אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עמש"מ 61533-01-13

פסק-דין בתיק עמש"מ 61533-01-13

תאריך פרסום : 28/08/2013 | גרסת הדפסה
עמש"מ
בית המשפט המחוזי בחיפה
61533-01-13,31307-02-13
19/08/2013
בפני השופט:
יגאל גריל ס. נשיא

- נגד -
התובע:
יהושע אלגאלי
עו"ד אהוד שילוני ואח'
הנתבע:
נציבות שירות המדינה
עו"ד גב' מאיה יוזבגי
פסק-דין

א.         בפניי שני ערעורים שהדיון בהם אוחד על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה (בראשות עו"ד אורי כהן - אב"ד), בתיק בד"מ 111/11.

ערעורה של הנציבות בעמש"מ 61533-01-13 (להלן: "המדינה") הינו כנגד גזר דינו של בית הדין, שניתן ביום 18.06.2012, ולפיו הוטלו על מר יהושע אלגאלי (שהוא המערער בעמש"מ 31307-02-13, וייקרא להלן: " המערער"), אמצעי המשמעת הבאים:

נזיפה, העברה לאלתר מתפקידו בעיריית צפת לתפקיד אחר בתחומי רשות מקומית אחרת (למשך 7 שנים), וכן, פסילה למילוי כל תפקיד של מנהל משאבי אנוש למשך 3 שנים.

ב.         ערעורו של המערער, בעמש"מ 31307-02-13, הינו  כנגד הכרעת הדין אשר ניתנה ביום 04.06.2012 ולפיה הוא הורשע באישום הראשון בעבירה לפי סעיף 36 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985 (להלן: "החוק"), וכן הורשע באישום השני בעבירות לפי סעיפים 35(1), 35(5) ו - 36 לחוק.

בנוסף, מכוון ערעורו של המערער גם כנגד גזר הדין, שניתן ביום 18.06.2012, וגם כנגד ההחלטה מיום 17.1.2013 שלא לאפשר לו לחזור בו מהודייתו, ומהסדר הטיעון.

ג.          הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

המערער הוא יליד שנת 1969, ומועסק בעיריית צפת, בדרגה 43 + מינהלי, בתפקיד מנהל מחלקת משאבי אנוש.

ביום 26.12.2011 הגישה המדינה את התובענה המקורית כנגד המערער. ביום 06.05.2012 הגישה המדינה לבית הדין למשמעת את התובענה המתוקנת (במסגרת הסדר טיעון).

באישום הראשון שבתובענה המתוקנת נטען, כי במהלך התקופה מאז אוקטובר 2003 ועד מועד הגשת כתב התובענה, שולמה למערער, בידיעתו, תוספת כפיים בשיעור של 10%. הגם שהמערער ידע שמתוקף תפקידו אינו זכאי לקבל תוספת זו, בהתאם להוראות סעיף 26.97 לחוקת העבודה, ולא עשה דבר למניעת קבלתה.  

על יסוד כל אלה, מייחסת המדינה למערער באישום הראשון עבירה לפי סעיף 36 של החוק.

ד.         באישום השני שבתובענה המתוקנת נטען, כי לאורך שנות עבודתו של המערער בעירייה, נדרש המערער, מעבר להגדרת תפקידו הרשמי, לטפל בתשלום משכורות עבור עובדי עירייה המועסקים על ידי המתנ"ס. גם הגב' מרגלית צוברי, חשבת השכר בעירייה, נדרשה לבצע מטלה נוספת זו, ובגינה שולמו למערער ולגב' מרגלית צוברי, מידי חודש בחודשו, 25 שעות נוספות בשיעור של 150% מערך שעת עבודה, ששוויין הכספי הינו 1,898 ש"ח.

בחודש יוני 2010, נודע למערער כי בכוונת העירייה לקלוט את עובדי המתנ"ס כעובדי עירייה. משמעות הדבר הייתה, כי המערער והגב' מרגלית צוברי לא יהיו זכאים עוד לתשלום 25 שעות נוספות, כמפורט לעיל. במהלך חודש יוני 2010, הורה המערער לגב' מרגלית צוברי לבצע שינוי בתלושי השכר שלו ושלה, כך שממועד זה ואילך, לא ישולמו להם 25 השעות הנוספות, ובמקומן הורה המערער לגב' מרגלית צוברי להזין לשניהם, מידי חודש בחודשו,  35 שעות כוננות, ששוויין הכספי הינו 1,771 ש"ח.

בחודש יולי 2010 הופסק תשלום השעות הנוספות עבור גב' מרגלית צוברי ועבור המערער. נטען באישום השני, שבמעשיו אלה, הורה המערער לגב' מרגלית צוברי לבצע שינויים בתלושי השכר שלו ושלה, ולשלם להם תשלום עבור שעות כוננות, הגם שלא היו זכאים לתשלום זה. בדרך זו, ניסה המערער לשמר לעצמו ולגב' מרגלית צוברי את תוספת התשלום ממנה נהנו בעבור המטלה הנוספת של טיפול במשכורות עובדי עירייה המועסקים על ידי המתנ"ס, תוספת תשלום שאמורה הייתה להיפסק לשניהם, עם קליטתם של עובדי המתנ"ס כעובדי עירייה.

כל זאת, עשה המערער לפי הנטען באישום השני, מבלי שנועץ או קיבל אישור של גורם מוסמך, וחרף העובדה שידע כי מדובר בתוספות חורגות, להן לא היו זכאים, לא הוא  ולא גב' מרגלית צוברי.

            המדינה מייחסת למערער באישום השני עבירה לפי סעיפים 35(1), 35(5) ו - 36 של החוק.

ה.         תחילה כפר המערער בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב התובענה המקורי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה: "הסניגורית - אנו כופרים בשני פרטי האישום." (עמ' 1, שורה 22 לפרוט' מיום 11.03.2012). התיק נקבע לשמיעת הוכחות הצדדים.

ו.          ביום 06.05.2012 הודיעו באות כח הצדדים לבית הדין, כי הושג ביניהן הסדר טיעון, שלפיו יודה המערער בעובדות כתב התובענה המתוקן ויורשע על ידי בית הדין. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונשים שיוטלו על המערער, והוסכם כי הצדדים יעתרו לעונש באופן חפשי.

            במקביל עתרה הסניגורית לדחיית ישיבת ההוכחות הראשונה של 7.5.12, ובית הדין נעתר למבוקש, וקבע שהדיון לצורך גזר הדין יתקיים ביום 4.6.12.

ז.          בישיבת בית הדין מיום 4.6.12, הודיעה התובעת לבית הדין:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ