אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עב 1569-08

פסק-דין בתיק עב 1569-08

תאריך פרסום : 04/10/2011 | גרסת הדפסה
ע"ב
בית דין אזורי לעבודה חיפה
1569-08
27/09/2011
בפני השופט:
דלית גילה

- נגד -
התובע:
מחמוד שחאדה
עו"ד ורד שדות
הנתבע:
פרמט מפעלי פלדה ומתכת בע"מ
עו"ד ענת רוזנר ורויטל טרנר
פסק-דין

פתיח

1.            התובע, מר מחמוד שחאדה (להלן: התובע), תבע את מעסיקתו לשעבר, חברת פרמט, מפעלי פלדה ומתכת בע"מ (להלן: הנתבעת), לתשלומים שונים בגין שינוי שהוא סבור שיש לעשות בשכר היסוד שקיבל בתקופת העבודה, ועקב כך - תבע תשלום הפרשי פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ושכר עבודה בשעות נוספות, וכן פיצוי כספי, על החסר בהעברת תגמולי המעביד לפנסיה. הנתבעת טענה, שהתובע שובץ בדרגה המתאימה לכישוריו, לפי הסכם קיבוצי החל על הצדדים ותבעה מהתובע החזר תשלומים, אשר שילמה לו במהלך העבודה ועובר לסיומה, בטענה, כי קיבל תשלומים ביתר, עליהם ויתרה במסגרת הסדר פשרה, שהתובע לא כיבד (להלן: התביעה שכנגד).

2.            תביעות הצדדים קשורות זו לזו וטיעוני התביעה וההגנה, בתביעה ובתביעה-שכנגד, שלובים זה בזה, על כן, נדון בהם במאוחד.

עובדות וטענות הצדדים

3.            אין חולק, כי התובע עבד בנתבעת מיום 1.3.1968 וביום 20.12.01, הסתיימו יחסי העבודה בפיטוריו [כתב התביעה, נספח א']. עוד אין חולק, כי בחודשים 9/94 עד 12/94 שהה התובע בחופשה בתשלום, כאשר מסוף שנת 1994 ועד 1.9.95 לא עבד התובע בנתבעת. המחלוקת בין הצדדים היא - האם מדובר בתקופת חופשה ללא תשלום, בהסכמה - דבר השומר על רציפות העבודה בנתבעת, כטענת התובע - או שמא, היתה בתקופה זו הפסקה של יחסי עבודה למשך תקופה של 8 חודשים ויותר, ביוזמת התובע, דבר המפצל את תקופת העבודה לשתיים, באופן המשליך על זכויות כספיות, כטענת הנתבעת.

4.            התובע לא הציג אישור על תקופת חל"ת, לה טען, ולא פירט כיצד הוסכמה, אלא, הסתפק בהצהרה - "בתקופה 9/94 - 12/94 שהיתי בחופשה בתשלום ובין המועדים 31.12.94 - 1.9.95 שהיתי בחופשה ללא תשלום בהסכמה; ...".

לטענתו, יציאתו לחל"ת היתה על דעת "בעל הבית", מר פלג בלסקי, ובהסכמתו [תצהירו - ת/1, ס' 3.2]; בהמשך, הצהיר התובע - "לא נכון מה שכתוב בכתב ההגנה שביום 24.10.94 יצאתי לחופשה שנתית ממנה הייתי צריך לחזור ב- 25.12.94, אבל לא שבתי לעבודה ולכן הנתבעת ראתה בזה כאילו התפטרתי מהעבודה או נטשתי את מקום העבודה. אני יצאתי לחופשה ללא תשלום של כשנה, ולא לחופשה בתשלום. ..." [ ת/1, ס' 3.15]. התובע אינו מפרט מתי יצא לחל"ת ועל אף שהוא טוען, כי יצא לחופשה ללא תשלום בהסכמה ובצורה מסודרת, הוא לא נותן כל פירוט על נסיבות הסכמה זו והצהרתו האחרונה שונה מההצהרה הראשונה שלו, כמצוטט לעיל, בה כן דיבר על שהייה בחופשה בתשלום.

5.            מר פלג בלסקי, מנכ"ל הנתבעת (להלן: בלסקי ו/או המנכ"ל), הגיש תצהיר מטעמה ובו הכחיש את המיוחס לו ע"י התובע. לגרסתו, בתאריך 24.10.94 יצא התובע לחופשה שנתית והיה אמור לשוב לעבודה בתאריך 25.12.94, אולם, תחת זאת החל לעבוד כנהג מונית, אותה רכש, ללא מתן הודעה מוקדמת לנתבעת, כמתבקש. בעקבות פניות מהנתבעת אל התובע הבטיח זה, כי ישוב לעבודה בתחילת 2/95, אולם, לא עשה אף זאת [ נ/1, ס' 4, 8-7]. לתמיכה בגרסת הנתבעת הפנה המנכ"ל למכתב, מיום 13.6.95, אשר צורף לכתב ההגנה [נספח ג'], בו הודיעה הנתבעת לתובע, שלמרות הודעתו על חזרה לעבודה, ביום 1.2.95, הינו נעדר מהעבודה תקופה ארוכה ללא רשות וללא סיבה סבירה, התנהגות המהווה זניחת מקום העבודה על-ידו, והפרת משמעת חמורה, שכן, הוברר שהינו עובד בעבודה אחרת בתקופת היעדרותו.

6.            לטענת הנתבעת, נטישת העבודה בחודש 12/94 וחזרה רק כעבור 8 חודשים, ניתקה את יחסי העבודה בין הצדדים, בנסיבות של התפטרות, אשר אינן מזכות את התובע בפיצויי פיטורים בגין תקופת העבודה הראשונה, מה גם, שחלפו קרוב ל- 11 שנים מאז ועד מועד הגשת התביעה הנוכחית, ולכן - התיישנה תביעת התובע לתשלום זכויות כספיות, בגין תקופת עבודתו הראשונה. לגרסתה, לאחר שהתובע נטש את עבודתו ונקלע לקשיים כלכליים, במסגרת עבודתו החדשה כנהג מונית, הוא ביקש ממר בלסקי לחזור לעבודה וזה נענה לבקשתו, ואף סייע לו בתשלום "מקדמה על חשבון שכרו", בסך 10,000 ש"ח, כאשר "תשלום זה, הפך לאחר מכן להלוואה." [ נ/1, ס' 8; תלוש השכר לחודש 8/95 - בו מוסכם שהתובע לא עבד - נספח א' לכתב-ההגנה].

7.            לטענת התובע - לא רק שיש לראות את תקופת עבודתו כתקופה אחת רצופה, למרות הפסקת העבודה, בפועל, בסוף שנת 1994, עד 1.9.95 - היה מקום, בהתחשב בוותק עבודתו בנתבעת, להעניק לו דרגה 12 ולהעמיד את שכרו המשולב, המינימלי, על סך 6,876 ש"ח, במקום על שכרו בחודש עבודתו האחרון, שהיה 3,266 ש"ח. עמדה זו הוא מבקש לבסס על "חוזר" של הסתדרות עובדי המתכת החשמל והאלקטרוניקה [ ת/1, ס' 3.9-3.6], כאשר הוא מפנה למכתב מיום 1.5.01, בו מפורטים תעריפי שכר משולב מינימליים בענף המלאכה והתעשייה [ ת/1, נספח ד'].

מוסיף התובע וטוען, כי הוא עסק בנתבעת כעובד מקצועי ביציקה (דפוס פלדה, ברזל ונירוסטה וריתוך), והפך לעובד הבכיר ביותר במפעל של הנתבעת, אשר למרות שאין לו השכלה פורמאלית ניהל את המפעל - "מזמן לזמן מבחינה מקצועית" [ ת/1, ס' 3.3-3.2], ודבר זה צריך, אף הוא - לדעתו - להשליך על דרגתו.

8.            לגרסת הנתבעת, עיסוקה העיקרי הוא בהכנת מודלים וביציקת ברזלים ופלדות. קיימות בה שתי מחלקות עיקריות - מחלקת הגימור ומחלקת היציקה והדפיסה, כאשר על מנהלי המחלקות ממונה מנהל המפעל. התובע הועסק כדופס במחלקת היציקה והדפיסה, תפקידו היה למלא ארגזי מודלים בחול ולהדק את החול היטב, באמצעות פטיש אויר, על מנת שאפשר יהיה לצקת אל תוך המודל את הפלדה או הברזל הדרושים, הוא לא עסק בתכנון מודלים, בנייתם או כל עבודה אחרת, הדורשת מיומנות והבנה טכנולוגית של תהליכים כימיים ופיזיולוגיים - כגון התכווצות והתרחבות של סוגי פלדות וברזלים - ולא ניהל את מפעלה.

9.            עוד טוענת הנתבעת, כי - בהתאם להסכם הקיבוצי החל בה, משנת 1964 [הסכם העבודה הקיבוצי הכללי לתעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה - נספח ו' לתביעה (להלן: ההסכם הקיבוצי)] - סיווגו של התובע אינו "עובד מקצועי", אלא, הוא שימש כ"פועל ייצור מיומן" ונמנה על סוג העובדים המוגדרים כ"עובדים מאומנים בייצור". עובדים אלה מחולקים ל- 6 דרגות. בהתאם, התובע לא סווג כעובד מקצועי, אלא - בהתאם לכישוריו, ביצועיו והוראות ההסכם הקיבוצי - סווג בדרגה 1 ועל יסוד כך שולם שכרו; לתובע לא היתה כל טענה על דרגתו במהלך כל שנות עבודתו [ נ/1, ס' 17-9].

10.        הנתבעת אף טוענת, כי המכתב שצרף התובע, ואליו התייחס כאל "חוזר" מחייב, לא מתייחס לעובדים עליהם חל ההסכם הקיבוצי בענף החשמל המתכת והאלקטרוניקה, של התאחדות התעשיינים, שאף צורף כנספח ו' לתביעה, אלא, אלה הוראות שהופצו בקשר עם התאחדות בעלי המלאכה, שהיא ארגון מעבידים אחר, ועל כן, אינו מחייב אותה.

11.        לתובע טענה נוספת, לעניין בסיס השכר לפיצויי הפיטורים שהגיעו לו, והיא - כי שולמה לו פרמיה נמוכה מאוד, הנובעת מהדרגה הנמוכה שנקבעה לו, שלא נכללה במסגרת הבסיס לפיצויי פיטורים ויש לשלם לו הפרשים בגין כך, בהסתמך על חישוביו של רו"ח סייד [ ת/1, ס' 3.10-3.9; חוו"ד רו"ח סייד - ת/2].

12.        עוד סבור התובע, כי מאחר שקיבל הודעה מוקדמת לפיטורים בת 30 יום, בלבד, הוא זכאי לעוד שבועיים הודעה מוקדמת - מכוח ההסכם הקיבוצי - ולפי שכר הבסיס שהוא תובע; שכר אשר בגינו צריך להעלות גם את התשלומים שקיבל עבור שעות נוספות [ ת/1, ס' 3.11].

13.        מאחר שהתובע לא קיבל את התשלומים להם הוא טוען - לפי דרגה גבוהה משהיתה לו - גם ההפרשות של הנתבעת למבטחים, לזכותו, לא היו מלאות, לטענתו - "אלא רק 40% - 50% מן התשלום המלא ..." ובשל "אובדן תגמולים" הוא תובע 50,000 ש"ח [ ת/1, ס' 3.12].

14.        הנתבעת הכחישה את כל חישוביו של התובע, המסתמכים על שכר בסיס שונה מזה אשר שולם לו באופן שוטף, שהיה שכר המינימום הקבוע במשק, כפי שהוא מתעדכן מעת לעת. לטענתה, בחודשים בהם עברה תפוקתו של התובע את כמות הדפוסים, על פי הנורמה שנקבעה לו, שולמה לו פרמיה בסכום משתנה, בהתאם לאיכות הדפוסים, גודלם, כמות הגרעינים, סוגם, מיומנותו של התובע בביצוע הדפוסים ובויתקו בעבודה [ נ/1, ס' 17].

15.        כאמור, הנתבעת טענה, כי לאחר שהתובע חזר לעבוד אצלה, ביום 1.9.95 - לבקשתו ובהסכמת מר בלסקי - נאותה גם לסייע לו בפתרון קשיים כלכליים ושילמה לו "מקדמה" על חשבון שכרו, בסך 10,000 ש"ח, שנרשמה בתלוש שכר לחודש 8/95 [כתב-ההגנה, נספח א'] והפכה לאחר מכן להלוואה. כמו כן, טענה הנתבעת, כי לנוכח הפרות משמעת חוזרות ונשנות מצד התובע, הוחלט, בחודש 12/01, לפטרו, כאשר קוימה בעניינו פגישה בנוכחות מר רמי זערור, מזכיר האיגוד המקצועי בהסתדרות עובדי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, וכן עו"ד ויסאם יאסין, מטעם ההסתדרות, ממנו קיבל התובע יעוץ משפטי אותה עת, בה הובהר, כי מלוא פיצויי הפיטורים להם הוא זכאי - בגין תקופת עבודתו השניה, נצברו לזכותו במבטחים ואינו זכאי לפיצויי פיטורים בגין תקופת העסקתו הראשונה. בתמורה להתחייבות התובע, שאין לו תביעות נוספות כנגד הנתבעת, בגין תקופת עבודתו במסגרתה, היא נאותה - "לפנים משורת הדין ובתיווך הסתדרות העובדים", לשלם לו, בנוסף לסכום שנצבר לזכותו במבטחים, על חשבון פיצויי פיטורים ושוחרר לרשותו - עוד 29,500 ש"ח כפיצויי פיטורים; בנוסף - הסכימה במסגרת זו, לוותר על "המקדמה-הלוואה", ששולמה לו, כאמור, ועמדה אותה עת, עם הפרשי תוספת יוקר, על סך 10,968 ש"ח. לטענתה, הסכמה זו באה לביטוי בסיכום שהמציא לה מר זערור, במכתבו מיום 8.1.02 [נספח ז' לכתב-ההגנה]. אך, לאחר שקיבל התובע את מלוא התשלומים שהוסכמו, סירב למלא את חלקו ולחתום על "טופס ויתור תביעות", ורק כ-7 שנים לאחר מכן, העלה את טענותיו, כפי שבאו לידי ביטוי בתביעה זו [ נ/1, ס' 8, 25-24].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ