פסק-דין בתיק הפ 2102/02

1.         המבקשת בה.פ 2102/02 שהינה אגודה שיתופית (להלן - אגודה) מבקשת לקבוע כי הוראות המנוחים: שלמה מרגו ושמלה אלפרד ז"ל , שעניינן הורשת נחלה מס' 78 במושב זוהר, בטלות, כי הנחלה הנ"ל אינה מהווה חלק מהעזבון של המנוחים, וכן שהזכויות בנחלה הנ"ל או בנחלה 66 הן של האגודה.

המבקשת בה.פ 4064/04, גל שממה, שהינה נכדתם של המנוחים הנ"ל, מבקשת לקבוע כי הינה בעלת זכויות חכירה ו/או בר רשות בלעדיות בנחלה הנ"ל.

2.         לטענת האגודה

א.                  האגודה מחזיקה בשטחי אדמה מכוח הסכם משבצת משולש שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל כבעלים של הקרקע, הסוכנות היהודית כחוכרת, האגודה כברת רשות וחברי האגודה כברי רשות של האגודה בשטחי הנחלות שלהם.

ב.                  המשיב 1, בנם הצעיר של המנוחים, שהיה אמור להיות הבן הממשיך בנחלה של המנוחים, ביקש לקבל נחלה אחרת בחיי הוריו, ולאור זאת ניתנה לו נחלה 66 בתנאי שהוא והוריו יתחייבו, כי עם פטירת ההורים, תחזור הנחלה למושב, ולאור זאת חתם משיב 1 במעמד יו"ר האגודה ונציג הסוכנות היהודית על הצהרה לפיה ברור לו כי במות הוריו תחזור הנחלה לאגודה.

המסמך האמור, נספח ג', הינו הצהרה והתחייבות של משיב 1, כי הואיל וידוע לו שמכוח היותו בן אחרון במשק הוריו, יתכן שיהיה זכאי להיות מועמד לקבלת משק ההורים, ואין להקנות לאדם זכויות בשני משקים, והוא מקבל לידיו משק אחר, הוא מתחייב ומצהיר שכל אימת שיקבל את משק ההורים יוותר משק ההורים "לטובתכם ו/או אחזיר לכם את המשק הנוכחי".

ג.                   בניגוד להתחייבות המנוחים הנ"ל, התברר לאחר פטירתם כי הם ערכו צוואות לפיהן ציוו את נחלתם לשלושת ילדיהם, המשיבים 1, 2 ו-3.

ד.                  משיבה 3, שאף היא זוכה על פי הצוואה הנ"ל, הגישה התנגדות לאישור הצוואה האמורה, תוך הסכמה עם עמדת האגודה.

ה.                 לשני המשקים: 78 ו-66, יש חובות המצויים בהסדר לפי חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב - 1982, בסכומים של מאות אלפי שקלים כל אחד.

3.         מטעם המבקשת הוגש תצהיר של אהרון אסל, ששימש כיו"ר האגודה במועדים הנוגעים לענין, בו חזר על עיקרי טענות האגודה והוגשו מסמכים הנוגעים לענין.

4.         טענות המבקשת בה.פ 4064/04:

א.      המבקשת גל שממה, טענה בבקשתה כי הינה בעלת הזכויות היחידות במשק 78 לאחר שהמנוחים, שהינם סבה וסבתה, העבירו לה את הזכויות במשק בחודש 7/91, במסמך שנערך כתצהיר בפני עו"ד דוד בן חיים ביום 18.8.91, והם חתמו גם על הודעה לסוכנות היהודית על עזיבת המשק מיום 22.7.91. בא כוחה פנה לסוכנות היהודית ולמינהל מקרקעי ישראל לאחר פטירת המנוחים, וביקש לרשום אצלם את העברת הזכויות במשק הנ"ל לזכות המבקשת, ובתשובה לכך, נדרש להמציא צו ירושה, ביטול צו המשקם (הנוגע להסדר החובות) הסכמת האגודה והסכמת הסוכנות.

לטענת ב"כ המבקשת, לא היה צורך בצו ירושה, הואיל ומדובר בהעברת זכויות בתקופת חיי המנוחים, ענין ביטול צו המשקם יוסדר, לגבי הסכמת האגודה, נעשתה פניה לאגודה לקבלת הסכמתה שלגביה לא נתקבלה תשובה, ולגבי הסכמת הסוכנות, נתון הדבר לתוצאות הדיון בהליך זה.

ב.      אין תוקף לצוואות שעשו המנוחים לאחר שהעבירו אליה את הזכויות במשק, ולא היה באותן צוואות כדי לפגוע בזכויותי המבקשת לקבלת המשק שקדמו לצוואות (ע.א 103/89, אזולאי נ' אזולאי ואח', פ"ד מה(1) 477).

ג.       אין כל יסוד לטענות האגודה כי הינה בעלת זכויות במשק, הואיל ולא נעשה כל הסכם בינה ובין המנוחים ביחס למשק.

5.         מטעם המבקשת הוגש תצהיר שלה, עליו נחקרה בחקירה נגדית, והוגשו מסמכים הנוגעים לענין.

6.         לטענת המשיב 1 (שמלה סעידו (זילבר)):