עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
381-06
13/05/2007
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. ורדה וירט-ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
הייב עלי
עו"ד שרי פז
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד גניה ברקוביץ
|
| פסק-דין |
השופט יגאל פליטמן
1. זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (בל 2534/03; השופט חיים ארמון) בו נדחתה תביעת המערער להכרה באירוע של כאבי גב כתאונת עבודה.
2. המערער טוען כי ביום 20.1.03, הוא נפגע בעבודתו בכך שחש כאבים חזקים בחלק התחתון של גבו בזמן שהרים שקי אשפה להעברה לריקון לפח מרכזי. תביעתו למשיב להכרה באירוע כתאונת עבודה נדחתה.
להלן עובדות המקרה כפי שעולות מפסק הדין האזורי
3. המערער, יליד שנת 1984, עבד החל מאמצע שנת 2002 כעובד ניקיון במטבח מלון "מצפה הימים". במסגרת תפקידו עסק המערער בניקיון המטבח וכליו ובריקון האשפה שהצטברה בפחי האשפה במטבח אל פח האשפה המרכזי.
המערער עבד במשמרת אחה"צ וערב, משעה 15:00 עד שעה 23:00, יחד עם עובד ניקיון נוסף ששמו זהה לשם התובע, עלי הייב, שהוא קרוב משפחה רחוק של התובע וגר עמו באותו יישוב.
ביום 21.1.03 התייצב המערער אצל רופא המשפחה שלו, ד"ר סוהיל אבו רחמה, והתלונן על כאבי גב המקרינים לרגל השמאלית. ד"ר אבו רחמה ציין כי הביקור הוא עקב תאונת דרכים מיום 29.6.97.
ארבעה ימים לאחר מכן, ביום 25.4.03, ביקר המערער בחדר מיון בביה"ח בצפת. בתעודת חדר המיון נרשם, בין השאר כי "לדבריו לפני שבועיים התחילו כאבים חזקים בגב. לא נפל, לא נחבל, לא קיבל טיפול. מעברו: לפני 5 שנים היה מעורב בת"ד".
במהלך חודש פברואר 2003 נמצאו אצל התובע פריצות בשני דיסקים בגבו. ביום 3.3.03 ציין המערער בפני ד"ר אבו רחמה כי מצב גבו נובע מתאונת עבודה ביום 24.1.03.
המערער אושפז בסופו של דבר בבית החולים "מאיר" ביום 19.4.03 ועבר שם ניתוח לכריתת דיסק.
4. המחלוקת בין הצדדים הינה בעיקרה מחלוקת עובדתית, העוסקת בשאלה מה אירע למערער בעבודתו ביום 20.1.03. לגרסת התובע, הליקוי בגבו נובע מהרמת שק אשפה במשקל של לפחות 40 ק"ג, לאחריה הרגיש כאב חזק עם הרגשת "פיצוץ" בגב. גרסתו נתמכה במידה מסוימת בגרסת חברו לעבודה, עלי הייב.
פסק הדין בבית-הדין האזורי
5. בית הדין האזורי התייחס בפסק דינו לראיות הבאות שהוצגו בפניו:
א. רישום רפואי מיום 21.1.03, למחרת האירוע הנטען - ד"ר אבו רחמה ייחס את כאבי הגב להשתלשלות הדברים מאז תאונת הדרכים שעבר המערער בשנת 1997;
ב. רישומים רפואיים מאוחרים יותר - בתעודת חדר מיון מיום 25.1.03, חמישה ימים לאחר האירוע הנטען, נרשם שהמערער סובל מכאבי גב במשך שבועיים, ללא אזכור של אירוע מסוים, מלבד תאונת הדרכים משנת 1997. גם כאשר המערער טען לראשונה לתאונת עבודה בפני ד"ר אבו רחמה, הוא נקב בתאריך אחר, ה-24.1.03.
ג. עדותו של חברו לעבודה של המערער, מר עלי הייב - רק בעת ישיבת ההוכחות התברר כי יש לתובע עד נוסף לעניין התאונה, אשר לפי הטענה ראה את המערער מרים את השק ושמע מייד את צעקות הכאב שלו. קיומו של העד הנ"ל לא הוזכר לפני כן בטופס התביעה או בתצהירו המפורט של המערער.
מניתוח הראיות לעיל, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי לא עלה בידי המערער להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ולפיכך דחה את התביעה. מכאן הערעור שבפנינו.
6. הדיון בערעור זה נערך על דרך של סיכומים בכתב.
טענות הצדדים
7. להלן תמצית טענות המערער: