פסק-דין בתיק דנ"א 6971/03 - פסקדין

המשנה לנשיא (בדימ') ת' אור:

           נהג רכב, אשר מפר בנהיגתו הגבלה או תנאי ברישיון הנהיגה בו הוא מחזיק, נפגע בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק או חוק הפיצויים). האם יש לראותו כ"מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו" כאמור בסעיף 7(3) לחוק ולפיכך תישלל זכאותו לפיצוים על פי החוק? זו השאלה המשותפת העולה בשני הדיונים הנוספים שבפנינו אשר החלטנו לאחד את הדיון בהם. בדנ"א 10017/99 נדון תיק רע"א 9030/99 גרינברג נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(6) 926 (להלן: פרשת גרינברג). בדנ"א 6971/03 נדון תיק רע"א 9121/00 יורם ירוחם לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נז(5) 337 (להלן: פרשת לוי).

העובדות וההליכים

פרשת גרינברג

1.        העותר מס' 2, צבי גרינברג (להלן: גרינברג), סובל ממחלת שרירים מולדת המתבטאת, בין היתר, בחולשה בידיו. עקב כך, הוא הוכר כנכה בשיעור 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי. בתנאי רשיון הנהיגה שלו מצויה הגבלה, אשר נקבעה על ידי רשות הרישוי מכוח סעיף 53 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה או הפקודה), לפיה עליו לנהוג ברכב בו מופעל הגה-כוח. גרינברג נפגע בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק שעה שנהג ברכב בו היה מותקן הגה רגיל.

           גרינברג הגיש לבית משפט השלום תובענה נגד המשיבות לפיצויים על פי החוק בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה. בית המשפט דחה את התובענה מהטעם שלדעתו, לא היה בידי גרינברג רשיון נהיגה תקף ועל כך חל סעיף 7(3) לחוק. זאת, משום שברכב בו נהג בעת התרחשות התאונה לא הותקן הגה כוח כנדרש על פי תנאי רשיון הנהיגה שלו. ערעור שהגיש גרינברג לבית המשפט המחוזי נדחה. על החלטת בית המשפט המחוזי נתנה לגרינברג רשות ערעור לבית משפט זה, וערעורו נדחה. בקשתו של גרינברג לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה התקבלה, ועל כך הדיון שבפנינו.

פרשת לוי

2.        המשיב מס' 1, ירוחם לוי (להלן: לוי) נפגע בתאונת דרכים, כמשמעותה בחוק, עת נהג ברכב מסוג "אוטובוס זעיר". בעת התאונה הסיע לוי ברכב עשרה נוסעים (מלבדו). לוי החזיק ברשיון נהיגה דרגה 2 מכוח תקנה 178 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה או התקנות), כמתכונתה בעת אירוע התאונה. למחזיק רשיון מדרגה זו הותר להסיע ברכב עד שמונה נוסעים. השימוש ברכב בוטח על ידי המבקשות 1 ו-2 - "מנורה" חברה לביטוח בע"מ ו"אבנר" איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן: המבקשות).

3.        לוי הגיש לבית המשפט המחוזי תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו. בית המשפט המחוזי קבע כי משהסיע לוי נוסעים במספר העולה על המותר לפי דרגת רשיונו, יש לראותו כמי שבמועד התאונה נהג ברכב כאשר אין לו רשיון לנהוג בו. לפיכך נפסק כי זכאותו לפיצויים נשללת מכוח סעיף 7(3) לחוק. כמו כן נפסק כי לאור זאת ממילא נשלל גם תוקפו של הכיסוי הביטוחי. על החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה רשות ערעור לבית משפט זה, וערעורו של לוי התקבל. בקשת המשיבות בפרשת לוי (המבקשות לפנינו) לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה התקבלה, ועל כך הדיון שבפנינו.

4.        את שאלת הכיסוי הביטוחי לתאונות שאירעו בפרשת גרינברג ובפרשת לוי יש לבחון בשני מישורים. ראשית, יש לבחון את תחולת חוק הפיצויים על מקרים אלה. אם נהיגתו של כל אחד מהם היתה "כשאין לו רשיון לנהוג בו", במובן סעיף 7(3) לחוק, אין הם זכאי לפיצויים על פי החוק, אפילו אם לפי תנאי הפוליסה יש כיסוי לתאונה הנדונה (ראו ע"א 9524/00 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' חן שלוה, פ"ד נו(3) 831 פסקה 2 ואסמכתאות שם). שנית, גם אם נגיע למסקנה כי סעיף 7(3) לחוק אינו חל על מקרים אלה, וכפועל יוצא אין מניעה להעניק לגרינברג ולוי פיצויים מכוח החוק, יש לבחון אם על פי הוראות הפוליסה ותנאיה לא הוצאה חבות המבקשות בפרשת לוי והמשיבות בפרשת גרינברג (להלן ביחד: המבטחות) לפצותם מגדר תחולת הפוליסה. לשון אחר, במישור זה יש לבדוק אם על אף שמדובר ב"תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק, לא נשללת חבות המבטחות לפצות את גרינברג ולוי על פי תנאי מפורש בפוליסה. דינה של תביעת הפיצויים של גרינברג ולוי כלפי המבטחות להתקבל, רק אם זכאותם אינה נשללת בשני מישורים אלה. נבחן אפוא תחילה את תחולת סעיף 7(3) לחוק על המקרים שבפנינו. אם נמצא שאין הסעיף חל, נבחן בשלב שני אם זכאותם של גרינברג ולוי לפיצויים מכוח החוק נשללת על פי תנאי פוליסת הביטוח.

התשתית הנורמטיבית

5.        חוק הפיצויים מקנה לזכאים על פיו פיצויים בגין נזקי גוף הנגרמים עקב תאונת דרכים, כמשמעות מונח זה בחוק. לצד הוראות הקובעות את מבחני הזכאות, סעיף 7 לחוק שולל פיצויים מקטגוריה מסוימת של נפגעים, אשר אלמלא הוראה זו היו זכאים לקבלם. לענייננו, רלבנטי סעיף 7(3) לחוק הקובע כדלקמן:

הגבלת זכאותם של נפגעים

"7. נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:

...

(3) מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה; ..." (הדגשה שלי - ת"א).

           סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, הדן באיסור לנהוג בלי רשיון נהיגה, קובע:

"לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר (הדגשות שלי - ת"א)".

רואים אנו, כי סעיף 10(א) לפקודה דן בשני מקרים שונים הנכללים בגדר האיסור לנהוג ללא רשיון. האחד, מצב בו אין לנהג רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב. השני, מצב בו הנהג נוהג בניגוד לתנאי הרשיון.