פסק-דין בתיק עע 1449/02

1.           ערעור זה נסב על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים סומך, נציג ציבור מר סאלח באדר, נציג ציבור מר פרי ישי; עב 1939/00), מיום6.10.2002, אשר דחה את תביעת המערער לאשר את החלטת הועדה הפריטטית שדנה בעניינו לתשלום 150% פיצויי פיטורים ו- 2 חודשי הסתגלות כפסק בורר; לחייב המשיבה בתשלום השלמת פיצויי פיטורים ו-2 חודשי הסתגלות, כאמור בהחלטת הועדה הפריטטית, בצירוף פיצויי הלנה מיום מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל; תשלום מלוא גמול ההשתלמות; תשלום עבור תוספת שחיקה בגין השביתה בחודש ינואר 2000; זכויות פנסיה; כספים שהופרשו לקרן דפנה; זאת בגין יחסי עובד -מעביד שהתקיימו בין הצדדים מחודש  ספטמבר 1992 והסתיימו בפיטורי המערער ביום 31.8.1999.

2.           בית הדין האזורי, בפירוט המסכת העובדתית, התייחס לכך שבדיון הועדה הפריטטית מיום 8.2.2000. טענה הסתדרות המורים כי יש לשלם למערער 150% פיצויי פיטורים ו- 2 חודשי הסתגלות כפי הנהוג בשיפוי משרד החינוך. מנגד טענה המשיבה כי מבחינה כספית היא אינה מסוגלת לשלם יותר ממה שהיא מחויבת לשלם על פי החוק, קרי, פיצויי פיטורים בשיעור 100%. הועדה הפריטטית החליטה ביום 8.2.2000 כי המשיבה תשלם 150% פיצויי פיטורים ושני חודשי הסתגלות. החלטה זו הותנתה בכך שהמשיבה תשופה על ידי משרד העבודה והרווחה במתן זכויות מעבר ל- 100% פיצויי פיטורים.  החלטה זו נתאשרה על ידי מר אורי גרומן, מתאם פעילות ארצית, יו"ר סניף המורים - הסתדרות המורים; ומר מר פנחס הומינר, הממונה על יחסי העבודה. במכתב מיום 8.2.2000, מציין מר פנחס הומינר כי בהמשך להחלטת הועדה הפריטטית מיום 8.2.2000, במקרה ומשרד העבודה והרווחה לא ישפה את המשיבה יחזור הנושא לדיון בפני הועדה הפריטטית. ביום 5.10.2000 הודיע משרד העבודה למשיבה כי עקב אילוצים תקציביים אין באפשרותו לשפות את המועצה בגין הגדלת פיצויי הפיטורים מעבר ל- 100% פיצויים ששולמו על ידי המשיבה. ביום 15.5.2001 התקיימה ישיבת ועדה פריטטית נוספת בה הוצע למערער כי המשיבה תשלם מעבר ל- 100% פיצויי פיטורים עוד שני חודשי הסתגלות המהווים תוספת של 35% ובכך יגיע שיעור פיצויי הפיטורים ל- 135%, אולם המערער סירב להסדר שהוצע.

3.          טענתו העיקרית של המערער בערעור שלפנינו היא כי בית הדין האזורי נתפס לכלל טעות עת לא התייחס לכך שפיטוריו נעשו שלא כדין ובניגוד למוסכם על הצדדים. לטענתו במהלך שהותו בשנת חופשה ללא תשלום דרשה ממנו המשיבה כי יתחייב להודיע עד ליום 31.3.1999 על כוונתו לשוב לעבודה סדירה על מנת לשבצו בשנת הלימודים תש"ס, הודיעה לו המשיבה ביום 30.3.1999, בחוסר תום לב, כי עבודתו מופסקת בשנת הלימודים תש"ס לרגל צמצומים. עוד טוען המערער כי פיטוריו היו שלא כדין בכך שהיא לא קוימה היוועצות עובר לפיטוריו ולא ניתנה לו זכות שימוע כלשהי. כן טוען המערער כי החלטת הועדה הפריטטית בדבר 150% פיצויי פיטורים ו-2 חודשי הסתגלות אינה ממצה את כל זכויותיו ושוללת ממנו זכויות נוספות שצבר במהלך עבודתו אצל המשיבה. עוד מלין המערער על אופן ביצוע החלטת הועדה הפריטטית. לטענתו, הסחבת והשיהוי מצד המשיבה בפנייה למשרד הרווחה, כשבעה חדשים ממועד החלטת הועדה הפריטטית, סיכלה את אפשרות השתתפותו של משרד הרווחה בחלק מפיצויי הפיטורים. על כן מבקש המערער לחייב את המשיבה לשלם הפרשי פיצויי פיטורים ואת יתרת זכויותיו הנוספות המסתכמים ב- 99,154 ⁶¹ ש"ח.

4.          המשיבה סמכה את טיעוניה על פסק דינו של בית הדין האזורי. לטענתה המערער פוטר כדין ובהתאם לנוהל הקבוע בחוקת העבודה של עובדי הרשויות המקומיות. עוד טוענת המשיבה כי למערער לא קמה זכות לפיצויי פיטורים מעבר לזכות הקבועה בחוקת העבודה של עובדי הרשויות המקומיות וכי יתר זכויותיו שולמו לו במלואן.

5.          הצדדים הסמיכו את בית דין זה לפסוק לפשרה לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], ה'תשמ"ד - 1984 החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, ה'תשכ"ט - 1969.          

6.          לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות וטענות הצדדים, בחנו את פסק דינו של בית הדין האזורי ואת המסמכים המצויים בתיק, החלטנו שעל המשיבה לשלם למערער סכום של 24,000 ש"ח תוך 30 יום שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

7.          כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ט' באלול תשס"ה (13 בספטמבר 2005) וישלח לצדדים.

___________________       ___________________   _______________

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין    השופט עמירם רבינוביץ                השופט יגאל פליטמן      

_____________________                                ___________________

     נציגת ציבור חנה בן דוד                                       נציג ציבור דוד בן הרוש