פסק-דין בתיק ברע 953/05 - פסקדין

כללי

1.                  בפניי בקשת רשות ערעור. עניינה של הבקשה בהיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, לפי תקנה 500(4)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנה 500(4)(א)" או "התקנה"), שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (סגן הנשיא, כב' השופט פיליפ מרכוס), תחילה ביום כ"א סיוון תשס"ד (10.6.04) במעמד צד אחד, בבש"א 52998/04. לאחר מכן, בעקבות דיון במעמד שני הצדדים, ניתנה על ידי השופט מרכוס החלטה נוספת ביום כ' סיוון תשס"ה (27.6.05), ובה נקבע כי הצו נשאר בעינו, ונדחתה בקשה המבקש לבטל את הצו שניתן (בש"א 57790/05 בתמ"ש 10550/04).

רקע

2.                  הצו להמצאת התביעה לחו"ל ניתן במסגרת הליך עיקרי של תביעה נזיקית בין בני זוג. המבקש הוא גרושה של המשיבה. הצדדים, מוסלמים בדתם, נישאו בירושלים ביום 8.9.88, כאשר המשיבה הייתה כבת 18 שנים. עם נישואיהם, עזבה המשיבה את בית הוריה בשועפאט, ירושלים, ועברה לגור עם המבקש בארה"ב, מקום בו התגורר המבקש אף טרם הנישואין. ביום 7.12.02 גירש המבקש את המשיבה, בהיותה בת 32, על ידי הסכם גירושין שנערך בארה"ב, בנוכחות אנשי דת מוסלמים, וביום 11.5.03 הוצאה תעודת גירושין רשמית בעניין על ידי בית הדין השרעי בירושלים.

התביעה בבית משפט קמא

3.                  במסגרת התביעה העיקרית טענה המשיבה כי המבקש גירש אותה בעל כרחה בארה"ב, וזאת בנוכחות שני אימאמים, ובכך גרם לה נזקים שונים, ממוניים ובלתי ממוניים. כן נטען כי לא שולמו למשיבה סכומי המוהר הדחוי שהיו בהסכם הנישואין. המשיבה מבקשת השבה כספית עבור אלה, והעמידה את תביעתה על סך של 386,000 ש"ח.

4.                  למשיבה - התובעת - ניתן , כאמור, היתר להמציא את התביעה למערער, הגר בארה"ב.

תמצית טענות הצדדים

5.                  המבקש טוען כי היתר ההמצאה לארה"ב שניתן על בסיס תקנה 500(4), שעניינה בהפרת חוזה, ניתן בטעות. לטענתו, תביעתה של המבקשת אינה נוגעת לחוזה, אלא לתוצאות הנזיקיות של הפרתו, שהן עילה נזיקית. המבקש מוסיף וטוען כי עילת התביעה היא הפרת חובה חקוקה, וכי קיומה של העילה הנזיקית מנתק את הקשר בינה לבין החובה החוזית המקורית, כך שמקור העילה לתביעה הוא בדיני הנזיקין. מאחר והמעשה הנזיקי לכאורה - הגירושין - נעשה בארה"ב, שוב אין התקנה חלה, ואין ליתן היתר המצאה.

6.                   בנוסף, טוען המבקש כי מדינת ישראל היא פורום בלתי נאות לדיון, שכן הצדדים חסרי קשר ממשי לישראל, מאחר ולא גרו בה במשך שנים, ואף איבדו את זכויותיהם לגור בה. בהקשר זה, נטען על ידי המבקש כי חיי הנישואין והליך הגירושין היו בארה"ב ושם מצויים העדים, ומשם יובאו הראיות. טענה נוספת בפי המערער היא כי מאחר ובית המשפט לענייני משפחה בירושלים לא יפעיל על הסכסוך את הדין הישראלי אלא דין "זר", דהיינו: הדין מוסלמי, אין בית המשפט הישראלי הפורום הנאות לתביעה, וזאת בנוסף לכך שמקומם הטבעי של ההליכים הוא בארה"ב.

7.                  המשיבה טוענת כי יש לדחות את עמדת המערער משיקולי צדק, וכן בשל חוסר ניקיון כפיים. נטען, כי המבקש בעצמו מנהל הליכים משפטיים נגד הורי המשיבה בבית משפט השלום בירושלים, וכי בכך יש כדי ללמד על הכרה מצידו בסמכות בתי המשפט הישראליים. לפיכך, טוענת המשיבה, כי המערער אינו יכול להיחשב זר לצורך ההליך דנן.

8.                  באשר לשיקולי הצדק, נטען על ידי המשיבה כי עניינו האמיתי של המבקש אינו בחוסר סמכותו של בית המשפט הישראלי, אלא בניסיון להתגונן מן התביעות בדרך של אי קיום דיון בישראל, שכן ידוע לו כי המשיבה לא תוכל לשאת בהוצאות ניהול ההליך בארה"ב. ולפיכך -  ממשיכה וטוענת המשיבה - היענות לבקשתו של המבקש מהווה, למעשה, סתימת הגולל על תביעתה של המשיבה.

9.                  עוד טענה המשיבה כי נסיבות העניין מלמדות על קישרו של הסכסוך למדינת ישראל: הנישואין נערכו בישראל; העדים להסכם הנישואין הם תושבי ישראל; הצדדים חיו לאחר נישואיהם תקופה קצרה בישראל, טרם המעבר לארה"ב; הסכם הגירושין אושרר בישראל; למבקש רכוש בישראל. כמו כן נטען על ידי המשיבה כי המבקש אף לא הוכיח כי בדיני ארה"ב המעשים הנטענים כנגדו אינם מהווים עוולה, אלא כי הוא מתגדר בהסכם ויתור תביעות, שהוא טוען כי המשיבה חתמה עליו, לפיו היא התחייבה לוותר על כל זכות תביעה שיש לה כלפיו בדין האמריקאי. לפיכך, יש בהתנגדות המערער להמצאת כתבי בי דין לארה"ב, לשיטת המשיבה, חוסר תום לב.

10.              לאחר שהוצגו המסמכים בדבר התביעה המתנהלת בבית משפט השלום בירושלים, הוסיף וטען המבקש, בהודעה מיום 10.08.06, כי הוא אינו מגיע לארץ לשם תביעתו בבית משפט השלום בשל נסיבות אישיות, ובכך יש הוכחה נוספת כי מדינת ישראל אינה הפורום הנאות לדון בעניינו.

דיון

11.              יש לחלק את הדיון לשני נושאים נפרדים: הראשון, האם על פי הדין הישראלי ניתן למסור את התביעה בארה"ב. בהנחה שהתשובה חיובית, מתעוררת השאלה השנייה, והיא: האם בית המשפט לענייני משפחה בירושלים הוא בית המשפט המתאים לדון בתביעה, או שמא הפורום הנאות הוא דווקא בית המשפט בארה"ב.

המצאה לארה"ב

12.              תקנה 500 (א)(4) קובעת:

"500. רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:

      ...