ערעור זה מופנה כנגד החלטתו של כב' הרשם שמואל ברוך מיום 13.09.06 בבש"א 11119/05 בת.א. 2678/04, לפיה התקבלה בקשת המשיב לתיקונה של תביעה שהגיש והבקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית.
על פי הנטען בתביעה ובבקשה המקורית, בתאריך 3.08.99 חתם המשיב אצל סוכן ביטוח של המערערת, על הצעת ביטוח כל הסיכונים לדירה ותכולתה בשם: "רימון 2000 לדירה".
בהצעה נקבע היקף הכיסוי הביטוחי המבוקש, והוסכם כי בהתאם לכך תונפק הפוליסה. על פי הנטען, ביטחה המערערת את דירתו של המשיב מיום 8.8.99 עד 31.07.00 וחידשה את הפוליסה במהלך השנים 2001-2002.
בשנת 2002 התפוצץ צינור בדירתו של המשיב, ובעת שבחן את הפוליסה לצורך הזמנת איש שירות, התברר לו כי הפוליסה כוללת הרחבות שונות שלא היו כלולות בהצעת הביטוח. בשל התשלומים בהם חוייב עבור ההרחבות שלא התבקשו, הוגשה התביעה, והבקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית. לכתב התביעה ולבקשה צורפו הצעת הביטוח והפוליסות לשנים 2000-2002.
בתגובה לבקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית שהוגשה על ידי המערערת נטען, בין היתר (בסעיפים 63-65), כי הפוליסה שהונפקה בהמשך להצעת הביטוח מאוגוסט 1999 בוטלה לבקשת המשיב החל מיום 8.8.99. בחודש דצמבר 1999 התקשר המשיב, על פי הנטען בתשובה, בחוזה ביטוח על פי פוליסה שתחילת תוקפה 19.12.999.
בתאריך 15.5.05 הגיש המשיב בקשה לתיקון כתב התביעה והבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.
המשיב נימק את בקשתו בגילויין של טעויות עובדתיות, לאחר עיון בתגובת המערערת. על פי הנטען בבקשת התיקון, הפוליסה המתייחסת לתקופה מיום 8.8.99 ועד ליום 31.7.00 אשר צורפה לתביעה ולבקשה נמסרה למשיב על ידי סוכן הביטוח.
על אודות הפוליסה "הנכונה" למד המשיב, לטענתו, מתגובת המערערת.
בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם נחקר המשיב על תצהירו, וגירסתו לפיה המסמכים, אשר צורפו לכתב התביעה ולבקשה, נמסרו לו על ידי סוכן הביטוח, לא נסתרה (עמ' 2 לפרוטוקול):
"כשאני ביקשתי את החומר מסוכן הביטוח שלי הוא נתן לי את הפוליסה ואותה העברתי לעורך הדין שלי. ברגע (ש)כתבתם את הערה הזו והפניתם את תשומת לב שהיא בוטלה וקמה פוליסה חדשה אני זוכר, לא יודע אם שולמו דמי ביטוח או לא".
המשיב דבק בגירסתו כי רק בדיעבד הסתבר לו כי הפוליסה הראשונה בוטלה, ובעת הגשת תביעתו לא היה ער לפער הזמנים ביחס לכיסוי הביטוחי.
המשיב ביקש לתקן פרט עובדתי נוסף המתייחס למועד בו אירע הפיצוץ של הצינור משנת 2002 לשנת 2000, אך הבהיר כי גילוי ההרחבות היה בשנת 2002.
בהחלטתו נשוא הפוליסה, קבע כב' הרשם כי ההליך מצוי בשלב מקדמי ואין הוא נדרש לקבוע האם מדובר בתובע ראוי אם לאו.
הרשם ברוך איבחן בין הבקשה שבפניו לעובדות כפי שפורטו ברע"א 625/00
שאבי שמעון ואח' נ' פלאפון תקשורת בע"מ, וקבע כי המשיב הסתמך על נתונים שסופקו לו על ידי המערערת ולא ניתן לקבוע כי היו נגישים למשיב, ומכיוון שמדובר בתיקון טכני, נעתר כב' הרשם לבקשה.
המערערת גורסת כי בהחלטה זו סטה כב' הרשם מההלכה שנפסקה בסוגיה של תיקון כתבי בי-דין בתביעה ייצוגית, בכך שלא דן בהשפעת התיקון, על חובת תום הלב המוטלת על מי שמבקש להיות תובע ייצוגי.
עוד טוענת המערערת כי משמעות התיקון אינה טכנית כל עיקר, והיא מהווה שינוי חזית ואף כולל עילות חדשות.
דיון
מקובלת עלי הגישה לפיה על המבקש להגיש תביעה ייצוגית, ולייצג ציבור רחב של תובעים, להכין את ההליך כדבעי ולבחון היטב את העובדות שבבסיס התביעה, וכי אין מקום לאפשר השלמות ותיקונים תוך כדי ניהולו של ההליך לאחר שהתובע נחפז בהגשת התביעה בטרם נבחנו עד תום כל ההיבטים.
בהמשך להשקפתי זו, מי שהגיש תביעה חסרה ופגומה, אינו רשאי לצפות שבית המשפט יאפשר לו השלמת החסר בהסתמך על עובדות העולות מתגובות הצד שכנגד.
בחינת טענות המשיב והחלטת כב' הרשם בענייננו מעלה כי בקשת התיקון אכן נסמכה על התגובה, אולם בשונה מהעניינים אשר נדונו בבש"א 3050/03 (ת.א. 2458/02)
הרן ציפורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', ת.א. 2439/04
דה קלו עופר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ואח', בש"א 19004/05 (ת.א. 2205/04)
בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנט לימיטד. העובדות לאשורן, ככל שהן נוגעות לפוליסה שהיתה בתוקף, בעת גילוי העובדות שבבסיס התביעה, נודעו למשיב רק לאחר קבלת תגובת המערערת. גילוי מאוחר זה לא נבע, לכאורה, ממחדלו של המשיב, אשר הסתמך על מסמכים שנמסרו לו, לבקשתו, על ידי סוכן הביטוח שלו.