פסק-דין בתיק עא 2088/02

תורג'מן אשר, המשיב 1, (להלן: "תורג'מן או המשיב") שימש כנציג תנועת הליכוד היא המשיבה 2 (להלן: " הליכוד") לארגון הסעות לבוחרים ביום הבחירות שהתקיים ב-17.5.99. המשיב התקשר בהסכם בכתב עם המערערת לשכירת שירותי הסעות שיבוצעו על ידה. בתביעה שהוגשה ע"י המערערת בבית משפט השלום בת"א כנגד המשיבים נטען כי ביצעה את המוטל עליה באספקת שירותי הסעה, העמדת כלי רכב ונהגים כנדרש בהסכם. עם זאת, מלוא התמורה הכספית המוסכמת לא שולמה לה להוציא תשלום בסך 19,300 ש"ח. התביעה הוכחשה מכל וכל ע"י המשיב אשר טען  כי המערערת לא עמדה בתנאי מתן השרות כפי שסוכם עימה. בתביעה שכנגד דרש גם את השבת אותו חלק מן התמורה אשר שולם.

לאחר שדן בשאלות העובדתיות והמשפטיות שהונחו לפניו פסק בית המשפט (כב' השופט דן מור) כי דין התביעה להדחות.

בנימוקיו מבאר בית המשפט שלאור הכחשת המשיב וטענתו כי המערערת לא עמדה בהתחייבויות שקיבלה על עצמה היה עליה לשכנע כי כל שנדרש על פי ההסכם בוצע והיא לא עשתה כן.

קובע ביהמ"ש: "כבר בשלב הראשון, העמדת כלי רכב והנהגים לרשות הליכוד, לא עמדה התובעת בתנאי החוזה לאספקת  63 כלי רכב כשהתובעת סיפקה רק 50 כלי רכב", (עמ' 5 לפסק הדין).

בנוסף, למד ביהמ"ש מעדויות עדי הנתבע שבאו לפניו כי הנהגים סרבו לבצע נסיעות לכתובות שבמרחק ממרכז הארץ, או שלא הגיבו לפניות אליהם בקשר. העד שלום תורג'מן, אחיו של המשיב, אף ציין כי כשחיפש נהגים לביצוע הסעות מצא חלק מהם מתחבאים בנוחיות. השופט הנכבד היה ער לכך כי עדי ההגנה היו חלקם בני משפחה וחלקם כאלה הקשורים עם המשיב בקשרי עבודה. יחד עם זאת ציין כי אין מקום להתעלם לחלוטין מהתמונה בכללותה שעלתה מדבריהם וכי הדברים נתמכו גם בעדותו של עד התביעה דבש מחמוד. עוד הסתבר כי המערערת לא מסרה לנציג המשיב או לנציג הליכוד טפסים שחולקו לנהגים מלאים וחתומים כפי שנדרש בהסכם. על פי הטפסים צריכה היתה ההתחשבנות שבין הצדדים להתקיים. הסברי מנהל המערערת למחדל זה לא נתקבלו על ידי בית המשפט. זאת ועוד, אי הגשת אותם טפסים אף לבית המשפט כראיה, מקימה חזקה כנגד המערערת כי ראיות חסרות אלה תומכות בגרסת ההגנה. המערערת איפוא, לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה להוכיח כי ביצעה את העבודה כנדרש על פי ההסכם, ומכאן שנכשלה בתביעתה ואיננה זכאית ליתרת התמורה המוסכמת.

באשר לתביעה שכנגד, בדבר השבת אותו סכום ששולם למערערת על חשבון התמורה, קובע בית המשפט כי לא ראה הצדקה לכך. בעניין זה סירבה הערכאה הדיונית לסמוך על עדותו של המשיב תורג'מן שהיתה עדות יחידה כאילו הסכים לפנים משורת הדין, להעביר את הסך המדובר בתנאי שהמערערת תסתפק בסכום זה ולא תדרוש סכומים נוספים. טענותיו של המשיב בעניין זה נדחו בפסק הדין מחוסר סבירות.

המערערת ערערה לפני בית משפט זה והמשיב בערעור שכנגד. בימ"ש זה לא יתערב בנקל  בממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית כאשר אלו מושתתים על חומר ראיות שאומץ על ידה ועל פי התרשמותה מהעדים שהובאו בפניה.

במקרה כאן, אל לנו להכנס לפני ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית. אין אנו גם נדרשים להציב פס"ד משלנו העונה על מכלול השאלות שהתעוררו לצד פס"ד של הדרגה הראשונה, אלא שעלינו להיווכח כי מה שהחליטה עומד במבחן הראיות המשתמע מהן ומהדין (ע"א 323/89 קוהרי נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ה (2) 142, 168, אורי גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי 618 מהדורה שמינית מעודכנת תשס"ה).

בחנו איפוא את הטענות שעלו על ידי  ב"כ המערערת בהרחבה רבה, בערעור ובעיקרי הטיעון, וכן בדיון שלפנינו וכן בחנו כאמור את טענות ב"כ המשיב.

לא ראינו מקום לדחות את הממצאים העובדתיים כפי שהם נקבעו בפסה"ד, הממצאים שנקבעו בפסק תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות בפסק כל טעות שבחוק. בנסיבות אלה, הערעור והערעור שכנגד נדחים בזה.

בטרם סיום נעיר כי במסגרת דיון מקדמי בערעור נשאל ב"כ המשיב אם כספים שהעביר מנהל המערערת כערובה להתחייבויותיו הושבו לו. לעניין זה נחלקו הצדדים, זה טוען כי לא הועברו וזה טוען כי הושבו. השאלה שנשאלה והמחלוקת שהתעוררה אינן נדרשות לצורך הכרעה בערעור. השבת כספי הערובה לא עלו בכתב התביעה, לא נדונו בפסק הדין ומכאן שאין להידרש לשאלה זו בערעור.

מאחר ולפנינו ערעור וערעור שכנגד שנדחו, אין צו להוצאות.

הפקדון הכספי שהופקד ע"י המערערת יושב אליה באמצעות ב"כ עו"ד ראובן ניתאי.

ניתנה היום ד' בשבט, תשס"ז (23 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.