פסק-דין בתיק עמ"נ 15811-05-12

1.         בהינתן הסכמת הצדדים למינוי עו"ד חדש מטעם הסיוע המשפטי שייצג את המערער בבקשתו לצו ירושת אימו ז"ל, לאחר שהעורך דין הקודם שמונה לו מיאן לקבל על עצמו את הייצוג, ממילא ענין זה בא על פתרונו. אוסיף, למניעת כל ספק, כי ראש לשכת הסיוע המשפטי במחוז הצפון, עו"ד שוקי פרידמן, הודיע לבית המשפט בדיון היום כי היה בכוונת הסיוע המשפטי למנות למערער עו"ד חדש במקום עורך הדין שסירב לקבל על עצמו את הייצוג, בזו הלשון: " מובן מאליו שימונה לו עו"ד אחר. אנו לא יכולים לדעת מראש שהעו"ד יסרב" (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון).

2.         לענין כתב ויתור על חיסיון, שהמערער מסרב לחתום עליו, הבהרתי למערער במהלך הדיון כי הכוונה היא אך ורק לחיסיון המתייחס למסמכים שימצאו בתיקו של עורך הדין אשר ייצג את המערער מטעם הסיוע המשפטי בבקשה לצו ירושה, כאמור בפרוטוקול לעיל, תוך שאני מסביר לו כי במסגרת זו לא יידרש לחתום על ויתור על סודיות בנקאית או על סודיות רפואית או על כל סודיות אחרת. המערער נתן הסכמתו לכך בפרוטוקול, וראש הלשכה לסיוע משפטי הסתפק בכך, ואיננו מבקש עוד מהמערער לחתום על טופס הויתור.

3.         ואחרון, שהוא במובן מסוים ראשון: בטיעונו בפניי היום ציין ראש לשכת הסיוע המשפטי במחוז הצפון כי לרקע האירועים של הימים האחרונים שמע מהמערער היום איומים על התאבדות אם לא ייענו לבקשותיו. עו"ד פרידמן ציין כי הסיוע המשפטי אינו מוכן לפעול תחת איומים וביקש שבית המשפט יסביר זאת למערער.

            המערער, בתגובתו לדברים אלה, אישר כי לפני ימים אחדים, ביום 8/7/2012 התקשר ללשכת שר המשפטים והודיע כי עו"ד פרידמן מסרב להעניק לו סיוע משפטי והסביר כי יש לו אח חולה נפש שניסה להתאבד וכי גם הוא עצמו באותו יום אכן איים בהתאבדות, עקב כך שהמדינה סירבה ומסרבת לסייע לו בייצוג משפטי. המערער אמר עוד בתגובתו: "מינו לי עו"ד אחרי שהמשטרה היתה אצלי בבית ואחרי שאיימתי להתאבד, באותו היום, למחרת היום הם מינו לי עו"ד".

            אינני רואה במסגרת פסק דין זה להכריע בשאלה אם החלטת הלשכה לסיוע המשפטי במחוז הצפון  להעמיד עו"ד למערער היא אכן תוצאה של איומי ההתאבדות של המערער כטענת המערער, או שמדובר בתוצאה שראש הלשכה לסיוע משפטי במחוז הצפון קיבל במסגרת טיפולו בתיק ולאחר שהחליט בתיק זה לחרוג מעבר לכל נוהל לטובת המערער.

עם זאת, אומר כי לגמרי לא מקובל עליי שהמערער או אדם אחר ישמיע איומים כלפי פקידי ציבור או גורמי טיפול כדי לזכות למענה חיובי בבקשה שהגיש להם. הדבר עלול אף לעלות כדי עבירה פלילית. לפיכך, אני מצפה מהמערער כי לא יחזור שוב על איומיו, אף אם בקשותיו לא ייענו, אלא יפעל למיצוי זכויותיו כדין בפני בית המשפט, כפי שעשה במסגרת ההליך שבפניי.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ז תמוז תשע"ב, 17/07/2012 במעמד הנוכחים.