אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עע"ם 5948/10

פסק-דין בתיק עע"ם 5948/10

תאריך פרסום : 16/06/2011 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים
5948-10
16/06/2011
בפני השופט:
1. א' א' לוי
2. ס' ג'ובראן
3. י' עמית


- נגד -
התובע:
גיא לוי
עו"ד אילן בומבך
הנתבע:
מועצת שמאי המקרקעין - משרד המשפטים
עו"ד דניאל מארקס
פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

           לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (עת"מ 1920-09, כבוד השופט נ' סולברג) מיום 21.6.2010, בגדרו נדחתה עתירתו של המערער להירשם בפנקס שמאי המקרקעין.

1.        חוק שמאי מקרקעין, תשס"א-2001 (להלן: חוק שמאי מקרקעין) ותקנות שמאי מקרקעין (בחינות), תשס"ו-2006 (להלן: תקנות הבחינות) ערכו רפורמה בהליך ההכשרה והרישום של שמאי מקרקעין במדינת ישראל. בכל הנוגע להליך שבפנינו, החוק קבע כי כשיר להירשם בפנקס שמאי המקרקעין במדינת ישראל רק מי שהוא בעל תואר אקדמי (סעיף 7(א)(1) לחוק). לצד זאת, נקבעה הוראת מעבר בחוק, שעיקרה הוא החלת הוראות החוק לעניין רישום בפנקס שמאי המקרקעין רק לאחר חלוף חמש שנים מעת כניסת החוק לתוקף, בהמשך תוקן החוק והתקופה הוארכה לכדי שבע שנים (סעיף 45 לחוק). תקנות הבחינות קובעות את סדרי הבחינות ותוכנית בחינות חדשה, והן מבטלות את תוכנית הבחינות שנהגה מכח הכללים שהיו בתוקף עד אז. גם בתקנות הללו נקבעה הוראת מעבר (תקנה 13(4)). תקנה זו קובעת כי נבחן שקיבל ציון "עובר" בבחינה מן הבחינות לפי הכללים, שהמועצה קבעה כי היא שקולה לבחינה מן הבחינות לפי התקנות החדשות, יהא פטור מאותה בחינה, ובלבד שיירשם בפנקס עד חודש ספטמבר 2011.  בהליך דנן עסקינן במערער שהחל את הכשרתו לפני כניסת חוק שמאי מקרקעין ותקנות הבחינות לתוקפן, אולם במהלך השנים הוא לא הצליח לעמוד בהצלחה בבחינת הגמר, וכאשר הצליח לעמוד בהצלחה בבחינה זו, בשנת 2009, נקבע על יד המשיבה כי חלף המועד של הוראות המעבר ואין הוא זכאי להירשם כשמאי מקרקעין.

2.        כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, המערער למד שמאות מקרקעין בשנת 1997 בכוונה להרשם בפנקס שמאי המקרקעין כשמאי מוסמך. לאחר סיום לימודיו החל בתקופת התמחות. לאחר סיום התמחותו ועמידה בהצלחה במספר בחינות סף, ניגש המערער לבחינה האחרונה, בחינת "שומה למעשה". חמש פעמים עשה את הבחינה בשנים 2003-2001, אולם לא עבר אותה בהצלחה. בשנת 2008, ביקש המערער להיבחן פעם נוספת. הוא נרשם לבחינה שנועדה ליום 15.9.2008. ביום 16.7.2008 פנה למשיבה, באמצעות דואר אלקטרוני, וביקש לדעת האם יהיה זכאי להרשם כשמאי מקרקעין במידה שיעבור את הבחינה בהצלחה:

"אנוכי נרשמתי לבחינה 'שומה למעשה' שתתקיים ביום 15/9/08. רציתי לברר האם אהיה זכאי לתעודת שמאי מוסמך, במידה ואעבור את הבחינה. אין לי תואר אקדמי" (הדגשה שלי - ס'. ג''.).

לפניה זו השיב מר שלמה מרלה, מזכיר מועצת שמאי המקרקעין, כך:

"ניתן להירשם בפנקס שמאי המקרקעין גם ללא תואר אקדמי עד לתאריך 24 בינואר 2009. הכוונה היא כי תוצאות הבחינה בשומה למעשה מועד 15.9.08 וגם תוצאות העררים על בחינה זו יתפרסמו זמן סביר לפני מועד זה. עם זאת מעיון בתיקך עולה כי מעולם לא הסדרת את סיום התמחותך וזה עלול להוות מכשול בעניין" (הדגשה שלי - ס'. ג''.).

המערער ניגש לבחינה אולם לא עבר אותה בהצלחה.

3.        לאחר מכן המערער נרשם לבחינה שהתקיימה במועד 23.4.2009, ואותה הוא עבר בהצלחה. בהמשך נמסר לו כי הוא רשאי להגיש בקשה לרישום בפנקס שמאי המקרקעין. המערער הגיש בקשה כאמור, שילם את האגרה. אולם, אז פנתה אליו מזכירת המשיבה והודיעה לו כי אינו רשאי להרשם בפנקס שמאי המקרקעין, משום שאין הוא מחזיק בתואר אקדמי כנדרש על פי חוק שמאי מקרקעין. בעקבות כך נרשם העותר ללימודים אקדמיים, אולם בשיחה עם נציגת המשיבה הובהר לו כי כדי להירשם בפנקס שמאי המקרקעין על סמך הבחינת שעשה, יהא עליו להשלים את התואר האקדמי עד לחודש ספטמבר 2011, וזאת בהתאם לקבוע בתקנות הבחינות. פרק זמן זה אינו מספיק להשלמת התואר האקדמי אותו החל המערער ללמוד. המערער ביקש כי תינתן לו שהות מספקת להשלמת התואר. המשיבה סירבה לבקשתו זו. המערער טוען כי הלכה למעשה משמעותו של סירוב זה הינו כי לאחר שישלים את התואר יהיה עליו להיבחן בבחינות שעל פי המתכונת החדשה הקבועה בתקנות הבחינות, כל עוד אין הן חופפות לאלו שעשה במתכונת הישנה.

4.        על החלטת המשיבה הגיש המערער עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, וכאמור ביום 21.6.2010 עתירתו נדחתה. נקבע כי המערער ידע בדבר השינויים שנעשו בהליך רישום שמאי המקרקעין במהלך השנים מאז נבחן לאחרונה. נקבע כי לשם כך טרח המערער ובדק לפני הבחינה בשנת 2008 אם אמנם יש טעם להיבחן שוב. כשהתברר לו כי מועד 2008 עודנו רלוונטי עבורו, החליט לגשת לבחינה, אך הוא לא עבר אותה. נקבע כי בשלב הזה ידע המערער כי לא יוכל להירשם כשמאי מקרקעין ללא תואר אקדמי, ולפיכך נרשם ללימודים אקדמיים. אולם נקבע כי הוא לא טרח לברר אם יספיק לסיים את לימודיו לפני תום המועד שנקבע בהוראת המעבר בתקנות הבחינות. עוד נקבע כי טענתו של המערער כלפי המשיבה, על כך שכביכול היה עליה להזהירו כי ממילא לא יספיק לסיים את לימודיו לפני המועד הקבוע בתקנות, היא קנטרנית ולא עניינית. נקבע כי לא היה בידיעתה של המשיבה מה מצב לימודיו האקדמיים של המערער, והאם הוא נמצא כבר בעיצומם של הלימודים, או שמא לא התחיל בהם כלל. בכל הנוגע להוראות המעבר שהותקנה בתקנות הבחינות קבע בית המשפט לעניינים מנהליים:

"תקופה ארוכה למדי - חמש שנים וחצי - נקבעה בהוראת המעבר שבתקנות כתקופת מעבר, שבה לא תיכנס לתוקף החובה להיבחן מחדש בבחינות במתכונתן החדשה. התקופה הזו נועדה כדי ליתן שהות למי שהשלים את הבחינות עד אז - אולם לא רכש תואר אקדמי - להתחיל ולסיים את לימודיו האקדמיים בנחת, כדי שיוכל להרשם בפנקס המקרקעין בהסתמך על הבחינות שעשה לפני לימודיו. זהו פרק זמן ארוך. באיזון שעשה מחוקק המשנה בין הצורך לעדכן את מתכונת הבחינות לבין הצורך להתחשב במצוקתו של מועמד חסר תואר אקדמי, ניתן משקל רב לאינטרס של האחרון. זו הוראה סבירה בהחלט. גם העותר דנן, אילו התחיל לימודים אקדמיים אז, בעת פרסום התקנות החדשות, מתוך הבנה כי תוקפן של הבחינות שעשה בעבר לא יעמוד לזכותו לנצח, הרי שהיה מספיק להשלים את לימודיו לפני המועד הקבוע בהוראת המעבר. הוא לא עשה כן. הוא חיכה ל'דקה התשעים'. הוא לא החל לימודים אקדמיים בזמן, אלא ניסה את מזלו במבחן במועד האחרון שלפני תום תקופת המעבר. את אי-הצלחתו בבחינה הזו, ואת השלכותיה של אי-ההצלחה לגבי תוקפן של הבחינות שעשה בעבר, אין ניתן לתלות במשיבה".

           בסיכומו של דבר נקבע כי בצדק גמור, כדת וכדין, בהתאם לחוק ולתקנות, נמנע רישומו של המערער בפנקס. נקבע כי לא ניתן להאריך את תקופה המעבר עד בלי די, כפי שדורש המערער, ועל כן יש לדחות את עתירתו.

5.        מכאן הערעור שלפנינו בגדרו טוען המערער כי שגה בית המשפט לעניינים מנהליים. לטענתו כל בקשתו הינה כי תינתן לו שהות סבירה להשלים את לימודיו האקדמיים, בהם החל מיד שנודעה לו עמדת המשיבה. עוד הוא טוען כי המשיבה ידעה בכל השנים כי אין לו השכלה אקדמית, ובכל זאת ניתנה לו האפשרות לגשת לבחינה במועד 2009, ואף הודע לו כי הוא זכאי להגיש בקשה לרישום בפנקס שמאי המקרקעין. כמו כן, לטענתו שגה בית המשפט כאשר כלל לא דן באפשרות הארכת המועד שנקבע בתקנות הבחינות. לשיטתו למשיבה קיימת סמכות טבועה להאריך את המועד הקבוע בתקנות, ובמקרה דנן חובה להאריך את המועד של הוראת המעבר. עוד הוא מדגיש כי ברישומו לבחינה במועד 2009 נהג בתום לב, ניתנה לו האפשרות לגשת לבחינה ואף אושר לו להגיש בקשה לרישום בפנקס. על כן, לעמדתו התנהלותה של המשיבה היא אשר חורגת מסדרי מינהל תקין ופוגעת בזכויותיו הבסיסיות ביותר. כמו כן, לטענתו הייתה על המשיבה חובה ליידעו בדבר השינויים בחוק שמאי המקרקעין ובתקנות הבחינות, שעה שהוא אינו בקיא ברזי המשפט. יתרה מכך, הא טוען כי המשיבה יצרה בפניו מצג שהוא בבחינת הבטחה מנהלית והיא אינה יכולה לסגת בה ולפגוע בו בצורה כה קשה. בסיכומו של דבר נטען כי דרישתו הינה מידתית וסבירה וכל בקשתו היא כי תינתן לו שהות מספקת להשלים את לימודיו האקדמיים ולהירשם בפנקס.

6.        המשיבה מנגד סומכת ידיה על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. לטענתה הוראות המעבר הינן הסדרים מהותיים, אשר מאזנים בין אינטרסים מתנגשים. עוד נטען כי למערער ניתנה אפשרות "ליהנות" מהוראות המעבר, אך במשך שנים רבות הוא לא עשה דבר לשם רישומו בפנקס. עוד נטען כי המשיבה הדגישה בפני המערער כי לאחר יום 24.1.2009 הוא לא יוכל להירשם בפנקס ללא תואר אקדמי ואין לו להלין, אלא על עצמו.

7.        כבר בפתח דברי אציין כי לא ראיתי כל מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. לא מצאתי בטענות המערער כל בסיס להתערב בקביעותיו המנומקות של בית המשפט. במקרה דנן, נראה כי הלכה למעשה בשנת 2008 עלה בידי המערער "חשד" שמא העובדה כי אין בידו תואר אקדמי תהיה לו לרועץ בדרך לרישומו בפנקס השמאים. בעקבות כך הוא פנה למשיבה בדואר אלקטרוני על מנת לברר את מעמדו וציין מפורשות כי אין בידו תואר אקדמי. נציג המשיבה השיב למערער בצורה מפורשת וברורה כי ניתן להירשם בפנקס שמאי המקרקעין גם ללא תואר אקדמי עד לתאריך 24 בינואר 2009. כלומר לאחר תאריך זה לא ניתן להירשם בפנקס ללא תואר אקדמי. לא ניתן להסיק מדבריו המפורשים של נציג המשיבה כל פרשנות שונה. מכאן עולה כי המערער ידע בוודאות כאשר נרשם לבחינה במועד 2009 כי ללא תואר אקדמי לא יוכל הוא להירשם בפנקס. אכן, נראה כי כיום אין המערער חולק על כך כי הוא זקוק לתואר אקדמי על מנת להירשם בפנקס השמאים.

8.        נראה כי עיקר טענותיו מכוונות לבקשתו להארכת המועד שנקבע בהוראת המעבר בתקנות הבחינות (תקנה 13(4)). כזכור תקנה זו קובעת כי "נבחן שקיבל ציון 'עובר' בבחינה מן הבחינות לפי הכללים, שהמועצה קבעה כי היא שקולה לבחינה מן הבחינות לפי תקנות אלה, יהא פטור מאותה בחינה, ובלבד שיירשם בפנקס עד חודש ספטמבר 2011". מתקשה אני, בלשון המעטה, לקבל את טיעונו של המערער בדבר סמכותה הטבועה של המשיבה "להאריך את המועד" הקבוע בתקנה זו. הפסיקה אליה הפנה המערער בסוגיה זו הינה פסיקה העוסקת בהארכת מועד להגשת ערר, ואינה קשורה כלל ועיקר לטענתו של המערער במקרה דנן. הלכה למעשה המערער מבקש כי המשיבה תשנה את הוראות המעבר הקבועה בתקנות. יש להדגיש כי אין אנו עוסקים בתקנה העוסקת במועד להגשת הליך זה או אחר, אלא בתקנה הקובעת הוראת מעבר מהותית, בדבר תחולתה של נורמה משפטית בזמן, שתפקידה לאזן בין אינטרסים שונים, כפי שטוענת בצדק רב המשיבה. "הוראות מעבר שבחוק מיועדות בדרך-כלל להסדיר בעיות הקשורות למועד התחולה של החוק. הן באות להסדיר, בין השאר, את תחולת החוק על פעולות שהחלו לפני תחילת החוק ונמשכות לאחר תחילתו ... אם לא תהא בחוק הוראת מעבר, הוא יתפרש בדרך-כלל כחל על כל המצבים הקיימים ביום תחילתו (תחולה אקטיבית או מיידית)" (בג"ץ 1715/95 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367, 406 (1997) (להלן: פרשת לשכת מנהלי ההשקעות)). על חשיבותן של הוראות מעבר עמד פרופ' א' ברק:

"בעיית התחולה בזמן של דבר חקיקה מעוררת קשיים ניכרים. הדרך ראויה לפתור רבים מקשיים אלה היא בקביעת הוראה מפורשת בחוק ביחס לתקופת המעבר ('הוראת מעבר'). מטרתה של הוראה זו לקבוע את הדין שיחול לאחר צאת החוק ביחס להתרחשויות שאירעו לפני כניסתו לתוקף ... משנקבעה הוראת מעבר יש, כמובן, לנהוג על פיה" (אהרן ברק פרשנות במשפט כרך ב' פרשנות החקיקה 610 (1993) (להלן: ברק)).

על חשיבותן של הוראות מעבר בכל הקשור לדין העוסק בהסדרת עיסוק עמד בית משפט זה בפרשת לשכת מנהלי ההשקעות:

"הנה-כי-כן, חוק חדש הקובע תנאים לעיסוק, מקצוע או משלח יד (נכנה את כולם עיסוק או מקצוע) , חל בדרך-כלל על כל מי שמבקש לעסוק באותו עיסוק, בין שהוא עסק בו בעבר ובין שלאו. זוהי תחולה אקטיבית או מיידית של החוק ... החלת החוק על מי שעוסקים בו בהווה, שעסקו במקצוע גם בעבר, אינה החלה רטרואקטיבית של החוק. עם זאת, החלה זו של החוק פוגעת בחופש העיסוק של אלה שעסקו במקצוע בעבר. לעתים הדבר מהווה גם פגיעה בזכות הקניין שלהם ... זאת פגיעה לא רק בציפייה אלא גם בזכות, היא הזכות לחופש העיסוק (ולעתים, הקניין) ... מטרתן של הוראות המעבר היא למנוע תחולה אקטיבית (מיידית) של החוק החדש על מי שעסקו במקצוע בעבר".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ