פסק-דין בתיק עמ"נ 36528-03-12 - פסקדין

ערעור זה הוגש כנגד החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית ת"א-יפו מיום 31.1.12 אשר דחתה את הערר שהגיש המערער וקבעה כי תשלום הארנונה הושת עליו כדין (להלן: "החלטת ועדת הערר").

בערעור מבקש המערער לבטל את החלטת ועדת הערר ולהשיב לו את ההוצאות שהוטלו עליו במסגרת אותה החלטה.

העובדות:

1.         המערער הוא הבעלים הרשום של נכס ברחוב חבשוש 35, ת"א (להלן: "הנכס").

            בעתירה נטען כי הנכס ידוע כחלקה 139 בגוש 7001 ואילו ועדת הערר קבעה כי על פי נסח רישום מקרקעין הנכס מצוי על חלקה 21 בגוש 7001.

2.         עד לראשית שנת 2009, כך על פי העתירה, ניהל המערער במשך שנים עסק בנכס ושילם ארנונה בהתאם לשימוש חורג בנכס על פי תעריף של עסקים.

3.         בתחילת 2009 נסגר העסק והופסקה פעילותו.

            עקב כך ביקש המערער פטור מחיוב בארנונה בהיות הנכס ריק וללא שימוש, ופטור כזה אכן ניתן לו לשישה חודשים לתקופה 1.1.09-14.2.09 ולתקופה 15.6.09-31.10.09.

4.         ביום 31.5.10 פנה המערער למשיב בבקשה לשנות את הסיווג של הנכס מ"עסק" ל"מגורים" ולהשיב לו את הסכום של 7,820 ש"ח שנגבה ממנו כארנונה.

5.         המשיב ראה במכתבו הנ"ל של המערער "השגה" וביום 2.8.10 דחה את ההשגה.

6.         ביום 1.9.10 הגיש המערער ערר לועדת הערר על ההחלטה הנ"ל של המשיב מיום 2.8.10.

7.         ביום 31.1.12 נדחה הערר ובהחלטת ועדת הערר נקבע, בין היתר, כדלקמן:

"אכן, כדי שייבחן הייעוד התכנוני המקורי יש לעבור מבחן סף, לפיו הנכס  ריק מכל אדם וחפץ.

...

גם בעניינו (צ"ל בענייננו - ש.ג) הימצאותם של המיטלטלים שקיימים בנכס שולל את האפשרות שהנכס ריק.

...

נטל הראיה מוטל על העורר להוכיח מה ייעודו התכנוני המקורי של הנכס. העורר לא המציא כל ראיה התומכת בטענתו, כל שעשה הוא המציא תוכנית אשר הנכס נשוא הערר אינו כלול בה.

...

לפיכך אנו דוחים את הערר".