פסק דין בתיק ע"ת 97/01

1. המשיב הורשע, בפסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה מחוז שיפוט צפון, בעבירה על תקנה 79(א) לתקנות התעבורה, בצירוף סעיף 38(3) לפקודת התעבורה, בכך שהסיע נוסע ברכב, במצב שלא מבטיח את שלומו. על המשיב הוטלו שלושה חודשי פסילה של רנצ"א על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 300 ש"ח.

2. הערעור מופנה כנגד קולת העונש. בטיעונה לפני, טענה באת כוח התובע הצבאי הראשי, שאם חפצה הערכאה הדיונית להקל עם המשיב, שומה היה עליה לנמק את גזר הדין ולהסביר מדוע לא ראתה מקום להטיל על המשיב עונש פסילת המינימום של שלושה חודשים. יתרה מזו, נסיבות ביצוע העבירה אף הן חמורות ואף הן מצדיקות הטלת עונש פסילה על המשיב.

3. בא כוח המשיב תמך בטיעוניו בגזר הדין שהוטל על המשיב, ולדבריו המשיב היה פעם ראשונה במילואים, כשהוא יושב ליד מפקדו שהורה לו לנסוע עם הג'יפ. כמו כן, ביקש בא כוח המשיב להתחשב בנסיבותיו האישיות, בכך שאשתו בהריון ושהוא זקוק לרכב כדי להגיע למקום עבודתו.

4. נראה לי כי דין הערעור להתקבל. בית הדין קמא לא פירט בגזר הדין את הנימוקים מדוע לא הטיל על המשיב את העונש הקבוע בסעיף 38(3) לפקודת התעבורה. לאור זאת, יש להטיל על המשיב בנוסף לעונשים שהוטלו עליו בבית הדין קמא עונש פסילה של רשיון נהיגה צבאי ואזרחי למשך 45 יום. הסיבה שלא הטלתי על המשיב את העונש הקבוע בסעיף 38(3) לפקודת התעבורה, היא שבית הדין לערעורים אינו ממצה את הדין עם הנאשם וכן בהתחשב בנסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי סניגורו המלומד.

5. לאור האמור, יש לתקן את גזר הדין של בית הדין קמא ולהוסיף עונש פסילה בפועל של רשיון נהיגה צבאי ואזרחי למשך 45 יום.

6. הרשיון יופקד בבית הדין ביום 14/02/2002.

ניתן והודע היום, כ"ח בשבט התשס"ב, 10/02/2002, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

____________________

סא"ל   משה   רביד - שופט

חתימת המגיה:_________________                                     העתק נכון מהמקור

         רס"ן ציון סלמנזדה               

תאריך:______________________                                       ק.      בית        הדין