א. הצדדים להליך
1. המבקש הוא מנהל עיזבון המנוח משה איסקולסקי ז"ל (להלן:
"משה"), שהיה בנם של מאיר ומרים איסקולסקי ז"ל (להלן:
"מאיר" ו
"מרים"). מאיר נפטר בשנת 1941, ואילו מרים נפטרה ביום 25.5.67, כשהיא מותירה לבנה משה את כל רכושה. משה התגורר בארה"ב, ונפטר ביום 17.10.71. המבקש מונה כמנהל עזבונו של משה ביום 30.9.97. אך הוא ייצג את בני משפחת איסקולסקי בעניין הנדון בתביעה זו החל משנת 1969, בהתאם להנחיותיו של נשיא המדינה לשעבר, מר זלמן שז"ר ז"ל, אחיה של מרים.
2. המבקש הגיש ביום 5.5.99 בקשה בתיק זה להורות על העברת זכויות הבעלות בחלקות 26 ו- 27 שבגוש 3708 בישוב גני-הדר (להלן: "
החלקות") על-שם עזבון משה איסקולסקי ז"ל, ולצורך כך למנותו ככונס נכסים. החלקות רשומות על-שם המשיבה 1, גן הדר קורפוריישן אינק, שהיא חברה אמריקאית שנרשמה בארץ כחברה זרה בשנת 1927 (להלן:
"גן הדר" או
"החברה"). לטענת המבקש, החלקות הנ"ל שייכות למרים, ונרכשו עבורה על-ידי גן הדר, אף כי נותרו רשומות על-שם החברה מאז שנת 1932. הבקשה היא לרשום את החלקות על שמו של משה, שהוא בנה של מרים ויורשה הבלעדי. מדובר בחלקות שעברו הסדר מקרקעין, ושטחן הכולל כעשרה דונם. הן משמשות כשטח חקלאי.
3. גן הדר נרשמה כחברה במדינת ניו-יורק שבארה"ב ביום 21.3.29 ונמחקה שם ביום 15.12.96 (הרנוי בעמ' 25), אך היא עדיין רשומה בארץ כחברה זרה (נספח 83 לתצהיר הנוסף של המבקש). בפסק דין שניתן בבית משפט זה בשנת 1999 (מב/4), נאמר כי גן הדר נמחקה ואיננה קיימת עוד, אף כי נעשים מאמצים להחיותה בארה"ב כדי לממש את זכויותיה. הרנוי אמר בעדותו כי לא ידוע לו על פעולות להחיאת גן הדר (עמ' 25).
אולם, במקביל למחיקתה של גן הדר בארה"ב, מתנהל שם הליך לפירוק החברה וכינוס נכסיה (הרנוי הסביר כי בארה"ב ניתן לכנס נכסי חברה שנמחקה בשל אי-תשלום מס: עמ' 25). ביום 22.5.00, במסגרת הליכי הפירוק של גן הדר בארה"ב, הורה בית המשפט בניו-יורק לעורך הדין האמריקני רוברט סטרן ולנציגו בארץ לפעול להגנת רכושה של גן הדר בישראל (ההחלטה צורפה כנספחים ז'-ח' לכתב התשובה של גן הדר, וראה גם מוצג מש/5). כמו כן מינה בית המשפט בארה"ב מפרק קבוע לגן הדר, וכן מינה את עו"ד א. ג. רוס ככונס לנכסי החברה בישראל. בית המשפט האמריקאי הסמיך את עו"ד רוס לברר מיהם בעלי מניותיה של החברה, אשר רשאים לקבל את נכסיה, ולהעביר להם, או ליורשיהם, את נכסי החברה, באמצעות נציגה בישראל, עו"ד הרטבי (ראה החלטת בימ"ש המחוזי בת"א בה"פ 1621/00 מיום 2.3.03, שהוגשה כמוצג מב/3).
4. אשר לרישומה של החברה בישראל, הרי שביום 8.8.57 פנו נציגי גן הדר בישראל, זליג וולסקי ואברהם יעקובוביץ ז"ל, בבקשה לרשם החברות למחוק את החברה, כיוון שהיא איננה פועלת בארץ מזה מספר שנים (מוצג מש/3). אולם, בסוף שנת 1957 הם פנו שוב לרשם החברות בבקשה שלא למחוק את החברה, למרות הפסקת פעילותה בארה"ב. הם הסבירו כי בבעלות החברה אדמות בישראל שטרם הועברו לבעליהן החוקיים, והבקשה היתה לדחות את המחיקה בכחצי שנה (נספחים א/1 א/2 להמרצת הפתיחה). בשנת 1959 העבירה החברה מספר רב של חלקות בגני הדר לבעליהן (שטרות המכר הוגשו כמוצג מש/4), ומאז היא נותרה רשומה כחברה זרה בישראל, חרף הפסקת פעילותה.
5. חברת קרית נווה יצחק בע"מ (להלן: "
נווה יצחק"), המשיבה 2, הינה חברה שבשליטת גדעון הרנוי (להלן:
"הרנוי"). כך טען הרנוי בעדותו, ואף הציע לצרף מסמכים בענין, אך המבקש התנגד לכך (עמ' 27). לטענת הרנוי, מחזיקה נווה יצחק מניות בחברת גן הדר, באמצעות חברה זרה ששמה סידברן אסטייט אינק (הרנוי בעמ' 26-27). נווה יצחק צורפה כמשיבה לבקשתה, וזאת בהחלטה שניתנה בבש"א 57447/99, בטענה שגן הדר נמחקה כחברה בארה"ב, וקבלת הבקשה עלולה לפגוע בזכויותיה של נווה יצחק. בפסק דין שניתן בבית משפט זה בשנת 1999 (מב/4), נקבע כי נווה יצחק לא הוכיחה "את קשר השרשור" עד לחברת סידברן אסטייט קורפוריישן, שמחזיקה, על-פי הנטען, במניות ובשליטה בחברת גן הדר. גם בהליך זה לא הוכח הדבר במסמכים, אלא מפיו של הרנוי.
6. חברת פטרוקור בע"מ (להלן:
"פטרוקור"), שגם בה היה מעורב גדעון הרנוי, צורפה גם היא להליך בהחלטת בית המשפט בבש"א 57447/99 כמשיבה 3, אך נמחקה בהחלטה מיום 2.5.05, בהיותה חברה מחוקה בארץ. גם רשם המקרקעין, לשעבר המשיב 4 בהליך, נמחק מן ההליך, על-פי בקשתו, בהודיעו כי יכבד כל פסק דין.
ב.
רקע עובדתי
7. גן הדר פעלה בארץ בשנות ה- 30 של המאה שעברה, ברוכשה אדמות למטרת יישוב יהודים מארה"ב בארץ. מקימיה ובעלי מניותיה היו יהודים אמריקאים. המבקש טוען בבקשה כי האדמות נרכשו ונרשמו על-שם גן הדר, ובמשך שנים היא העבירה חלק מהקרקעות שהיו רשומות על שמה לזכאים לרישום שעבורם נרכשו האדמות (סעיף 1(ב) להמרצת הפתיחה). לעומת זאת, בתצהירו של גדעון הרנוי, התומך בתשובת המשיבה 2, נאמר כי גן הדר פעלה כיזמית: היא רכשה קרקעות באיזור קיבוץ נען, ומכרה
חלק מהן לאנשים פרטיים, על מנת לגרום להם לעלות מארה"ב לישראל (סעיפים 1-2 לתצהיר).
לא ברור על סמך מה טוען המבקש כי החברה רכשה בנאמנות קרקעות עבור זכאים, וביניהם משפחת איסקולסקי, מי היו אותם זכאים ומה נתנו בתמורה עבור זכאותם. בעדותו טען המבקש כי הוא רק חושב כי כך הם פני הדברים, מבלי לדעת זאת בוודאות, וכי הוא מסתמך על דברים שאמר לו נשיא המדינה דאז, זלמן שז"ר ז"ל (עמ' 12). מובן כי לא ניתן להסתמך על עדות שמיעה זו. המבקש לא טרח לעיין כלל במסמכי ההתאגדות של גן הדר, לא הגיש את תזכירה ותקנותיה והוא איננו יודע מיהם בעלי מניותיה (עמ' 12, 18).
תצהירו של רוא"ח של החברה, דניאל גרוסמן, יכול היה לשפוך מעט אור בנוגע לשאלה באילו נסיבות נרכשו המקרקעין בידי גן הדר ועובר מי (מוצג מש/7). מתצהיר זה עולה כי החברים בחברה שילמו כספים לאדם בשם רוזוב לצורך השתתפות בהתיישבות בגני הדר, ומפורטים בו שמות האנשים (כולל מאיר איסקולסקי ז"ל), הסכום ששילמו והשטח המגיע להם. אך המבקש התנגד לקבילות תצהיר זה.
המבקש נשאל בעדותו מה מקור זכותה הנטענת של מרים על החלקות, והוא השיב כי הוא איננו יודע, אך הוא מניח שמדובר במכר ללא תמורה לאור הדרך שבה הועברה חלקה 88 על-שם מרים (עמ' 15). אך חלקות 22-23 נמכרו על ידי גן הדר למאיר איסקולסקי ז"ל בשנת 1933 (נספחים א/1-א/2 לתשובת גן הדר).
8. המבקש הגיש מכתבים משנות ה- 50 (נספחים א(1) א(2) להמרצת הפתיחה), שנכתבו בשם גן הדר על-ידי זליג וולסקי ואברהם יעקובוביץ ז"ל (להלן:
"וולסקי" ו
"יעקובוביץ"). המבקש טוען כי השניים הוסמכו לפעול בשם החברה בישראל. ענין זה, שידון בהמשך, חשוב להכרעה בתובענה שהגיש המבקש, שכן תביעתו נסמכת על אישור בכתב-יד שאיננו נושא תאריך, עליו נחזים להיות חתומים וולסקי ויעקובוביץ, ובו נאמר כי החלקות נשוא התביעה שייכות למרים.
9. על דבר אחד לא יכולה להיות מחלוקת: נציגת גן הדר בישראל מאז יום
3.2.58 היתה יעלה (רוז) יעקובי ז"ל (להלן: "
יעקובי"), וזאת על-פי יפוי כוח נוטריוני ואישור עוה"ד ורוא"ח של החברה בארה"ב, דניאל גרוסמן. לאחר מותו של עו"ד דניאל גרוסמן בשנת 1980, המשיך בתפקיד ברנרד גרוסמן. ביפוי-הכוח משנת 1958 נאמר כי מועצת המנהלים של גן הדר החליטה שגב' יעקובי תהא מוסמכת לייצג את גן הדר ולפעול בשמה בישראל לכל דבר ועניין, וכי אין איש מלבדה המוסמך לפעול בשם החברה בישראל (ראה נספח ב/1 להמרצת הפתיחה ומוצג מש/8). מכוח יפוי-כוח זה חתמה הגב' יעקובי בשנת 1959 בשם גן הדר על שורה של שטרי מכר, לפיהם הועברו חלקות בגושים 3708-3709 משם החברה לשמות חברים בה, כולל מרים (שטרי המכר הוגשו במקובץ כמוצג מש/4). רשם החברות אישר בשנת 1958 כי יעקובי הוסמכה לפעול כבאת-כוח החברה בארץ (נספחים ב(1)-ב(2) להמרצת הפתיחה).
10. לא ברור עד מתי היתה מוסמכת הגב' יעקובי לפעול בשם החברה בישראל. אך כאשר פנה אליה בשנת 1967 נשיא המדינה דאז, זלמן שז"ר ז"ל, בעניין החלקות של משפחת איסקולסקי, השיבה לו הגב' יעקובי כי חבל שמרים לא הסדירה את העניין שנים קודם לכן, כאשר "
היו לי כל הסמכויות בתוקף", וכי יהיה צורך לפנות לעו"ד דניאל גרוסמן בארה"ב לצורך חידוש יפוי הכוח (מכתבי יעקובי מיום 6.12.67 ו- 13.12.67 צורפו להמרצת הפתיחה כנספח ב').
העובדה שהגב' יעקובי לא היתה מוסמכת לפעול בשם גן הדר בישראל בתקופה זו עולה בבירור ממכתבו של רו"ח דניאל גרוסמן אליה מיום
12.8.70 (מש/2)
. במכתב זה הוא משיב לפנייתה בענין העברת החלקות נשוא התביעה למרים
, ומודיע לה כי הוא איננו יכול לתת לה יפוי-כוח לפעול בשם החברה בישראל, כיוון שאין עוד אנשים בארה"ב שזכאים להירשם כבעלים של אדמות החברה בישראל, פרט לעיזבון ברנרד דוידזון ז"ל. גרוסמן מבקש במכתב זה מגב' יעקובי להודיע לו אם יש אדם נוסף שזכאי להירשם כבעלים של אדמות בישראל, ואם ימצא אדם כזה - הוא ינסה להעניק לה יפוי-כוח לפעול בשם החברה בישראל. אין מחלוקת שיפוי כוח מחודש לא הוצא לגב' יעקובי.
11. המבקש מציג בסיכומיו את עניין יפוי-הכוח המחודש לגב' יעקובי כפרוצדוראלי גרידא. לטענתו, יפוי הכוח משנת 1958 שהיה בידי הגב' יעקובי פקע כעבור עשר שנים לפי הוראת סעיף 6 לחוק להגנת רכוש מופקד, תשכ"ה-1964. אולם מן הראיות שהוצגו לעיל עולה כי הגב' יעקובי לא היתה מוסמכת לייצג את גן הדר בישראל בתקופה שבה פנה אליה המבקש, ואין מדובר בעניין פרוצדוראלי בלבד.
המבקש עצמו הבין באותה עת כי הגב' יעקובי איננה מוסמכת עוד לפעול בשם גן הדר בישראל. במכתבו אליה מיום 11.8.69 (המצוי בקלסר שצרף לתצהירו הנוסף), כותב המבקש לגב' יעקובי כי עליה להשיג יפוי כוח חדש, שעליו יחתמו האנשים המוסמכים בארה"ב, בצרוף חותמת החברה, ושהמסמך יחתם ויאושר בפני נוטריון ציבורי והקונסוליה הישראלית, והוא מוסיף: "
כמובן יוכנס בו תאריך ההחלטה החדשה על מינוייך כמיופת כוח". כמו כן מציין המבקש באותו מכתב: "
במקום ההחלטה המיוחדת מ- 1958 יש צורך בהחלטה חדשה המאשרת לתת לך יפוי כוח מחודש. ישתנה רק תאריך ההחלטה".