הנשיאה נילי ארד
1. בעלי הדין בערעור זה הגישו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בקשה משותפת לאישור הסתלקותו של התובע המייצג - הוא המערער שלפנינו - מבקשתו לאישור התביעה שהגיש נגד הוט מערכות תקשורת (להלן גם:
הוט), כתובענה ייצוגית. בית הדין האזורי נתן אישורו לבקשת ההסתלקות, כמבוקש.
בנוסף, ביקשו הצדדים אישורו של בית הדין האזורי לתשלום סכום מוסכם כגמול לתובע המייצג ושכר טרחה של בא-כוחו. מבוקשם זה לא נענה, ובית הדין האזורי קבע סכום מופחת כדי שני שליש, מן הסכום המוסכם. נגד החלטתו זו של בית הדין האזורי מכוון ערעורו של התובע המייצג בהליך שלפנינו .
בדיוננו להלן נידרש לשתי סוגיות עיקריות אלה: אמות מידה להתנהלותם הראויה של התובע המייצג והמעסיק-הנתבע הפוטנציאלי עובר להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעילותיה בחבות מעסיק כלפי עובדיו בתחום משפט העבודה; ושיקולי בית הדין בקביעת הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה של בא-כוחו, בעתירתו להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
נקדים ונפתח ב
השתלשלות העניינים שהביאתנו עד הלום.
התובענה ובקשת ההסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית
2. ביום 31.12.2009 הגיש המערער לבית הדין האזורי לעבודה תביעה נגד הוט מערכות תקשורת לתשלום דמי חגים בגין עבודתו במסגרתה בתקופה שבין השנים 1996- 2004 . תביעתו נסמכה על הוראות צו הרחבה - הסכם מסגרת 2000 מיום 7.6.2000 . בד בבד, הגיש המערער לבית הדין האזורי בקשה לאישור תביעתו האישית כתובענה ייצוגית .
3. ביום 10.5.2010, סמוך לפני המועד שנקבע לדיון בגופה של הבקשה, הגישו הצדדים לבית הדין האזורי, במשותף ובהסכמה,
בקשה לקבלת אישור
"להסתלקות מהבקשה לאישור התביעה כייצוגית ולביטול מועד הדיון". במסגרת הבקשה ציינו הצדדים, כי בעקבות מגעים שהתנהלו בין המערער לבין הוט בסמוך לאחר הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, הוברר למערער, כי מושא התובענה הייצוגית אינו ממין העניינים המתאימים לדיון בתובענה ייצוגית. זאת משנמצא, כי "הקבוצה" מושא הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, אינה עשויה "מקשה אחת" ונדרש בירור פרטני ומורכב לגבי כל חבר בקבוצה; כי "הקבוצה" קטנה באופן משמעותי מזו שסבר המערער בעת הגשת הבקשה; כי המשיבה שילמה את דמי החגים לעשרות עובדים אשר פנו אליה באופן פרטני; כי לכאורה חלה התיישנות לגבי חלק מרכיבי תביעתו האישית; וכי המשיבה משלמת את דמי החגים לעובדיה כדין, החל משנת 2004.
בנוסף ביקשו הצדדים לקבל אישור בית הדין האזורי להסכמתם לפיה הוט תשלם למערער סכום של 55,000 ש"ח הכולל: תשלום של 19,750 ש"ח תמורת סילוק תביעתו האישית של המערער ודחייתה, ותשלום בסך 35,250 ש"ח גמול למערער כתובע מייצג, ותשלום שכר טרחה של בא-כוחו, בבקשה לאישור התובענה הייצוגית (להלן:
בקשת ההסתלקות).
החלטת בית הדין האזורי
4. בהחלטתו מיום 26.5.2010, נתן בית הדין האזורי אישורו להסכמת הצדדים בכל הנוגע לסילוק תביעתו האישית של המערער נגד הוט ודחייתה, ולפי המוסכם נפסק לזכות המערער תשלום בסך 19,250 ש"ח.
בנוסף, נתן בית הדין אישורו למבוקשו של המערער להסתלק מהבקשה שהגיש לאישור התובענה כייצוגית.
עם זאת, נדחתה בקשתם המשותפת של הצדדים, לפיה תשלם הוט למערער סכום מוסכם של 35,250 ש"ח בצירוף מע"מ, כגמול לתובע המייצג ושכר טרחה של בא-כוחו. בנדון זה קבע בית הדין האזורי כך: "אנו מפחיתים את סכום ההוצאות שישולם לתובע ומעמידים אותו על סך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ".
עיקר טעמיו של בית הדין האזורי להפחתת הסכום המוסכם היו: סיכוייה הנמוכים של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית; המגמה שלא לעודד הגשת תובענות שווא; ומשהייצוג נעשה על ידי המערער, שהוא עורך דין במקצועו.
החלטת בית הדין האזורי בבקשת ההסתלקות ניתנה בהיעדר הצדדים ובהסתמך על טיעוניהם בכתבי בי-דין בלבד.
הערעור
טיעוני הצדדים
5. בערעורו הלין המערער על טעות שיצאה מלפני בית הדין האזורי בפסיקת סכום של 19,250 ש"ח בגין סילוק תביעתו האישית, בעוד אשר הסכום המוסכם, לו ניתן אישורו של בית הדין, עמד על סך 19,750 ש"ח. בהסכמת המשיבה, התקבלו טענותיו אלה בהחלטתו של רשם בית הדין הארצי, השופט אילן סופר, והערעור בנדון זה בא לסיומו.
נותרו להכרעתנו
טענותיו של המערער בעניין הפחתת הסכום המוסכם כגמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו, והעמדתו על סך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ בלבד, במקום הסך של 35,250 ש"ח בצירוף מע"מ עליו הסכימו הצדדים (להלן:
סכום ההוצאות המוסכם). לטענת המערער יש לאשר את סכום ההוצאות המוסכם, בהיותו סביר "וצנוע" ביחס לטורח שהיה כרוך בהגשת הבקשה, לרבות הסתייעותו בפועל בעורך דין. עוד טען, כי בקשת ההסתלקות הוגשה מבלי שהמשיבה נדרשה להגיש תשובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ומבלי שבית הדין נדרש לשמיעתה. הוסיף המערער וטען, כי מלכתחילה היה בסיס איתן לתביעתו האישית ולבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית, וכי רק לאחר הגשתה, ובעקבות דיונים שקיים עם הוט ובאי-כוחה, התבררו העובדות לאשורן ונמצא כי העניין אינו מתאים להליך של תביעה ייצוגית.
במהלך הדיון בערעור ובמענה לשאלות בית הדין, ציין המערער, כי תביעתו האישית הוגשה לבית הדין האזורי לאחר שנדחתה פנייתו בכתב להוט, לתשלום הסכומים הנתבעים. בנסיבות אלה, לא ראה לנכון להעמיד את הוט על כוונתו לנקוט בהליך ייצוגי הנובע מתביעתו האישית, עובר להגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.