אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עעא 5225/06

פסק-דין בתיק עעא 5225/06

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
עע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
5225-06
24/05/2006
בפני השופט:
1. כב' הנשיא י.פלפל - אב"ד
2. נ.הנדל
3. ש.דברת


- נגד -
התובע:
אהרון לוי
עו"ד אייל שמולביץ
הנתבע:
מדינת ישראל - ועדת שחרורים
עו"ד אדם אור
פסק-דין

עתירה על החלטת וועדת השחרורים (כב' השופטת ר.בהט, ד"ר ד. פרידלנדר- פסיכולוג קליני, נ.אליאב- עו"ס, ר"כ ע. דדון) מיום 5.3.06 בתיק ט/ 1080101.

כב' השופטת שרה דברת:

1.   העותר מרצה עונש מאסר של 36 חודש, שהושת עליו ביום 27.12.04 בת.פ. 8132/00 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בגין מעורבותו בשוד מזוין, שיבוש מהלכי משפט וקבלת רכוש גנוב שהושג בפשע.

על פי כתב האישום, ביום 13.11.00 בסמוך לשעה 09:30, הגיעו העותר יחד עם שני נאשמים נוספים לביתו של מיכאל שביט בבאר שבע. שניים מתוך השלושה הציגו עצמם כשוטרים בעזרת כובע משטרה ותעודה. לאחר שפתחו להם דלת הדירה, התפרצו פנימה, בעוד השלישי ממתין בחוץ ושומר. אחד מהשניים הצמיד סכין יפנית לצווארה של גב' אנג'ליקה פופה, חברתו לחיים של מר שביט, הורה לה לעזוב את הטלפון באמצעותו ניסתה להזעיק עזרה ולשכב על הרצפה. אז תקפו הנאשמים את המתלוננת במכות בגבה ובראשה, כיסו את ראשה בשמיכה, כבלו את ידיה באזיקון וסתמו את פיה בסרט דביק. הנאשמים תקפו גם את גב' נוסיה שטיירמן במכות בגבה ובראשה, הורו לה לשכב על הרצפה, כבלו ידיה באזיקון וסתמו את פיה בסרט דביק. לאחר מכן, שבו אל אנג'ליקה, הצמידו סכין יפנית לפניה, ואיימו כי אם לא תאמר להם היכן הכסף יוציאו לה את העין. כשענתה שאינה יודעת, היכו אותה באגרוף.

2.   ועדת השיחרורים קבעה שלאור האלימות בה בוצעה העבירה והטראומה שהותירו במתלוננים ומשסברה כי העותר מסוכן לציבור, משלא עבר שינוי בין כותלי הכלא ולאור המידע החסוי הקיים לגביו אין בתוכנית השיקום לנטרל מסוכנותו. בקשתו לשחרור מוקדם נדחתה ביום 5.3.06, מכאן העתירה שבפנינו.

טענות העותר:

3.   אין ממש בקביעת הוועדה, כי המידע החסוי שהוצג בפניה הינו ברמה גבוהה של אמינות, המצביע על מעמדו של העותר בעולם הפלילי, עם דגש על ארגוני פשע, שכן חרף המידע המודיעיני, לא נפתחה נגד העותר חקירה ומעולם לא נחקר בגין חשדות כלשהם או עומת עם המידע המודיעיני נגדו. בנסיבות אלה לא היתה לעותר האפשרות לנסות ולהזים את המידע החסוי.

העותר בן 39, נשוי ואב לשלושה, זהו מאסרו הראשון. לחובתו שתי הרשעות קודמות. האחת, משנת 1997, בגין עבירות מרמה ושיבוש מהלכי משפט, שבוצעו בשנת 1993, בה נדון העותר ל-3 חדשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ולמאסר על תנאי. הרשעתו השניה, משנת 2003, הינה בגין כריית חול בלתי חוקית וגניבה. בנוסף הואשם העותר בהפרת הוראה חוקית, משבעת ביצוע העבירה אמור היה להיות במעצר בית. עברו של העותר אינו מכביד. במרבית חייו ניהל אורח חיים נורמטיבי ושימש מודל לחיקוי לבני נוער בקרית מלאכי כששירת בצנחנים. ביהמ"ש  אשר דן בענינו של העותר, אף ציין בגזר הדין שעברו אינו מכביד ובעבר אף תרם לחברה.

סעיף 10(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א - 2001 (להלן:"החוק"), אינו רלוונטי למקרה הנדון, שכן שיחרור מוקדם של העותר לא יהווה פגיעה באמון הציבור, נוכח התארכות ההליך המשפטי, העובדה כי היה נתון במעצר במשך 10 חודשים ולאחר מכן במעצר בית במשך 4 שנים ורק לאחר מכן נגזר דינו ל-36 חודשים. העותר התמיד בקשר עם הגורמים הטיפוליים והסוציאליים, מתוך הפנמה, לקיחת אחריות ורצון אמיתי לשנות את דרכיו. 

בנוסף, שגתה הוועדה בקבעה כי בתכנית השיקום של העותר לא יהיה כדי לנטרל את מסוכנותו ולפקח עליו בתקופת התנאי. מדובר בתוכנית שיקום מקיפה, אשר יש בה כדי לאיין את המסוכנות באם קיימת, משרבים בה התנאים המגבילים.

עמדת המשיבה

4.   העבירה בגינה הורשע העותר חמורה ביותר נוכח תכנונה ואופן ביצועה. בנוסף, לעותר הרשעות קודמות, כאשר המאוחרת מביניהן בוצעה עת הוטל על העותר מעצר בית בגין העבירה נשוא העתירה. מכאן ניתן ללמוד, כי אין מקום ליתן אמון בעותר. גם התנהגותו של העותר בתקופת מאסרו אינה נקיה מתקריות. העותר נידון פעמיים לשלילת זכויות בגין התנהגותו. משטרת ישראל מתנגדת לשחרורו של העותר נוכח מידע סודי, אשר הובא בפני בית משפט זה, ומעיד על מעורבותו של העותר בעולם העברייני ובארגוני פשיעה.

יש ליתן משקל מזערי לתוכנית השיקום שנערכה על ידי אדם פרטי, ולא על ידי הרשות לשיקום האסיר, כנדרש בחוק. בתוכנית זו אין כדי  לנטרל מסוכנות העותר. החלטתה של הוועדה הינה שקולה ובמתחם הסבירות, אין בה כל פגם או חריגה מסמכות, המצדיק התערבות בית המשפט.

דיון

5.   מועד שיחרורו המלא של העותר הוא 7.5.07 (שחרור מנהלי 9.3.07), שחרור בתום ריצוי 2/3 ביום 7.5.06  (שחרור מנהלי 19.3.06).

סעיף 9 (1) לחוק קובע כי על הועדה בבואה לדון בשחרור מוקדם, לבחון את נסיבות ביצוע העבירה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה. במקרה דנן, היה העותר חלק מתכנון וביצוע של עבירה חמורה, בה היו מעורבים אזרחים תמימים, אשר סבלו מההשלכות הקשות של מעשי העותר ושותפיו. כפי שקבעה כב' השופטת כ"ץ בגזר דינו של העותר מיום 27.12.04: " אין ספק שהנאשם הורשע בעבירות חמורות, שבוצעו בנסיבות חמורות ביותר: התכנון המוקדם, ההצטיידות באביזרים מיוחדים, והביצוע "המקצועי" אשר רק בשל עירנות מיוחדת של בני המשפחה הזעקת המשטרה מוקדם, אפשרו את תפיסת החבורה. מדובר בעבירת שוד שבוצעה בחבורה, באלימות, בקשיחות ובנסיבות שהותירו טראומה קשה על בני הבית שנשדד" (סעיף 9 לגזר הדין).

אולם לא רק בחומרת העבירה עסקינן אלא גם בסכנה הצפויה מהעותר לשלום הציבור. בפני הוועדה, כמו בפנינו, הוצג מידע חסוי שהוגדר כ"חמור"- הגדרה היאה לו. מטבע הדברים, לא ניתן לחשוף את המידע האמור, אך ניתן לומר כי הוא שולל את קיומם של שני התנאים המצטברים בהם מתנה סעיף 3 לחוק את שחרורו של העותר, כי ראוי הוא לשיחרור ושחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

נסיונו של העותר להציג עצמו כמי שחלקו בפלילים הינו זניח ונחלת העבר, אינו עולה בקנה אחד עם החומר הסודי שהוצג בפנינו כפי שציינה הוועדה:" הוגשו לעיוננו מידעים חסויים מרביתם ברמת אמינות גבוהה, המצביעים על מעמדו של האסיר בעולם הפלילי, בדגש על ארגוני פשע, והמצביעים על מסוכנות לציבור אם ישוחרר שחרור מוקדם. מרבית המידעים הם מתקופה האחרונה" (פרוטוקול ועדת השחרורים, עמ' 3).   

העובדה כי חרף המידע לא נפתחה כל חקירה נגד העותר ומשכך לא עומת עם המידע  נגדו, אין בה כדי להפחית מחשיבות המידע ומהסכנה הנשקפת מהעותר כעולה ממידע זה.

לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הועדה לדחות את תוכנית השיקום שנבנתה על ידי ד"ר פיליפ. הוועדה מצאה כי התוכנית לוקה בחסר ואין לקבל את ההמלצות שהובאו בה:

"באשר לתוכנית השיקומית שהוגשה על ידי ד"ר דן פיליפ, קרימינולוג בכיר, הדו"ח מתבסס על מפגשים עם המשפחה ועם האסיר, וממעט לציין נקודות תורפה באישיותו ובהתנהגותו בעבר. כמו כן, איננו מקבלים את המלצתו של ד"ר פיליפ לפיה אין מקום אפילו להיסוס קל, כשהוא ממליץ על שחרורו המוקדם" (עמ' 2 להחלטת וועדת השחרורים).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ