פסק-דין בתיק ע"פ 22101-04-12

ערעור על גמר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' פולוק) מיום 12.3.2012 בת"פ 4617/09.

1.         לאחר שמיעת שני עדי תביעה, במהלך דיון, הודה המשיב בעובדות כתב האישום ונקבע כי ביצע את העבירה המיוחסת לו: ביום 24.3.2008 הגיש המשיב מסמך מזויף על תקינות מערכת הבלמים ברכב פורד טרנזיט המיועד להסעות, אשר אותו זייף קודם לכן בכדי שיוכל להעביר את הרכב מבחן רישוי. המשיב שינה מסמך קודם שקיבל עבור רכב אחר השייך לו, מחק את מספר הרכב ותאריך הבדיקה והציג את המסמך במכון הרישוי, ואז נתפס על-ידי בעלי המכון. 

2.         לאחר שהודה בביצוע העבירה, נשלח המשיב לשירות המבחן, אשר המליץ להימנע מהרשעתו עקב העדר הרשעות קודמות וההשלכות ההרשעה על המשך תעסוקתו. בית משפט קמא ציין כי לכאורה זיוף של מסמך על תקינות בלמים מחייב הרשעה, אולם על-פי הראיות שלפניו הבלמים כן היו תקינים, אך המשיב הביא את המסמך הלא נכון וכדי לחסוך זמן לעצמו שינה את מספר הרכב במסמך. לפיכך אימץ בית משפט קמא את האמור בתסקיר, נמנע מהרשעה והטיל על המשיב 180 שעות של שירות לתועלת הציבור.

3.         בערעור נטען, כי בית משפט קמא אימץ תשתית עובדתית השונה מכתב האישום בו הודה המשיב, מה עוד שלעובדות השונות אין בסיס ראייתי; לא התמלאו כללי הפסיקה באשר לאי-הרשעה, בעיקר נוכח סוג העבירה ונסיבותיה, והחומרה המיוחדת הינה זיוף מסמך באשר לתקינות רכב המסיע ילדים פגועי מוחין. לפיכך, עתרה המערערת להרשעת המשיב ולהטלת מאסר על-תנאי וקנס. 

4.         ב"כ המשיב טען, כי חלפו כארבע שנים מאז ביצוע העבירה שנעשתה בהיסח הדעת ובפזיזות. מדובר באדם בן 48, אב לילדים וסב לנכדים, ללא עבר פלילי וכי להרשעתו יכולה להיות השפעה על המשך תעסוקתו. בנוסף טען, כי ההודאה בכתב האישום בטעות יסודה אף שהיה זיוף. עוד טען, כי חלף זמן רב בין יום האירוע לבין מועד הגשת כתב האישום.

5.         משהודה המשיב בעובדות כתב האישום, לא היה מקום לסטות מהן. בעובדות אלה מדובר על עבירת זיוף בכוונה לקבלת דבר במרמה, שינוי מסמך על תקינות מערכת בלמים והגשתו לבודקי הרישוי השנתי.

העבירה שביצע המשיב היא משמעותית והתלבטנו לא מעט האם התקיים התנאי הבסיסי לאי-הרשעה, היינו עבירה שאינה בדרגת חומרה גבוהה יחסית. ברי כי זיוף אינה עבירה של מה בכך וטמון בה פוטנציאל מסוכן. עם זאת, נוכח הנסיבות המיוחדות של המקרה עצמו, חלוף הזמן, האישיות הנורמטיבית בדרך כלל של המשיב, המלצת שירות המבחן ולאחר שהוצגו מסמכים שהצביעו על נזק ממשי לפרנסת המשיב ומשפחתו, החלטנו להימנע מהתערבות בפסק דינו של בית משפט קמא.

לאור האמור הערעור נדחה.

ניתן והודע היום, כ"ה בתמוז התשע"ב, 15/07/2012, במעמד הנוכחים.