פסק-דין בתיק על"ח 43423-09-13

1.        הערעור שבפנינו הוא ערעור מכח סעיף 13ד לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (שייקרא להלן: " החוק"). הערעור הוגש כנגד ההחלטה להתיר את פיטורי המערערת מעבודתה כעובדת הוראה במשרד החינוך, בזמן היות המערערת בהריון. ההחלטה האמורה התקבלה ביום 19/8/13, על ידי גב' שרית יהודאי, מנהלת תחום חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה.

2.        במהלך הדיון בערעור התברר כי המשיבה קבעה לעצמה נוהל מיוחד לדיון בבקשות להתיר פיטורי עובדות הוראה בהריון המועסקות על ידי משרד החינוך, כך שהדיון בבקשות להתיר פיטורים בהריון של עובדות כאלה, מתנהל באופן שונה מהדיון בבקשות להתיר פיטורים בהריון של עובדות אחרות. זאת, לטענת המשיבה, בשל " היקף רב של מורות המועסקות על ידי המשרד בגיל הפוריות" (כאמור בסעיף 25 לתגובה שהגישה המשיבה ביום 9/10/13.

הנוהל האמור גובש, לטענת המשיבה, בסיכום בין משרד הכלכלה, משרד החינוך ופרקליטות המדינה.

3.        להלן בפסק דין זה נבחן את אותו נוהל מיוחד, ונביע את עמדתנו לגביו, אך לפני כן נביא סקירות של הרקע התעסוקתי של המערערת במשרד החינוך, ההליכים שהתקיימו בעניינה בבית הדין וההליכים שהתקיימו אצל המשיבה אשר הביאו להחלטה מיום 19/8/13, שכנגדה הוגש הערעור.

הרקע של העסקת המערערת אצל משרד החינוך וההליכים בבית הדין בענין זה

4.          המערערת היא מורה.

בשנות הלימודים תשס"ה-תשס"ח, למדה המערערת לימודים לתואר בוגר בהוראה ( B.Ed. ) במסלול של הוראת אנגלית בכיתות ז'-י', וסיימה לימודים אלה בהצטיינות.