השופט נ' הנדל:
1. מונח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, מיום 1.3.2012 (עת"מ 18949-02-12, כב' השופט א' ביתן), אשר דחה עתירה של המערערת (להלן: אסום) כנגד זכייתה של משיבה 2 (להלן: נחום עמוס בע"מ) במכרז שהוציאה משיבה 1 (להלן: האוניברסיטה).
השתלשלות ההליכים
2. האוניברסיטה פרסמה מכרז פומבי מס' 145/11, להקמת מעונות סטודנטים בקמפוס בשדה בוקר (להלן: המכרז). בנספח א' למכרז, בסעיף 4, הוסבר כי הפרויקט כולל ארבעה שלבים. צוין שבמועד הוצאת המכרז קיימת ודאות לגבי ביצוע שלב א', היתכנות סבירה לביצוע שלב ב', ואפשרות פחותה לשלבים ג' ו-ד'. במסגרת המכרז הזמינה האוניברסיטה את ביצוע שלב א' בלבד (16 יחידות דיור), ושמרה לעצמה את האופציה להזמין מהזוכה גם את ביצוע שלב ב' (20 יחידות דיור). המציעים נדרשו למלא את כתב הכמויות עבור שני השלבים, במחירי יחידה זהים. בסעיף 5, אשר עוסק בתנאי הסף, נאמר בין היתר כי רשאי להשתתף במכרז רק מי שמסר ערבות השתתפות יחד עם ההצעה. בסעיף 7 נאמר כי הערבות תהיה בלתי מותנית, לפירעון תוך 7 ימים מיום הדרישה. נכתב ש"אי התאמה לדרישות הערבות עלולה להביא לפסילת ההצעה. יחד עם זאת, האוניברסיטה תהיה רשאית (אך לא חייבת) לפנות למציע/ים בדרישה לתיקון כתב הערבות במקום לפסול את ההצעה".
המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ליום 5.1.2012. ביום 10.1.2012 נפתחו המעטפות. בטופס פתיחת ההצעות נכתב כי הצעתה של אסום עבור שלב א' עומדת על 7,806,634 ש"ח, ואילו הצעתה של נחום עמוס בע"מ עבור שלב זה עומדת על 8,345,666 ש"ח. בקשר להצעה האחרונה צוין על גבי הטופס כי "יש לברר האם ההנחה [שהוצעה על ידי נחום עמוס בע"מ] כוללת שלב א' בלבד". הועדה העבירה את ההצעות לבדיקת חברה חיצונית. זו העלתה סימני שאלה נוספים ביחס להצעתה של נחום עמוס בע"מ, והמליצה להזמין את המציעה לשימוע בפני הוועדה.
ביום 16.1.2012 התכנסה הוועדה לדיון ראשון, ובסיומו הוחלט לקיים ישיבת הבהרות עם נחום עמוס בע"מ. זאת, בין היתר, לאחר שהתברר כי בערבות שהגישה נכתב שמועד הפירעון הוא עד עשרה ימים מיום הדרישה, בעוד שעל פי תנאי המכרז מועד הפירעון הוא עד שבעה ימים מיום הדרישה. בהקשר זה ציינה הוועדה, בסעיף 3.2, כי:
"מאחר והוגשה ערבות טובה (למעט הסטייה הזניחה של 3 ימי פירעון) ולא ניכר ניסיון להטעות את הועדה ועל פניו נראה כי מדובר בשגיאה בתום לב ובהיסח הדעת שאינה מקנה יתרון מיוחד לקבלן. בנסיבות הללו סבורה הועדה כי נכון יהיה לעשות שימוש בהוראות המכרז המיוחדות המאפשרות לוועדה לתת לכל משתתף הזדמנות לתיקון ערבות ההשתתפות - לכן יש לאפשר לקבלן להגיש ערבות מתוקנת בנקודה זו".
כן כתבה הוועדה, בסעיף 3.4, כי:
"הקבלן ציין הנחה כללית בהצעתו - יש להבהיר האם אכן הכוונה להנחה שתחול על כל שלב בנפרד, גם אם יבוצע שלב א' בלבד".
באותו יום התקבלו ההבהרות מטעם נחום עמוס בע"מ. באשר להנחה, הובהר כי ההנחה הכללית שהציעה - בגובה 9.1% - תחול על כל שלב בנפרד, לרבות במקרה של ביצוע שלב א' בלבד. באשר לערבות, נחום עמוס בע"מ מסרה ערבות בנקאית מתוקנת, שבה נכתב כי מועד הפירעון יהיה עד שבעה ימים מיום קבלת הדרישה. מטבלת ההשוואה שהכינה הוועדה באותו יום - לאור שתי ההבהרות - עלה כי הצעתה של נחום עמוס בע"מ היא הזולה ביותר, ועומדת על 7,586,210 ש"ח. הצעתה של אסום, לאחר בדיקה, עומדת על 7,789,006 ש"ח, והיא השנייה הזולה ביותר.
ביום 18.1.2012 התכנסה הוועדה לדיון שני. במסגרת זאת התבקשו הבהרות אודות סעיפים נוספים בהצעתה של נחום עמוס בע"מ, בהם ישנם פערים בין מחירי שלב א' למחירי שלב ב'. לאחר קבלת הבהרות מנחום עמוס בע"מ, נערכה ביום 30.1.2012 טבלת השוואה נוספת ממנה עלה כי זו עדיין ההצעה הזולה ביותר והיא עומדת על 7,227,051 ש"ח. הצעתה של אסום, לאחר בדיקה נוספת, עמדה על 7,788,882 ש"ח, והיא עודנה השנייה הזולה ביותר. לנוכח זאת הוכרזה נחום עמוס בע"מ כזוכה במכרז.
ביום 6.2.2012 שלחה אסום מכתב לאוניברסיטה. נטען כי שגתה הוועדה כאשר אפשרה לנחום עמוס בע"מ לערוך "מקצה שיפורים" בכתב הערבות המקורי והלקוי שהגישה, וכן התעלמה מן הפערים הרבים שהתגלו בהצעה. ביום 7.2.2012 השיבה האוניברסיטה למכתב. באשר לפערים, נטען כי הוועדה פעלה בדיוק לפי הוראות המכרז אשר קובעות כי אם ישנם פערים במחירים שהוצעו בין שלב א' לשלב ב' - יתייחסו למחיר הנמוך מהשניים. לעניין הערבות, הובהר כי הוועדה פעלה בהתאם להוראות סעיף 7 לנספח א' של המכרז, לפיהן היא מוסמכת להורות למציע לתקן את כתב הערבות. כן צוין שאסום מנועה מלטעון נגד הוראות הסעיף, משום שהיא הייתה מודעת היטב לקיומו כאשר בחרה להשתתף במכרז.
ביום 12.2.2012 הגישה אסום עתירה לבית המשפט המנהלי, כנגד האוניברסיטה וכנגד נחום עמוס בע"מ (עת"מ 18949-02-12). טענותיה התמקדו בארבעה פגמים שנפלו בהצעה של נחום עמוס בע"מ: ראשית, הערבות נקבעה לעשרה ימים ממועד הדרישה במקום לשבעה ימים. שנית, ההנחה צוינה במאוחד לגבי שלבים א' ו-ב', תוך סטייה מתנאי המכרז ובאופן שדרש הבהרות. שלישית, המדרגות של שלב א' תומחרו במחיר יחידה של אפס ש"ח, ואילו בשלב ב' במחיר יחידה של 18,000 ש"ח (ובסכום כולל של 108,000 ש"ח). רביעית, התנהלות האוניברסיטה מול נחום עמוס בע"מ מהווה מו"מ אסור, במסגרתו הפחיתה נחום עמוס בע"מ למעלה ממיליון ש"ח מהצעתה המקורית.
ביום 1.3.2012 ניתן פסק דינו של בית המשפט המנהלי. באשר לערבות, נקבע כי אסום ידעה מראש אודות קיומו של סעיף 7, שמאפשר לאוניברסיטה להורות למציע לתקן את כתב הערבות, והיא מנועה מלתקוף אותו. סעיף זה הוא לגיטימי, משום שהוא מאפשר לתקן עניין ספציפי שאיננו מהותי למכרז. במקרה דנא, ניכר כי האוניברסיטה ייחסה משקל מרכזי לגובה הערבות ותוקפה, ומשקל מופחת ליתר תנאי הערבות: בתנאי הערבות הקבועים בסעיף 7 מודגשים סכום הערבות ותוקפה בלבד; בפרסום בעיתון הופיעו "תמצית תנאי הסף" שכללו את גובה הערבות ותוקפה בלבד; בטופס פתיחת ההצעות, בעמודה המתייחסת לערבות, הכותרת היא "סכום הערבות". בנוסף, נסיבות הפעלת הסעיף על ידי הוועדה היו סבירות: מדובר בפער של שלושה ימים בלבד, ונחום עמוס בע"מ - שטעתה בתום לב - תיקנה את הערבות משנדרשה לכך. באשר לאי-ציון ההנחה לגבי כל שלב, הוסבר כי אין מניעה - על פי תנאי המכרז - להציע הנחה זהה לשני השלבים, וכך אכן עשתה נחום עמוס בע"מ. באשר לתמחור המדרגות, צוין כי נחום עמוס בע"מ תיקנה את הצעתה וקבעה את מחיר המדרגות גם בשלב ב' לאפס, בהתאם לתנאי המכרז. באשר לניהול המו"מ עם האוניברסיטה, ועדת המכרזים לא ניהלה מו"מ עם נחום עמוס בע"מ אלא הזמינה אותה כדי לברר פרטים. לכך היא מוסמכת הן על פי הוראות המכרז (סעיף 16), והן על פי הדין (תקנה 8א(א)(5) לתקנות חוק חובת המכרזים, התשנ"ג-1993). לנוכח טעמים אלו נדחתה עתירתה של אסום. מכאן הערעור שלפנינו.
טענות הצדדים בערעור
3. במסגרת הערעור שלפנינו טוענת אסום כי שגה בית המשפט המנהלי משהכשיר את הפגם שנפל בערבות. זאת משום שהערבות שהוגשה טובה פחות מהערבות שנדרשה, שהרי מועד הפירעון שלה הוא בתוך 10 ימים ולא בתוך 7 ימים. באשר לטענת השיהוי, הוסבר כי אסום כלל לא העלתה בדעתה שתנאי המכרז יופעלו בניגוד להלכות שנקבעו בפסיקה. כן חוזרת אסום על טענותיה כי האוניברסיטה ניהלה מו"מ פסול, וכי נחום עמוס בע"מ ציין הנחה מאוחדת עבור שלבים א' ו-ב', ותמחרה באופן שונה את המדרגות בשלב א' ו-ב' - כל זאת בניגוד להוראות המכרז.
עמדת המשיבים בנוגע לערבות הינה שהוועדה פעלה במסגרת הסמכות שנקבעה מראש בסעיף 7 לתנאי המכרז, ואפשרה לנחום עמוס בע"מ לתקן את כתב הערבות. תנאי זה היה ידוע מראש לאסום כאשר השתתפה במכרז, ואין לאפשר לה כעת לתקוף אותו. אין מניעה מן הדין שעורך המכרז יקבע מראש ובאופן שוויוני כי ניתן יהיה לתקן פגם זניח שייפול - אם ייפול - בכתב הערבות. כמו כן, אף אם לא היה נקבע תנאי כזה מראש, הרי שהפסיקה מכירה באפשרות שלא לעמוד על פגמים זניחים. בהקשר זה אף צוינו תקנות 20(ג) ו-20(ד) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, וכן תקנה 37(ד) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש"ע-2010. תקנות אלו מסמיכות את ועדת המכרזים להפעיל שיקול דעת בהתייחסותה לפגמים שנפלו בהצעה, וכך אכן נעשה במקרה דנא.
יצוין כי יחד עם בקשת רשות הערעור הגישה אסום בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המנהלי. ביום 14.3.2012 קיבל בית משפט זה את הבקשה, והורה על עיכוב ביצוע העבודות להקמת המעונות עד למתן פסק הדין בערעור.
דיון והכרעה