פסק-דין בתיק עבל 299/05

השופטת ורדה וירט ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט משה טוינה; בל 2018/02) שדחה את תביעתו של המערער להכיר באירוע שבמהלכו המערער החליק ונפל, כתאונה בעבודה על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]  התשנ"ה-1995 (להלן - החוק או חוק הביטוח הלאומי).

2.         העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן:

א.        המערער היה אחד הבעלים של שתי חברות לייצור אספקת בטון וטיט ברהט.

ב.         ביום 21.10.01 בשעת הבוקר, המערער הוביל באמצעות משאית, מערבל ביטון ללקוח בשם אבו זיאד סלימאן לאחר שהמערער פרק את הבטון אצל הלקוח חזר לחצרי המפעל על מנת לשטוף את המיקסר של הבטון.

ג.         שטיפת המיקסר מתבצעת באמצעות צינור מים כשהמערער עומד על סולם בגובה שני מטר מן הקרקע והסולם צמוד למיקסר.

            כתוצאה מן השטיפה נוצרת על גבי הסולם והמיקסר רטיבות הנגרמת מן הבוץ, המים והבטון.

            במהלך עבודת השטיפה של המיקסר המערער נפל  מן הסולם.

3.         השנוי במחלוקת בין הצדדים הוא נסיבות נפילתו של המערער מן הסולם.

4.         בית הדין האזורי, לאחר שבחן את העדויות והמסמכים שהיו בפניו, קבע כי המערער לא הצליח להוכיח שהחליק ונפל מן הסולם וסביר יותר כי המערער התעלף וכתוצאה מן ההתעלפות נפל.

            מסקנתו זו של בית הדין האזורי נסמכת על הרישומים הרפואיים מיום האירוע לפיהם לא נרשם כי המערער נפל מן המערבל או החליק אלא נרשם כי המערער סבל מהתעלפות, ללא אזכור של נפילה בעבודה. זאת למרות שהמערער היה בהכרה כשפנה לטיפול הרפואי.

            מן הרישום הרפואי גם עולה כי המערער התעלף במהלך אותו שבוע פעמיים.

            ובתצהירו של המערער, נרשם כי אין הוא יכול לזכור אם קודם התעלף ואז נפל או קודם נפל אחר כך איבד את ההכרה.

ולבסוף - המערער אובחן  כחולה אפלפסיה והמערער אינו טוען כי נחבל בחבלה הקשורה לנפילה.

5.         בא כח המערער טען כי לאור סביבת העבודה, בה שהה המערער ושיטת העבודה, מתבקשת המסקנה כי סביבת העבודה תרמה לנפילתו.

            ודי בראשית ראיה זו כדי לקבוע כי מדובר בתאונת עבודה. גם אם מתעורר ספק הוא פועל לטובתו של המערער.

עוד הוסיף וטען כי בית הדין האזורי התעלם מתלונותיו של המערער על כאבי ראש.

לחילופין, טוען בא כח המערער כי היה מקום למנות מומחה רפואי אשר ישפוך אור על השפעת האירוע מיום 21.1.01 על מצבו הכללי של המערער ובשים לב למצבו הקודם.