1. בפני ערעור כנגד החלטת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, מיום 20.10.13, אשר דחה בקשתו של המערער לשחרור מן המשמורת מחמת אי שיתוף פעולה עם המשיב לצורך הרחקתו מן הארץ, בהתאם להוראות סעיף 13 א' (ד) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952.
2. בית הדין דחה את עניינו של המערער לדיון נוסף לחודש נובמבר 2013 אולם, לא ברור אם התקיים דיון באותו מועד.
3. אין חולק כי המערער הינו נתין טוגו אולם נעדר כל מסמכי זיהוי היכולים לקדם את הרחקתו מן הארץ, בפרט נוכח העובדה כי מדינת טוגו אינה מקיימת יחסים דיפלומטים עם ישראל והקשר היחיד מתבצע באמצעות נציגות טוגו בפריז, צרפת, אשר דרשה הצגת מסמך זיהוי כלשהו מטעם המערער.
4. המערער חזר וטען כי הינו משתף פעולה עם המשיב לצורך הרחקתו אולם, אין בידיו מסמכי זיהוי אותם הוא יכול למסור לידי המשיב כדי לקדם הרחקתו, וגם אין לו מספרי טלפון של אנשי קשר בטוגו עימם יכול הוא ליצור קשר. המידע היחידי אותו מסר לידי המשיב היה שמו של ראש הכפר בו גדל עד גיל 8.
5. המשיב טוען כי המערער משתף פעולה למראית עין וכי בפועל אין זה סביר כי האדם היחיד את שמו אותו הוא יכול למסור הינו ראש הכפר אותו עזב לפני שנים רבות, מבלי למסור שמות של אנשים נוספים אותם הוא מכיר מעיר הבירה שם מתגורר עד עזיבתו את טוגו. כמו כן הפנה המשיב לדברים שמסר המערער במהלך ראיונות שבוצעו לו לפיהם אין בידו למסור מידע נוסף מעבר לזה שמסר ואין ביכולתו להציג מסמכים התומכים בזהותו.
6. במהלך הדיון בפני, לשאלות בית המשפט, נכון היה המערער למסור שמות של אנשי קשר וכתובת מגוריהם בעיר הבירה שם התגורר, ערב עזיבתו את מקום מושבו, כשהוא שב וציין כי אין ברשותו מספרי טלפון של אותם אנשים. המערער ציין כי הצעה לפיה יפתחו עבורו דף בפייסבוק לא יושמה על ידי המשיב ובנסיבות שנוצרו נמצא הוא במבוי סתום באופן שאינו מאפשר קידום הרחקתו.
7. נוכח נכונות זו, למסור מידע אודות אנשים וכתובת מגוריהם, ונוכח העובדה כי המשיב לא נקט בהליך נוסף של פתיחת דף פייסבוק למערער, אשר עשוי לסייע למערער, הזדרז המשיב וביצע חקירה חוזרת למערער כשבמסגרת הודעת המשיב, שהתקבלה לתיק בית המשפט ביום 1.1.14, נמצא כי המערער מסר שמות של אנשים נוספים אליהם ניתן לפנות במדינת מוצאו, ואף נפתח עבורו דף פייסבוק, אלא שאין בידי המערער למסור מספרי טלפון או אמצעי אלקטרוני אחר (כגון אימייל) לצורך יצירת קשר. בכך רואה המשיב חוסר שיתוף פעולה מתמשך מצד העורר.
8. הקושי בפניו עומד המשיב הוא נוכח דרישות ממשלת טוגו, לנתינותה משתייך המערער, כי יוגשו מסמכים המאשרים את דבר נתינותו של המערער כאסמכתא להוצאת תעודת מעבר עבורו, אשר תאפשר הרחקתו לטוגו. אלא, שהמערער חוזר וטוען כי אין בידיו מסמכים לצורך הצגתם למשיב וכי שמות של בני משפחה או קרובים, מסר למשיב. על דברים אלו עמד בית הדין למשמורת עוד בהחלטה מיום 21.10.12, אשר אמר מפורשות כי ככל שלא תקודם הרחקתו של העורר מן הארץ ישקול שחרורו בתנאים.
שחרורו של העורר לא יצא אל הפועל מאחר ובסמוך לאחר מכן, נכנס לתוקף החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד - 1954 (להלן: "
חוק ההסתננות") ובהתאם הוצא כנגד המערער צו גירוש וצו משמורת ללא הגבלת זמן.
משבוטל חוק ההסתננות ועניינו של המערער הועבר למסלול של חוק הכניסה לישראל חזר המערער וביקש לשחררו ממשמורת אולם בקשותיו נדחו פעם אחר פעם מהטעם שהוא אינו משתף פעולה לצורך קידום הרחקתו מישראל.
בפועל, עולה כי העורר שוהה במעצר למעלה מ-18 חודשים מבלי שהרחקתו מן הארץ זוכה לקידום כלשהו על אף שהמערער חתם על רצונו לעזוב את הארץ ועל מסמכי נסיעה, ועל אף שבית הדין למשמורת, כבר בהחלטה מיום 21.10.12, הכיר במידע שמסר המערער כשיתוף פעולה.
עולה, אפוא, מן האמור, כי הקושי בהרחקתו של המערער מן הארץ נובע מפאת העדר יחסים דיפלומטיים בין ישראל ובין מדינת טוגו ובהעדרם של מסמכי נסיעה המאפשרים הרחקתו של המערער למדינת טוגו. קושי זה אינו מצדיק החזקתו של המערער במעצר כה ממושך.
גם בריאיון האחרון שבוצע למערער לאחר הדיון בבית המשפט, אין כל אינדיקציה לחוסר שיתוף פעולה של המערער החוזר ומציין כי אין בידיו מסמכים וכי מעבר לשמות של אותם אנשים שמסר אין לו אנשי קשר זמינים טלפונית במדינת מוצאו.
יש, אפוא, לשחרר המערער תחת פיקוח המשיב.
9. לאור כל האמור, דין הערעור להתקבל. המערער מוחזק במעצר למעלה מ-18 חודשים. טענת המשיב כי המערער אינו משתף פעולה לצורך קידום הרחקתו אין בה ממש. המערער מסר זהותו כתושב מדינת טוגו וחתם על מסמכי נסיעה. הקושי ביצירת קשר עם מדינת מוצאו והקושי בקידום הרחקתו למדינת טוגו נוכח הקשיים אותם מציבה אותה מדינה בפני המשיב, אינם יכולים ליפול על שכמו של המערער עד כי ניתן לומר כי אינו משותף פעולה לצורך הרחקתו. לפיכך, אני מורה כי המערער ישוחרר בתנאים שיקבע בית הדין למשמורת בפניו יופיע בתוך 7 ימים מיום קבלת החלטה זו לצורך קביעת התנאים.
ניתן היום, י"ט שבט תשע"ד, 20 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.