פסק-דין בתיק ע"פ 2378/08

פתח - דבר

1.         ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט י' ריבלין) מיום 30.3.08, בתיק פל 834/07 - במסגרתו הורשע המערער, לאחר שנוהלו הוכחות בעניינו, בעבירה של נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961. המערער הורשע לאחר שנעצר ונדרש לעבור בדיקת ינשוף, אך סרב לעשות כן. בית משפט קמא השית על המערער העונשים הבאים: 24 חודשי פסילה בפועל בקיזוז 30 ימי פסילה מנהלית; 2 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וכן קנס בסך של 1,000ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו.

הכרעת דינו של בית משפט קמא

2.         בית משפט קמא ציין, כי המשיבה ביקשה לבסס דבר אשמתו של המערער בעבירה המיוחסת לו, על עדותה של שירן אסולין, השוטרת אשר עצרה המערער וביקשה אותו ליתן דגימת ינשוף (להלן: "השוטרת"). המשיבה הגישה, לצורך הוכחת טענותיה בדבר הסירוב לעבור בדיקה כאמור, תיעוד לשבעה ניסיונות נשיפה שכשלו (ת/11). משכך, ובהתחשב בניסיונו בעבירות כגון דא, קבע בית המשפט כי לא ייתכן שאדם בריא לא יהיה מסוגל לנשוף נשיפה שתאפשר קריאה (במכשיר הינשוף), פעמיים לפחות מתוך שבעת הניסיונות שהוקצו למערער. הדברים נכונים ביתר שאת לאור העובדה שהמערער והעדים מטעמו לא נתנו כל הסבר סביר לכישלונו לעבור הבדיקה, ובמצב דברים זה אין אלא לקבוע, כי המערער הכשיל הבדיקה, ומשמעו: נהג ברכבו בעודו שיכור. יתרה מזאת, בדיקת המאפיינים שנערכה למערער גילתה, כי הליכתו אינה יציבה, מפיו נדף ריח של אלכוהול, ולהערכתה של השוטרת, היה שרוי המערער ברמת שכרות בינונית. בית המשפט דחה טענותיו של המערער, כי דרש לעבור בדיקת דם או שתן אך נתקל בסירוב בקבעו, כי אילו כן היה, היו הדברים מתועדים, כך יש להניח, בדו"ח שנערך בעניינו של המערער ומשאין למערער זכות קנויה לבצע בדיקה נוספת על בדיקת הינשוף, לא היה רישום הדברים מעלה או מוריד מעניינו. לכן הורשע המערער במיוחס לו.

טענות הצדדים

3.         ב"כ המערער טען, כי שגה בית משפט קמא משקיבל גרסתה של עדה יחידה מטעמה של המשיבה. בהמשך לאמור טען, כי לא היה מקום לקבל טענותיה של השוטרת בדבר אי מהימנותן של בדיקות השכרות או בדבר בדיקת המאפיינים, אשר גילתה דבר שכרותו של המערער לדידה, באשר חברו של המערער טען כי האחרון עמד במאפייני הבדיקה בהצלחה. בהמשך לאמור טען ב"כ המערער, כי טעה בית משפט קמא עת קבע שהמערער הכשיל בדיקותיו במכוון בעוד היה זה בפועל מצבו הבריאותי (תוצר מחלת האסטמה המלווה אותו משחר ילדותו). במצב דברים זה, היה מקום להיעתר לבקשתו של המערער לעבור בדיקת דם, אשר תוכיח אל נכון כי אינו שיכור. דא עקא, בקשותיו נדחו עקב הלחץ במקום והצורך בזירוז בדיקותיהם של הבאים בתור. במצב דברים זה, משהוצגו מסמכים רפואיים המגבים חוסר יכולתו של המערער לבצע בדיקת הנשיפה וכשלמשיבה עדותה של השוטרת בלבד, יש להורות על זיכויו של המערער.

4.         ב"כ המשיבה התנגד תחילה להצגתו של מסמך רפואי, המסביר לכאורה מצבו של המערער, בערכאת הערעור. לדבריו, הלכה ידועה היא, כי אין להציג ראיות חדשות בפני ערכאת הערעור אלא אם ניתנה הרשות לדבר, וזו אף לא נתבקשה בנסיבות ענייננו. אילו היה חולה המערער, למן ילדותו, במחלת האסטמה, היה עליו להעלות הטענה בבית משפט קמא ולדאוג להצגתם של המסמכים הרלבנטיים אז. משלא עשה כן, אין מקום לבחינת הטענה כעת. לגופם של דברים טען ב"כ המשיבה, כי בדיקת המאפיינים שבוצעה למערער הוכיחה אף היא דבר שכרותו, כשם שהובהר בהכרעת דינו של בית משפט קמא, ודי היה בזאת כדי לבסס מסקנת הרשעתו. אי לכך, ביקש ב"כ המשיבה לדחות הערעור. 

דיון

5.         דין הערעור להידחות.    

            ב"כ המערער טען תחילה, כי לא היה מקום להעדיף גרסתה של השוטרת בענייננו, באשר בעדות יחידה מטעמה של המשיבה עסקינן. יוער ויוזכר, כי אין כל מניעה לבסס הרשעה בפלילים על סמך עדות יחידה כל עוד השופט, היושב לכס רואה אל נכון לעשות כן, נותן דעתו לדבר ומדקדק בבחינתה של העדות בטרם יחרוץ הדין על פיה בלבד (ע"פ 4384/93 מליקר נ' מדינת ישראל, פורסם באתר המשפטי "נבו"; ע"פ (י-ם) 2210/08 גבאי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

            אשר על כן, הרשעה בהתבסס על עדותה של השוטרת, אשר עיגנה דבר העבירה בדו"ח שנמסר למערער, תיארה התנהגותו כנדרש ותיעדה הבדיקות השונות אשר ערכה בנדון, הנה לגיטימית ומבוססת דיה.

6.         ב"כ המערער טען, כי מרשו לא סרב לעבור בדיקת ינשוף וכי לא היה בכוחו לעשות כן עקב מחלת האסטמה, המקשה על נשימתו של החולה עם היקלעו למצבים מרגשים, דוגמת מעצרו כאמור בצד הדרך. ב"כ המערער לא העלה טענותיו אלה בפני הערכאה הדיונית ולא טרח להוכיחן כנדרש. אילו סבל המערער ממחלת אסטמה בילדותו, היה עליו לבחון הדבר בטרם נשפט בבית משפט קמא והורשע בדינו. על כל פנים, ואף בהתעלם מן העובדה שבראיה חדשה בערעור עסקינן, אין במסמך אשר הוגש מטעמו של המערער כדי לחזק טענותיו שהרי אין בו משום הוכחה להיעדר יכולתו של המערער לנשוף כראוי, ולו פעם אחת מתוך השבע שהוקצו לו, על מנת להשלים בדיקת הינשוף.

7.         יתר על כן, הרשעתו של המערער לא נסמכה על הכשלת בדיקת הינשוף גרידא אלא על ממצאיה של בדיקת המאפיינים (ת/4), המהווים בסיס איתן להרשעה ואין להידרש לבדיקה מדעית דווקא, אשר תוכיח דבר השכרות (רע"פ 3503/04 אהרון נ' מדינת ישראל, פורסם באתר המשפטי "נבו"; ר"ע 666/86 עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(4) 463, 467-468). הרי המערער לא עמד בבדיקת המאפיינים (ת/4) שנערכה לו. המערער הודה כי שתה בפאב, כשעה לפני שנערכה הבדיקה, ולא הצליח לעמוד בה. עמידתו לא הייתה יציבה, הוא לא הצליח לקרב אצבעות ידיו לאפו כשעיניו עצומות, ריח אלכוהול נדף מפיו והתנהגותו הייתה רדומה. ב"כ המערער הפנה אמנם לעדותו של הנוסע ברכבו של המערער, אשר טען כי האחרון עמד בבדיקת המאפיינים בהצלחה, אך לא הציג כל טעם משכנע לאימוץ גרסתו ולהעדפתה דווקא על פני זו של השוטרת. משלא ניתנה הנמקה ראויה דיה, מה גם שהעדות האמורה נמסרה על ידי חברו של המערער, עד המעוניין בתוצאותיו של המשפט, אין כל בסיס לדחיית גרסתה של השוטרת, אשר ביצעה מלאכתה כדבר שבשגרה.

8.         משנתקבלו ממצאי בדיקת המאפיינים, אשר ערכה השוטרת, כבסיס לדבר הרשעתו של המערער, אין כל טעם גם בטענותיו בדבר דרישתו לעבור בדיקה מדעית נוספת, אשר תאשש גרסתו דווקא. למעלה מן הצורך יצוין, כי גרסתו של המערער בדבר סירובה של השוטרת לאפשר לו לעבור בדיקה כאמור, אינה מתקבלת אף היא על הדעת. הרי בטופס "הסבר והבהרה לחשוד בנהיגה בשכרות תחת השפעת אלכוהול" (ת/6) ישנה רובריקה מפורשת, המתייחסת לדרישתו של נהג לעבור בדיקת דם. אך סביר יהא להניח, שאילו ביקש המערער לעבור בדיקה כאמור, הייתה השוטרת מציינת כן (ראו גם עדותה בעמ' 1, ש' 22-23), והרי לא היה לה כל מניע לפעול אחרת. ברי, כי השוטרת, אשר טרחה לערוך כלל המסמכים הרלבנטיים בעניינו של המערער (דו"ח הפעלת ינשוף (ת/5); טופס בדיקת מאפיינים (ת/4); דו"ח עיכוב (ת/3); דו"ח פעולה (ת/2) והזמנה לדין (ת/1)) כראוי ובפירוט הנדרש, תיארה נאמנה אירועי הלילה ואין כל סיבה שלא לקבל עדותה בנדון, הגם שעדות יחידה הנה (כמובהר לעיל).

9.         סיכומם של דברים - הערעור נדחה בזאת.

ניתן היום, י' באלול תשס"ח (10 בספטמבר 2008), בהעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים .