אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עמ"נ 281-09

פסק-דין בתיק עמ"נ 281-09

תאריך פרסום : 21/11/2011 | גרסת הדפסה
עמ"ן
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
281-09
16/11/2011
בפני השופט:
אורי שהם

- נגד -
התובע:
התעש י יה הצבאית לישראל בע"מ
עו"ד גיא זוהר
הנתבע:
1. מנהל הארנונה בעיריית יבנה
2. עיריית יבנה
3. משרד הביטחון
4. מינהל מקרקעי ישראל

עו"ד ו"ד גיא ממן
עו"ד טל פישמן (פרקליטות מחוז ת"א - אזרחי)
פסק-דין

רקע כללי

1.         לפניי ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית יבנה (להלן: " הועדה" או " ועדת הערר"), אשר ניתנה ביום 06.09.2009. המערערת הינה התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (להלן: " המערערת" או " תע"ש"), הטוענת, בכתב ערעור מתוקן, כי היא נדרשה לשלם סכום "מעורר פלצות", בסך 30,495,984 ש"ח בגין חיובי ארנונה רטרואקטיביים, לקויים ושאינם כדין, בעבור השנים 1996 - 2002.

            עוד נטען ע"י המערערת, כי הועדה החליטה, בחוסר סמכות, כי החלטתה מחייבת גם לגבי שנות המס 2003 - 2008. סכום החיוב נכון להיום עומד על כ-68 מיליון ש"ח, כאשר לטענת המערערת מדובר ב" שטח אדמה ריק, עזוב ושאינו בשימוש מזה למעלה מעשור שנים, אשר למערערת אין כל זיקה ממשית אליו זה שנים ארוכות. מדובר באדמת בניין מובהקת, אשר העירייה מנסה להפוך את ערימות החול הריקות שבה, למכרה זהב ממנו תכרה ממון רב לקופתה, בלא כל צידוק שהוא, על גב המערערת".

בעקבות הגשת הערעור, התקיים דיון בפניי בהשתתפות ב"כ המערערת והמשיבים, לרבות המשיבים הפורמאליים, משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל. לקראת הדיון הוגשו עיקרי טיעון , ולאחריו הגישו הצדדים סיכומים נרחבים בכתב.

יצוין, כי בהחלטה שניתנה על-ידי, בסיומו של הדיון, העליתי את האפשרות כי הצדדים יוזמנו לסבב נוסף של טיעונים בעל-פה, לאחר קבלת הסיכומים הכתובים. ואולם, לאחר שהחומר המלא מונח לפניי, וחרף בקשת ב"כ המערערת, לא ראיתי מקום להצגת טיעונים נוספים בעל-פה, והנני סבור כי ניתנה לכל צד הזדמנות מלאה להציג את טיעוניו, באופן נרחב ומפורט.

החלטת ועדת הערר

2.         כאמור לעיל, ביום 06.09.2009, ניתנה החלטת ועדת הערר, בערר שהגישה המערערת על החלטת מנהל הארנונה בעיריית יבנה, מיום 07.10.2002.

            הרכב חברי ועדת הערר היה כדלקמן: מר יוסף שאער (יו"ר); עו"ד משה פורמן ומר רמי עמילני.

            המדובר בחיוב המערערת בארנונה בגין נכס מקרקעין בשטח של 117,558 מ"ר המצוי בגוש 6094 בתחום שיפוטה של העיר יבנה (להלן: " המקרקעין" או " שטח הקרקע"). שטח זה מהווה חלק ממתחם גדול יותר של כ-3,800 דונם, המצוי ברובו בתחום שיפוטה של המועצה האזורית חבל יבנה.

ועדת הערר הבהירה בפתיח להחלטתה כי " בהתאם להחלטת הועדה מיום 06.11.2008 ובהתאם להסכמה הדיונית בין הצדדים, ההכרעה בתיק זה ניתנת ביחס לערר משנת 2002 ואילך, ביחס לכל השנים נשוא ערר זה, דהיינו החל משנת 1996, מאחר והמדובר בנכס בו לא ארע כל שינוי עובדתי או אחר בשנים הרלוונטיות לתיק זה".

בגוף ההחלטה ציינה הועדה כי המערערת, תע"ש, הינה חברה ממשלתית הפועלת בתחום התעשיות הביטחוניות ועוסקת בעיקר בייצור נשק, תחמושת ואמצעי לחימה, כאשר עד לחודש נובמבר 1990 הייתה המערערת יחידת סמך במשרד הביטחון.

בהחלטה צוין כי שטח הקרקע שימש את המערערת, החל משנות השישים ועד לשנת 1991 לאכסון תחמושת, הטמנת פגזים, פצצות ומוקשים, שחלקם היו תחמושת שלל ממלחמת ששת הימים. עוד נאמר בהחלטה כי המערערת " מעולם לא פינתה את שטח הקרקע משאריות תחמושת הפזורים בו, והמהווים סכנה לציבור, וכך נותר שטח הקרקע מגודר וסגור כאשר העוררת מונעת מהציבור גישה אליו באמצעים שונים".

לגבי המועדים הרלבנטיים לערר, ציינה הועדה כי ביום 13.05.2002 נשלחה למערערת הודעת חיוב בארנונה כללית לשטח הקרקע, בגין שנות הכספים 1996 - 2002. הוגשה השגה למנהל הארנונה על הודעת השומה, אשר נדחתה על-ידו ביום 07.10.2002, וביום 05.11.2002 הוגש הערר לוועדת הערר. הועדה מתארת בהחלטתה הליכים משפטיים שונים אשר ננקטו על-ידי המערערת, לרבות פנייה לבית-המשפט המחוזי בת"א לשם מתן פסק-דין הצהרתי המכריז על בטלות החיוב, והגשת עתירה לבית-המשפט לעניינים מנהליים בת"א בבקשה לקבוע כי הודעת השומה משנת 2008 בטלה ומבוטלת.

לגופו של עניין, הגיעה הועדה למסקנה כי מבין שלל הטענות שהעלתה המערערת נגד החלטת מנהל הארנונה, נותרו לדיון שתי טענות בלבד, היינו: כי המערערת איננה המחזיקה במקרקעין, והטענה האחרת, כי הקרקע נשוא דיוננו הינה "אדמת בניין" שאינה חבה בארנונה.

לעניין השאלה הראשונה, התייחסה הועדה לטענת המערערת כי נטשה את שטח הקרקע עוד בשנת 1991, והחזירה אותו לידי מינהל מקרקעי ישראל. הועדה קבעה כי הנטל להוכיח טענה זו רובץ על כתפי המערערת, שכן ההנחה כי פעולתה של רשות המס נעשתה כדין ועל הנישום, המבקש לשנות את ההחלטה, רובץ הנטל לשכנע כי יש לבטל את הצו או לשנותו. הועדה הגיעה למסקנה כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה לעניין הוכחת טענתה כי אינה המחזיק במקרקעין, כאשר הראיות מלמדות כי קשרה עצמה באופן מפורש למקרקעין ולא התנערה מאחריותה לפינוי התחמושת הפזורה בשטח. הועדה מציינת כי המערערת מנעה מנציגי העירייה לבצע מדידה של הנכס לצורך חיוב בארנונה, ואם לא הייתה לה זיקה למקרקעין, כטענתה, הכיצד היה ביכולתה למנוע את מדידת השטח? לגישת הועדה, המערערת הינה בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס, ולכן יש לראותה כ "מחזיק" בו.

אשר לסיווג המקרקעין, ציינה הועדה כי הגדרת "אדמת בניין" הינה הגדרה שיורית, בהתאם לסעיף 269 לפקודת העיריות, דהיינו " כל קרקע שבתחום העירייה שאיננה לא בניין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה". השאלה הטעונה הכרעה היא, האם מדובר ב "קרקע תפוסה" שהגדרתה " כל קרקע שבתחום העירייה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בניין". לגישת הועדה, אין מקום להשתמש במבחן התועלת הכלכלית, על-מנת לקבוע כי מדובר בקרקע תפוסה, אלא די בעובדה כי המערערת מחזיקה בשטח הקרקע ועושה בו כבשלה. הועדה מציינת כי " כל עוד העוררת אינה מפנה את הקרקע מתחמושת ואינה 'משחררת' אותה חזרה, לא ניתן לנצל את הקרקע לאף צורך, לרבות כריית חול".

הועדה הגיעה למסקנה כי העוררת מחזיקה ועושה שימוש בשטח הקרקע, וזאת " בין אם מכוח האחסנה של שיירי תחמושת ופסולת שמבוצעת במקרקעין, בין אם מכוח מניעת השימוש מאחרים, ובין אם מכוח האינטרס הכלכלי שיש לעוררת במקרקעין".

לפיכך, קבעה הועדה כי אין מדובר ב "אדמת בניין" אלא ב "קרקע תפוסה".

הועדה החליטה לדון בטענת המערערת בדבר אי חוקיות השומה, בשל העובדה כי מדובר בחיוב רטרואקטיבי, הגם שלגישת המערערת הועדה אינה מוסמכת להידרש לטענה זו. הועדה סברה כי היא בעלת סמכות לדון גם בשאלה הנוגעת למועד תחילת החיוב, ובמקרה דנן מדובר בחיוב המוטל רטרואקטיבית החל משנת 1996.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ