אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק בג"ץ 3346/03

פסק-דין בתיק בג"ץ 3346/03

תאריך פרסום : 30/08/2005 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון בירושלים
3346-03
04/05/2005
בפני השופט:
1. אליעזר ריבלין
2. סלים ג'ובראן
3. יהונתן עדיאל


- נגד -
התובע:
1. עו"ד יעקב אביעד
2. צחי איטר
3. יורשי המנוחה נעמי זביב ז"ל

עו"ד יעקב אביעד
הנתבע:
1. מר דני נווה - שר הבריאות
2. פרופ' ש.גליק - נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות

עו"ד עינב גולומב
פסק-דין

השופט י' עדיאל:

           עניינה של עתירה זו בהקמת ועדת בדיקה על-פי סעיף 21 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, בעניינם של שני חולים שטופלו בשני בתי חולים שונים. חולה אחת נפטרה, כנראה עקב ביצוע טיפול כירורגי (ניתוח) באיחור. החולה השני נאלץ לעבור, עקב זיהום, סדרת ניתוחים בהם נקטעה רגלו. בעתירה נטען, שבשני המקרים קיימת סבירות גבוהה לאבחון ו/או טיפול שגוי שניתן לאותם החולים. לשם בדיקת טענה זו התבקשה, כאמור, הקמתה של ועדת בדיקה. בחלקה הכללי התייחסה העתירה לשאלה, אימתי על המשיבים למנות ועדת בדיקה לשם בדיקת תלונות המוגשות לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות (להלן - נציב הקבילות או המשיב). לעניין זה בית משפט התבקש להורות למשרד הבריאות להוציא תקנות ו/או הנחיות פנימיות מסודרות בדבר הקריטריונים להקמת ועדות בדיקה כאלו.

           בישיבת בית המשפט מיום 14.12.03 הודיעה באת-כוח המדינה, כי נציב קבילות הציבור יעשה מאמץ לערוך בדיקה נוספת של שתי התלונות הפרטניות, בדרך שתראה בעיניו ראויה. היא הוסיפה, שהבדיקה לא תעשה, בהכרח, על דרך של הקמת ועדת בדיקה. באשר לנושא העקרוני, הודיע בא-כוח העותרים, נוכח הערות בית המשפט ובשים לב להודעות בא-כוח המדינה, כי הצעת חוק בעניין זה נמצאת כיום בהכנה, כי הוא חוזר בו מעתירתו לעת הזאת.

           בעקבות אותה החלטה קיים נציג הקבילות בדיקות נוספות בעניינם של שני החולים. ביום 14.3.04 הוא הודיע לבית המשפט, כי הגיע למסקנה כי אין מקום להורות על הקמת ועדת בדיקה לגבי החולה שנפטרה. בעניינה של אותה חולה, סבר נציב הקבילות, התמונה העובדתית ביחס לטיפול הרפואי שניתן לה, הנה ברורה למדי, והשאלה העיקרית העולה המתעוררת בקשר לחולה זו, נוגעת למידת הדחיפות שבביצוע הניתוח אליו הופנתה. בעניין זה סבר המשיב, כי ההחלטה שהתקבלה על ידי הרופאים המטפלים, התקבלה על בסיס שיקול דעת רפואי, לגביו יכולים להיות חילוקי דעות לגיטימיים בין רופאים, אך אין מדובר בחשד לביצוע עבירת משמעת. עמדתו זו של נציב הקבילות אושרה על-ידי ועדת התלונות במשרד הבריאות.

           בנסיבות אלה סבר נציב הקבילות, אין מקום להורות על הקמת ועדת בדיקה. שכן, לשיטתו, תפקידה של ועדת בדיקה כזו הוא לאסוף נתונים עובדתיים ומקצועיים הנדרשים לבירור עובדות שקיימת לגביהם אי בהירות, מקום בו עולה חשש להתנהגות פסולה מצד הגורמים המטפלים, העשויה להצריך נקיטת אמצעים משמעתיים. משהתמונה העובדתית ביחס לטיפול הרפואי שניתן לחולה הנה ברורה ולא קיים, לשיטתו של נציב הקבילות, חשש להתנהגות פסולה, הוא סבר שאין מקום למנות ועדת בדיקה.

           ביום 22.4.05 הגישו המשיבים תגובה נוספת, אשר התייחסה לבירור הנוסף שקוים בעניינו של החולה השני. מתגובה זו עולה, שבעניין זה נפגש נציב הקבילות עם הממונה על השירות האורטופדי בבית החולים בו טופל החולה וקיבל, לבקשתו, שתי חוות-דעת של מומחים למחלות זיהומיות, וזאת בנוסף לשתי חוות-דעת שהומצאו לו קודם לכן. גם כאן החליט המשיב, לאחר שבחן את החומר שנאסף על ידו, כי אין מקום לנקוט בצעדים משמעתיים כנגד הגורמים המטפלים בגין חשש לביצוע עבירת משמעת, וגם אין מקום למינוי ועדת בדיקה לצורך המשך בירור העניין. מהחומר הקיים, מסביר המשיב בתגובתו, עולה שקיימים ספיקות לגבי מקור הזיהום ומידת האגרסיביות של הטיפול האנטיביוטי שניתן לחולה. אולם, גם אם הטיפול האנטיביוטי שניתן לא היה אגרסיבי מספיק, אפשרות שהועלתה על-ידי חלק מהמומחים, מדובר, כך סבור נציב הקבילות, בטעות שבשיקול דעת, אך אין מדובר בעילה לנקיטת צעדים משמעתיים נגד הרופאים המטפלים. עמדה זו הובאה אף היא ואושרה על-ידי ועדת התלונות במשרד הבריאות.

           בתגובת העותרים מיום 21.7.04, שהתקבלה לאחר ההודעה המשלימה של המשיבים בעניינה של החולה הראשונה, עמד בא-כוח העותרים על דרישתו למינוי ועדת בדיקה בעניינה של אותה חולה. לטענתו, המומחה הרפואי אליו פנה המשיב עצמו לשם קבלת חוות-דעת, קבע בחוות-דעתו, כי צריך היה לנתח את החולה בשלב מוקדם יותר של מחלתה והמשיב עצמו היה סבור כי הקדמת הניתוח הייתה מצילה את חיי החולה. לפיכך, נטען, אין ממש במסקנתו של נציב הקבילות, כי מדובר בחילוקי דעות "לגיטימיים", דבר שאינו מצדיק הקמת ועדת בדיקה, אשר תגבה עדויות מפורטות מן המעורבים והיא שתחליט אם אכן מדובר ב"חילוקי דעות לגיטימיים". בא-כוח העותרים גם טוען נגד גישתם הכללית של המשיבים בנושא הקמת ועדות בדיקה, לפיה יש להקים ועדות בדיקה רק במקרים שבהם קיימת, על פני הדברים, רשלנות חמורה המחייבת נקיטת צעדים משמעתיים. לשיטתו, יש להקים ועדות בדיקה, בכל מקרה בו קיימת רשלנות רפואית לכאורה והנזק הנו משמעותי.

           בטיעונו בעל-פה הוסיף בא-כוח העותרים וציין, כי הוא אינו מבקש להקים ועדת בדיקה על מנת לנקוט בצעדים משמעתיים נגד הרופאים המטפלים, אלא כדי שועדת הבדיקה תיתן דעתה על כשלים מערכתיים שנפלו, אם נפלו, בקשר לטיפול באותם חולים ותציע דרכים כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלה.

           יודגש, כי למרות שברור כי העותרים אינם מקבלים את עמדתו של המשיב, בא כוחם לא תקף לפנינו את מסקנותיו של נציב הקבילות לגופן. הוא הסתפק בטענה שהממצאים הקיימים מחייבים הקמתה של ועדת בדיקה. 

           באת-כוח המשיבים טוענת, שאין מקום, בנסיבות העניין, לחייב את נציב הקבילות להורות על הקמת ועדת בדיקה. לטענתה, לנציב הקבילות שיקול דעת כיצד ייבדקו התלונות המוגשות לפניו, והוא אינו חייב לעשות כן דווקא בדרך של הקמת ועדת בדיקה. כך הדבר, לטענת המשיבים, גם לגבי שני החולים עליהם נסבה העתירה, שבדיקת עניינם אינה מצדיקה הקמתה של ועדת בדיקה.

           לאחר שנתנו דעתנו על טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה, שאין מקום לחייב את נציב הקבילות, במקרה זה, להורות על הקמת ועדות בדיקה.

           ככל שמדובר בבדיקת הנסיבות הספציפיות הקשורות לעניינם של שני החולים, לא שוכנענו שבדיקה זו חייבה הקמתה של ועדת בדיקה דווקא. בעניין זה לא מצאנו פגם בשיקול דעתו של המשיב, לפיו הקמתה של ועדה כזאת אינה נדרשת לשם בדיקה יסודית יותר של הממצאים העובדתיים, שכן התמונה העובדתית, ככל שהיא ניתנת לבדיקה כיום, ברורה.

           אשר למסקנתו של נציב הקבילות בנושא ההתרשלות, כאמור, בא כוח העותרים אינו תוקף מסקנה זו לגופה. משכך, לא ברור מהו הבסיס שביסוד הדרישה למנות, לצורך כך, ועדת בדיקה. מכל מקום, לא שוכנענו, גם כאן, שנציב הקבילות לא היה רשאי להגיע למסקנות אליהן הגיע בעצמו (ואיננו מחווים דעה על המסקנות לגופן),  בלא להיזקק, לצורך כך, לועדת בדיקה.

           טענתו הכללית של ב"כ העותרים, בדבר הצורך בהקמת ועדת בדיקה כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלה, מעוררת, במישור הפרטני, את השאלה האם בנסיבות המקרה נפל כשל מערכתי, המחייב הקמתה של ועדת בדיקה כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלו. בהיבט העקרוני, עניין זה מעלה את השאלה הכללית, מתי ובאלו מקרים ראוי להקים ועדת בדיקה על פי חוק זכויות החולה.

           גם בעניין זה לא שוכנענו שנסיבות המקרה חייבו הקמתה של ועדת בדיקה. מה גם שנושא זה חורג מגדר עניינם של שני החולים הנוגעים בדבר, ונוגע לחלקה הכללי - עקרוני של העתירה, שאותה ב"כ העותרים זנח.

           התוצאה היא, שהעתירה נדחית. אין צו להוצאות.

           ניתן היום, כ"ה בניסן תשס"ה (4.5.2005).

           ש ו פ ט                            ש ו פ ט                             ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ