פסק-דין בתיק עא 1144/05

ערעור זה מופנה כנגד החלטתו של כב' הרשם ד"ר ע' אזר ז"ל מיום 19.7.04 (בבש"א 18457/02) לפיה נדחתה בקשת המערערים לביטולו של היתר המצאה מחוץ לתחום.

העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:

המשיבים הינם קבוצה המונה 51 אנשים אשר רכשו בין השנים 1999-2001 בתים בפרוייקט במדינת פלורידה בארצות הברית המכונה Lake Marion Golf Estates Resost   (להלן: "הפרוייקט").

על פי הנטען בכתב התביעה שהוגש על ידם, הבתים נרכשו למטרות השכרה על בסיס קבוע.

מערערת מס. 1 הינה יזמית הפרוייקט ומערערים 2-3 שולטים בפועל במערערת 1. כפי שהעיד מר אמנון גולן (פרוטוקול הדיון מיום 24.9.03 עמ' 11).

במהלך השנים 1999-1998 פירסמה חברת אנגלו סכסון סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ - נתבעת מס. 6 (להלן: "אנגלו סכסון") מודעות בעתונים בהן הוצג הפרוייקט כמיזם אטרקטיבי מבחינה עסקית, וכן הפיצה בין הרוכשים פוטנציאליים, חוברות אשר כללו פרטים על הפרוייקט שכללו, בין היתר, מצגים בדבר מיקומו בין אגמים ובסמיכות למגרש גולף. עוד נטען בפרסומי אנגלו סכסון כי הפרוייקט ממוקם בין מספר רב של אתרים המהווים אבן שואבת לתיירים, וכי בשל מיקומו, טובים הסיכויים שהנכסים יושכרו בשיעור של 80% מהתפוסה.

באשר למימון הובהר לרוכשים הפוטנציאליים, כי תוענק להם משכנתא בשיעור של עד 70% משווי הנכס, וכי תמורת השקעה של כ- 25,000 דולר, יוכלו לרכוש זכויות בנכס ששוויו כ- 106,000 דולר, כאשר יתרת התמורה תשולם לשיעורין באופן שמרביתה תמומן מדמי השכירות שיקבלו. (יצויין כי הפרוייקט כלל בתים במחירים שונים ששיעור ההשקעה הראשונית בהם הינו יחסי למחירם).

מבצע קידום מכירות הפרוייקט כלל מפגשים אישיים וקבוצתיים שבמסגרתם שמעו הרוכשים הפוטנציאליים הסברים מפי מומחים מארצות הברית. בחלק מהמפגשים הקבוצתיים נכחו גם מערערים 2-3, כמתואר בעדותו של אמנון גולן (עמ' 13-14).

רוכשים שהשתכנעו מההסברים בדבר האטרקטיביות של הפרוייקט, חתמו על הסכמים דוגמת נפסח טז לכתב התביעה.

לטענת המשיבים בסעיף 36 לכתב התביעה נוסח הסכם הרכישה הינו אחיד, הוכתב על ידי היזמים ואנגלו סכסון, ולא ניתן היה לשנות בו סעיפים מהותיים ועל כן מהווה חוזה אחיד. ובהמשך, פורטו מספר תניות כדוגמא לתניות המהוות תנאי מקפח בחוזה.

לאחר שהסתבר לרוכשים כי חלק נכבד מהמצגים שהוצגו בפניהם באשר למיקום הפרוייקט ובעקבות כך ההכנסות (או העדרן) התגלו כלא נכונים, הוגשה על ידם תביעה כנגד היזמית מנהליה והחברות הישראלית שהיו מעורבים במשא ומתן ומנהליהן, וכן נגד חברות זרות נוספות. (אשר בשלב מאוחר יותר התקבלה בקשתן לביטול היתר ההמצאה מנימוקים שאינם רלבנטיים לענייננו).

בבקשתם לקבלת היתר להמצאה מחוץ לתחום טענו התובעים כי חלות בעניינם של המערערים הוראות ס"ק(4)(א)-(ב)(5),(7) ו-10 לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

לאחר קבלת הבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום, במעמד צד אחד, בוצעו מסירות של כתב התביעה לנתבעים אשר הגישו, כאמור בקשה לביטולו של ההיתר.

בהחלטתו נשוא הערעור קבע כב' הרשם אזר ז"ל, כי מתקיימת בעניינם של המערערים עילה מובהקת על פי תקנה 500(10) מכיוון שצירוף היזמים של הפרוייקט למשפט הוא צירוף נכון ודרוש ואילו היו המערערים בארץ לא היה ספק ברשות לצרפם כבעל דין דרוש להליך.

עילה נוספת שהוכחה, על פי האמור בהחלטה, היא חתימת החוזה בפני אנגלו סכסון אשר פעלה כמורשה לניהול עסקים בישראל מטעם המוכרת, ולפיכך החתימה בישראל היוותה להשקפתו קיבול, מאחר שהודעת הקיבול על חתימת המוכר נמסרה לקונה בישראל על ידי נציגת המוכר אנגלו סכסון.

כב' הרשם דחה את טענת המערערים לפיה הפורום הינו פורום בלתי נאות.

את עיקר הדיון ייחד כב' הרשם לתניית השיפוט שבסעיף 13 להסכם ונקבע על ידו כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד ואין לאוכפה.

המערערים חולקים על קביעות אלה הן בשל הטענה כי לא הוכח שההסכם הינו חוזה אחיד והן בשל כך שלא הוכח הדין החל בפלורידה בענין יישומן של תניות אלה ואחרות בחוזים אחידים.   עוד נטען כי המסירה לא בוצעה כדין מאחר שלא בוצעה על פי אמנת האג, וכי  שגה כב' הרשם במסקנתו לפיה תניית השיפוט אינה חלה על מערערעים 2-3.

באשר לתנאי תקנה 500, גורסים המערערים כי לא הונחה התשתית הראייתית לתנאים הנטענים.