פסק-דין בתיק ע"פ 9411/05

1.         המערער נדון בת"פ 3894/03 של בית משפט השלום בירושלים (כבוד סגנית הנשיא שולמית דותן) לארבעה חדשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על-תנאי. כן הופעל בעניינו מאסר מותנה בן חודשיים ימים (שהוטל עליו בת"פ 5230/00), במצטבר למאסר שנגזר עליו בתיק זה.

            עונשים אלה נגזרו על המערער בגין עבירות של זיוף מסמך, לפי סעיף 418 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - החוק), התחזות כאדם אחר, לפי סעיף 441 לחוק והכשלת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק; והכול בשל כך שזייף את תעודת הזהות של אחיו, על מנת לנהוג במכונית, כאשר נפסל בעצמו מלהחזיק רשיון נהיגה.

2.         המערער מבקש מבית משפט זה להתערב בגזר הדין, ולהמיר את עונשו בביצוע שירות לתועלת הציבור ובהארכת המאסר המותנה. בא כוחו מעלה מספר נימוקים לכך. בין השאר, הוא טוען כי המערער, שהיה במאסר עד ליום 18.5.2004, לא הסתבך מאז עם החוק, החל בעבודה חדשה ושיקם עצמו. בהתחשב בתסקיר החיובי בעניינו של המערער ובעבירות שבהן הורשע, סבור הסניגור כי על בית המשפט להביא בחשבון בעיקר את שיקול השיקום ולא את שיקולי ההרתעה והגמול.

שקלנו טענות אלה של הסניגור, אך באנו למסקנה כי אין בהן כדי להניענו להתערב בגזר הדין. בית משפט קמא הביא בחשבון שיקולים אלה. מולם עומדים שיקולים ונסיבות אחרות, בכללן העובדה כי זו הפעם השלישית בה המערער מבצע עבירות של התחזות וזיוף.

3.         מצאנו לנכון להתייחס ביתר פירוט לטענת הסניגור בדבר אי צירוף תיק זה לתיקים שצורפו יחדיו, בעבר, בעניינו של המערער. יצוין, כי גזר הדין הנוכחי בעניינו של המערער ניתן לאחר שהתקיים דיון בעניינו בגין עבירות קודמות, דומות במהותן לעבירות שבתיק הנוכחי, בת"פ 4661/02 (להלן - התיק הקודם), אשר נדון לאחר שהמערער עבר את העבירות נשוא התיק הנוכחי. הסניגור טוען כי על המערער הושת עונש חמור יתר על המידה, בשל טעותו, בתום לב, שלא צירף אף תיק זה באותה הזדמנות. מטענת הסניגור עולה, כי אילו היה המערער דואג לצירוף התיק הנוכחי לתיק הקודם, כי אז העונש שנגזר עליו בתיק הקודם לא היה מגיע לחומרה המתבטאת בהצטברות שני העונשים שקיבל - בתיק הקודם ובתיק הנוכחי.

4.         בית-משפט קמא היה ער לטענה זו של הסניגור, ואף התייחס אליה בגזר-דינו. בית-משפט קמא סבר, כי אין להניח שהעונש שנגזר על המערער בתיק הקודם היה יכול להיות זהה אילו המערער היה מצרף את תיקו הנוכחי, בהתחשב, בין השאר, בכך שזו הפעם השלישית בה התחזה כאחר, ולאור חומרת המעשה.

5.         אף אנו בדעה, כי אילו היה ידוע לבית המשפט שדן בעניינו בתיק הקודם, כי המערער עבר עבירות נוספות, זהות במהותן, שמטרתן לאפשר לו לנהוג באמצעות זיוף תעודת זהות, חזקה עליו כי היה גוזר על המערער עונש ממשי חמור יותר, בהצטבר לעונש המאסר שאותו ריצה באותה עת.

            אשר-על-כן, אנו בדעה כי אין להתערב בעונש שנגזר על-ידי בית-משפט קמא בגין העבירות נשוא תיק זה.

6.         שונה הדבר באשר להפעלת עונש המאסר על-תנאי נשוא ת"פ 5230/00. נראה, כי מהחומר שעמד לנגד עיני המשיבה בתיק הקודם נשמטה העובדה שנגד המערער היה תלוי ועומד אותה עת מאסר על-תנאי של חודשיים. ברם, לו היה בית המשפט בתיק הקודם מתבקש להפעיל את התנאי, סביר שהיה מפעילו, הן בחופף והן במצטבר, לאור תקופת המאסר המשמעותית שריצה המערער באותה עת.

מתוך התחשבות באפשרות סבירה זו, כי ייתכן שהמערער היה מרצה בחופף חלק מעונש המאסר על-תנאי שהופעל עליו, אילו היה גזר הדין בת"פ 5320/00 מוצג לבית-משפט בדונו בתיק הקודם, אנו מקבלים את הערעור במובן זה שאנו מורים כי הפעלת עונש המאסר על-תנאי של חודשיים ימים, שגזר בית-משפט קמא על המערער, תופעל מחציתה בחופף ומחציתה במצטבר לעונש שנגזר עליו בתיק נשוא הערעור.

7.         התוצאה היא, כי בסך הכול ירצה המערער חמישה חודשי מאסר בפועל.

ביתר חלקי גזר הדין לא יחול שינוי.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 4.7.2005 שעה 9:00 בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים.

ניתן היום, י' באייר תשס"ה (19 במאי 2005), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.