פסק-דין בתיק ע"א 4908-02-13

לאחר תום הדיון הגיע הצדדים להסדר, כפי הצעת בית המשפט, לפיו הערעור יתקבל,  וכי חלף פסק דינו של בימ"ש קמא יבוא ההסדר הבא: הקיבוץ ישיב למערערים 50% מחלקם בפיצוי שנתקבל מהמשיבה 4 עבור 311 השתילים שסופקו להם, כאשר הפיצוי עבור כל שתיל בודד יקבע ע"י ביהמ"ש, בשים לב לשתי הטענות הנוגדות: טענת הקיבוץ לפיה התעריף הוא 300 דולר לכל שתיל, ומנגד- טענת המערערים לפיה התעריף הוא 600 דולר לכל שתיל. כן הוסכם שלא יינתן צו להוצאות בערעור, אך ייפסק שכר טרחה בהליך בבימ"ש קמא.

אנו מורים, איפוא, על קבלת הערעור, ומבטלים את פסק דינו של בית משפט קמא, כולל חיובם של המערערים בהוצאות.

משעולה מהראיות כי "המפתח" לגובה הפיצוי ששולם למשיב 2 מתמקד בגילו של השתיל: החל מ-600$ לשתיל משנת 2000 וכלה ב- 300$ לשתיל משנת 2003,  ומש- 311 השתילים נושא הערעור סופקו למערערים בשנת 2002, יקבע הפיצוי לפי תעריף של 400$ לשתיל. אנו מחייבים איפוא את המשיב 2 לשלם למערערים סך שווה ערך בשקלים חדשים ל-62,200$, כערכם ליום הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק דינו של בית משפט קמא ועד לתשלום בפועל.

בערעור ישא כל צד בהוצאותיו.

המזכירות תחזיר למערערים באמצעות בא כוחם את העירבון שהופקד על ידם.

ניתן היום,  א' ניסן תשע"ד, 01 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.