פסק-דין בתיק עא 4792/07

השופט א' רזי:

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו מיום 23.7.07 של בית משפט השלום בחיפה (השופטת ת' שרון-נתנאל) בת"א 1086/04, לפיו נתקבלה תביעת המשיב נגד המערער במובן זה שהוא רשאי להמשיך בהליכי הוצאה לפועל בתיק מספר 01-74458-01-8 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.

            מדובר בתביעה שטרית על פי שיק בסכום של 83,000 ש"ח,  זמן פרעון 8.8.01 ערוך לפקודת המשיב שנמשך  מחשבונו של המערער בבנק לאומי וסורב על ידי הבנק מחמת הוראת ביטול.

2.         מקורו של הקשר בין הצדדים, בהסכם מיום 27.5.99 לפיו המערער והמשיב ביחד עם עוד 6 שותפים, רכשו נכס מקרקעין ברח' אשכולות 6 חיפה, הידוע כחלקה 98 בגוש 10807,  שעליו היה בנוי בניין מגורים הכולל 5 דירות ושארית זכויות בנייה לניצול.

            בהתאם להסכמת הרוכשים תוכנן שהנכס יחולק ל- 8 יחידות דיור נפרדות ושבתוך כך יבוצעו בבניין עבודות שיפוץ בהיקף ניכר, לרבות בניית דירת פנטהאוז על הגג.

            המשיב רכש את הדירה שבקומת הקרקע והיה זכאי בתום ביצוע עבודות השיפוץ להרשם כבעלים של יחידת דיור אחת (לאחר פיצול), שאליה יוצמדו גינה וחנייה.

            המערער, מתווך במקצועו, רכש את גג הבניין וזכויות הבנייה עליו.

3.         הסכסוך בין הצדדים פרץ במהלך ביצוע העבודות. המשיב ושותפיו לרכישת הנכס טענו שהמערער ביקש לקבל היתר בנייה לדירת הגג בניגוד להסכמות שהיו ביניהם, דבר שבין היתר גרם לכך שהעירייה הפקיעה חלק מהמגרש לצורך שביל ציבורי. למשיב ולשותפיו היו גם טענות על כך שהמערער, במעשיו ומחדליו, גרם לעיכוב ממושך בהשלמת עבודות הבנייה.

4.         הערעור שבפנינו, נוגע לשיק שניתן למשיב במסגרת הסכם מיום 8.3.01 שנערך בינו לבין המערער, לפיו הוענקה למערער זכות למכור את דירת המשיב.

            בסעיף 2.2 להסכם נקבע כי "בתמורה לזכות שקיבל המתווך" הוא ישלם למשיב סכום בשקלים השווה ל- 200,000 דולר, מהם 20,000 דולר ישולמו בהמחאה ליום 8.8.01 והיתרה בעת מכירת הדירה על ידי המתווך או תוך שנה מיום רישום הבניין כבית משותף, לפי  המוקדם ביניהם.

            באשר לעמלתו של המערער נקבע, שכל סכום "שישיג המתווך מקונה הנכס" מעל 200,000 דולר יועבר אליו כדמי תיווך.

            בין היתר, ההסכם גם קובע כי סך של 20,000 דולר שישולם למשיב כאמור לעיל, לא יוחזר לו "בשום מקרה".

שיק זה שנמסר למשיב חולל בשל הוראת ביטול.

5.         המערער הגיש התנגדות לביצוע השטר. הוא טען, שהשיק נמסר למשיב עבור "קבלת הבלעדיות" לעסוק כמתווך לצורך מכירת הדירה ולהבטחת טיפולו בענין זה, אלא שהמשיב הפר את התחייבותו בכך שהכשיל את ביצועה של עיסקת מכר תמורת סכום של 230,000 דולר ומנע בעדו את האפשרות לקבל עמלתו כמוסכם ביניהם.

            רק בשלב מאוחר העלה המערער טענה, שהוא נאלץ לחתום על הסכם התיווך כדי לקבל את הסכמת שותפיו לצורך קבלת היתר בנייה.

            גירסת המשיב הוצגה על ידי נכדו שמעון שיינקמן (להלן: "שמעון"), שטיפל בענייני הסב והיה מעורב באופן אישי בכל האירועים הקשורים לפרשה. לטענתו, ההסכם מיום 8.3.01 נחתם על רקע התנהלותו של המערער במהלך ביצוע עבודות הבנייה. לתצהיר עדותו צורף, בין היתר, מסמך מיום 25.2.01 שכותרתו "סיכום פגישה" הנחזה להעיד, שהמערער התחייב לפצות את השותפים בסכום של 42,350 דולר וכן שהוא התחייב להגיע עם המשיב "לסיכום נפרד".

            כל טענות המערער על הכשלת מכירת הדירה הוכחשו. שמעון, בתצהירו המפורט, ביקש לקבוע שהמערער לא עשה דבר על מנת לעניין רוכשים פוטנציאליים לדירה, גם לא במשך שנה לאחר רישום הנכס (ביום 24.12.01) כבית משותף.

            הדירה נמכרה רק ביום 30.7.03 תמורת סך של 145,000 ש"ח וזאת, מבלי שהמערער היה מעורב בעיסקה.

6.         בית משפט קמא קבע בפסק דינו , שבעניין הנסיבות שהובילו לחתימת הסכם התיווך הוא מעדיף את גירסת המשיב הנתמכת הן בתיאור מהלך הדברים והן לאור המסמכים שהוגשו.