבודות השירות יעמדו בתוקפם עד לסיומן.

 <#4#>

ניתן והודע היום ב' חשון תשע"ב, 30/10/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערערת.