פסק-דין בתיק ע"א 27256-03-12

בית משפט קמא מחק את התביעה, שהוגשה על ידי המערער, עקב כך שביום הקבוע להוכחות, לא שולמה המחצית השנייה של האגרה.

כמו כן חייב בית המשפט את המערער בהוצאות המשיב בסכום כולל של 20,000 ש"ח ואף התנה את הגשת התביעה מחדש בתשלום ההוצאות שנפסקו למשיב.

המערער מלין על קביעותיו אלו של בית משפט קמא. לעמדתו, נקט בית המשפט כלפיו בסנקציה חמורה, שהנסיבות לא הצדיקו אותה. ניתנה לו ביום ההוכחות הפסקה של 10 דקות על מנת להסדיר את לתשלום האגרה. שהות זו, לעמדתו, הייתה קצרה מדי. לטענתו הוא לא קיבל את דרישת התשלום מבא כוחו; הצד שכנגד אף הוא לא הודיע לו על כך שהוא עומד על תשלום האגרה לפני שמיעת ההוכחות.

לא מצאנו ממש בטענותיו של המערער. הדין ברור: תקנה 2(ג) לתקנות בתיק המשפט (אגרות) תשס"ז - 2007 (להלן - " תקנות האגרות") קובעת: " לא יזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או  שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה...". תקנה 100 (4) קובעת כי בית המשפט רשאי למחוק תובענה אם "שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך." בנידוננו אין מחלוקת כי האגרה לא שולמה. את המחצית השניה יש לשלם על פי תקנה 6(א)(2) לתקנות האגרות  עד 20 ימים לפני מועד ההוכחות, ובלשון התקנה

"(2) המחצית השניה - עד עשרים ימים לפני התאריך שנקבע לדיון לראשונה בהליך...". די בכך כדי להקים לבית המשפט סמכות למחוק את התובענה, אם לא שולמה המחצית השניה של האגרה. המערער אף הצהיר לפרוטוקול בבית משפט שהדרישה לתשלום המחצית השניה נשלחה למשרדו כחודש לפני הישיבה שנועדה להוכחות ושבה נמחקה התביעה.

אמנם רשאי היה בית המשפט לדחות את ישיבת ההוכחות או  להתנות את מתן פסק-הדין בתשלום האגרה, אולם אלו הם צעדים שנתונים בדרך כלל לשיקול דעתו של בית משפט קמא. בנסיבות לא מצאנו לנכון להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא.

לפיכך אנו מורים על דחיית הערעור.

בהתחשב בגובה הסכום להוצאות שבו חויב המערער, החלטתנו שלא לפסוק הוצאות בערעור,

העירבון  יועבר לב"כ המשיב על חשבון ההוצאות שנפסקו לו בבית משפט קמא.

ניתן היום,  י"ג תמוז תשע"ב, 03 יולי 2012, בהעדר הצדדים.