פסק-דין בתיק בר"ע 5234-05-12

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (בל 25523-04-11; השופט משה טוינה), בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בנפגעי עבודה (להלן גם הוועדה) מיום 27.2.11.

2.         בקשת רשות הערעור מושתתת על שתי טענות: הראשונה בדבר פרשנות הוועדה לפריט 35(1) לרשימת פרטי הליקוי בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, והשניה בדבר התעלמות הוועדה מעניין הנכות הזמנית.

3.         בהחלטה מיום 24.5.12 נדחתה בקשת רשות הערעור באשר לפרשנות פריט 35(1) לתוספת, משלא נמצאה טעות משפטית בהחלטת הוועדה בעניין זה. עם זאת, התבקשה תגובת ב"כ המשיב לאפשרות כי עניינה של המבקשת יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס לטענותיה בדבר הנכות הזמנית, ובכלל זה למסמכים הרפואיים הסמוכים למועד התאונה.

4.         באי כוח הצדדים הודיעונו כי הם מסכימים כי עניינה של המבקשת יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס לטענותיה בדבר הנכות הזמנית, ובכלל זה למסמכים הרפואיים הסמוכים למועד התאונה, כאשר המועד אליו תתייחס הוועדה הוא מיום 18.11.09, בו הסתיימה זכאותה לתשלום דמי פגיעה.

5.         בתגובתו של ב"כ המבקשת הוא שב ומעלה את טענותיו בדבר פרשנות פריט 35(1) לתוספת, אולם אין בידינו להתייחס אליהם לאור האמור בהחלטה מיום 24.5.12.

6.         נוכח הסכמת הצדדים להמלצת בית הדין כאמור בסעיף 4 לעיל, החלטנו לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991.

7.         אשר על כן, אנו מורים על החזרת עניינה של המבקשת אל הוועדה אשר תפעל לפי המפורט בסעיף 4 לעיל. הואיל ופסק הדין ניתן בהסכמת ב"כ המשיב, אין צו להוצאות.

ניתן היום ל' בתמוז, תשע"ב (20 ביוני, 2012) בהעדר הצדדים.