ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
453-05
19/01/2006
|
בפני השופט:
הנשיא סטיב אדלר ורדה וירט-ליבנה רמי כהן
|
- נגד - |
התובע:
מועצה מקומית דיר חנא עו"ד האשם דלאשה
|
הנתבע:
סמיר עלי עו"ד אחמד סעדי
|
פסק-דין |
השופט רמי כהן
פתח דבר
:
1. בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (
סגנית השופט הראשי
א' קציר ונציגי הציבור מר ד' כספי וגב' כ' גרודסקי; עב 942/99), בו אומנם נדחתה תביעתו של מר סמיר עלי (להלן: "המשיב"), לשוב לעבודתו במועצה המקומית דיר חנא (להלן: "המועצה"). אולם, יחד עם זאת, בית-הדין קבע כי פיטוריו של המשיב היו שלא כדין ולכן חייב את המועצה לשלם למשיב תשלומים שונים, שעל מהותם נעמוד בהמשך.
מכאן, ערעור המועצה על חיוביה כאמור וערעור שכנגד של המשיב על כך שלא הוחזר לעבודתו במועצה.
2. ענייננו בספחיה של פרשת החלפת השלטון במועצה, המונה כ - 7,000 נפש, ממשפחה אחת לשנייה. השאלה העיקרית שעמדה לדיון בבית-הדין האזורי היתה: האם פיטוריו של המשיב - שכיהן כמזכיר המועצה והיה מקורב מאוד ל"שלטון הקודם" - מעבודתו במועצה, היו כדין אם לאו.
בין הצדדים נטושה מערכה משפטית ארוכה ומייגעת. ב"כ הצדדים טענו זה כנגד זה באשר לשלל נושאים. הצדדים לא חסכו זמן שיפוטי, כספי ציבור וכספים פרטיים ופרסו בפני בית-הדין האזורי יריעה רחבת היקף. יש להצטער על זמנו השיפוטי של בית הדין קמא, אשר במסגרת הדיון בשאלה העיקרית, נדרש לדון (הרבה מעבר לצורך) בעלילותיה של מזכירה של ראש המועצה, בפרשה העגומה של בניית בניין בית-ספר במועצה והקבלנים שהוחלפו במהלך הבנייה וכן נדמה בכל נגע שעבר על המועצה. כל אחד מהנושאים הללו ואחרים, מוצא ביטוי באריכות רבה בטיעוני הצדדים, בעדויות שהובאו בפני בית-הדין ובפסק-דינו של בית-הדין האזורי.
רקע עובדתי ופסיקת בית-הדין האזורי
:
3. העובדות הבסיסיות הצריכות לענייננו, כפי שנקבעו על-ידי בית-הדין האזורי וכעולה מהחומר שהונח בפנינו, הן כדלקמן:
א. המשיב, בעל השכלה אקדמית, זכה במכרז לתפקיד מזכיר המועצה בחודש יוני 1991. בחודש ינואר 1992 השלים המשיב את תקופת הניסיון לה נדרש.
ב. עד חודש דצמבר 1994, שכרו של המשיב שולם על פי דרוג המח"ר וכלל גם תוספות שונות. החל מחודש ינואר 1995, שולם שכרו על-פי דרוג בכירים, כביכול מכוח הסכם המכונה "חוזה להעסקת בכירים" ברשויות המקומיות (על מהותו של הסכם זה וחוזה להעסקת בכירים נרחיב בהמשך).
ג. בבחירות שנערכו במועצה בחודש נובמבר 1998, נבחר מר סמיר חוסיין (להלן: "מר חוסיין") לכהן כראש המועצה. מר חוסיין החליף את מר רג'א חטיב (להלן: "מר חטיב"), שכיהן בתפקיד במשך כ-20 שנה.
ד. ביום 5.1.1999 הודיע מר חוסיין למשיב, בכתב, ששכרו ישוב להיות משולם על-פי דרוג המח"ר ולא לפי שכר כבעבר. הטעם שניתן לכך היה, כי המשיב לא חתם על חוזה להעסקת בכירים, כנדרש (כאמור, על מהותו של חוזה להעסקת בכירים נעמוד בהמשך).
כתוצאה מהוראה זו שולם למשיב בחודש דצמבר 1998, שכר בסך 4,910 ש"ח (לפי תלוש המשכורת, שכר זה כלל שכר משולב בסך 4,667 ש"ח ותוספת איזון בסך 242 ש"ח). "השכר המשולב" אותו קיבל המשיב בחודש שקדם, עמד על סך 17,397 ש"ח.
ה. המשיב פנה לבית-הדין האזורי בבקשה למתן צו מניעה זמני, הן לעניין השינוי בשכרו כאמור והן לעניין העברת סמכויותיו למנהל החשבונות במועצה, מר סעיד חוסיין, שהינו קרוב לראש המועצה ושימש כראש מטה הבחירות שלו.
בהחלטה מיום 12.3.1999 קבע בית הדין קמא (מותב בראשות השופט הראשי ד' מיבלום ז"ל; בש"א 1902/99), כי עד למתן החלטה אחרת תשלם המועצה למשיב סך 9,230 ש"ח כשכר ביניים, וכי לא תיגרענה סמכויותיו של המשיב, כפי שהיו ערב הגשת בקשותיו.
ו. ביום 30.4.1999 שלח מר חוסיין מכתב למשיב, בו הודיע לו על כוונתו להפסיק את עבודתו במועצה. מר חוסיין ביקש לשמוע את עמדתו של המשיב בכתב לשורת הסיבות שביסוד החלטתו זו, כדלקמן:
"א. שימוש לרעה בסמכות.
ב. נטילת כספי הציבור ללא רשות.
ג. זיוף מסמכים, הפצתם והנפקת אישורים כוזבים.
ד. גרימת נזקים למועצה המקומית.