פסק-דין בתיק ב"ל 5841-09 - פסקדין

1.      התובעת עותרת להכיר בה כמי שזכאית לגמלת שמירת הריון לפי סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק), לתקופה שמיום 1.4.09 ועד ליום 31.7.09.

2.      סעיף 59 לחוק שעניינו גמלה לשמירת הריון קובע כי "מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה ...... והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר". שמירת הריון הוגדרה בסעיף 58 לחוק, כנוסחו במועד הרלוונטי, כך:

"היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל  אחד מאלה:

(1)   מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2)   סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה."

3.      התובעת, ילידת שנת 1986, עבדה כקצינת בטחון בשופרסל. במהלך עבודתה הרתה התובעת, הריון ראשון, והגישה לנתבע תביעה לגמלת שמירת הריון, וזאת לתקופה שמיום 1.4.09 ועד למועד הלידה - 10.9.09. הנתבע הכיר בזכאות התובעת לגמלת שמירת הריון לתקופה שמיום 1.8.09 ועד למועד הלידה, ולגבי התקופה שקדמה ללידה: 1.4.09 - 31.7.09 (להלן - התקופה שבמחלוקת) - נדחתה התביעה ומכאן התביעה שלפנינו.

4.      הצדדים הסכימו לתשתית העובדתית וד"ר פטר יעקובי מונה כיועץ רפואי לבית הדין (להלן - המומחה). ביום 10.3.11 ניתנה חוות דעתו של המומחה (להלן - חוות הדעת). להלן עיקרי חוות הדעת:

א. ההמלצה על שמירת הריון ניתנה לתובעת על ידי רוםא נשים - ד"ר אליאס דוד, ביום 1.4.09, בעת שההריון של התובעת היה בן 13 שבועות. הסיבה לשמירת ההריון היתה "כאבי גב קשים על רקע סקוליוזיס קשה". אישורו של ד"ר אליאס ניתן על יסוד בדיקת רופא אורתופד מיום 25.3.09.

ב.   המומחה סקר את המצבה הרפואי של התובעת וציין כי היא סובלת מעקמת בגב על רקע אדיופטי עוד מילדות. המומחה ציין כי אין תיעוד לכאבי גב בתיק הרפואי הכללי והפניות לאורתופד אף הן מעטות - צילום אחרון נעשה בשנת 2004 ובדיקה אחרונה בקשר לעקמת מתועדת בשנת 2005.

ג.   ביקורה הראשון של התובעת אצל רופא נשים - ד"ר אליאס, היה ביום 25.3.09. לא תועדה בדיקה גופנית. צויין שהריון תקין. בביקור מיום 30.3.09 צויין כי נבדקה על ידי אורתופד, ככל הנראה ביום 25.3.09. ד"ר אליאס ציין כי האורתופד המליץ "להימנע ממאמץ פיזי ומנוחה".

ד.   לענין העקמת של התובעת מסכם המומחה כך:

      "העקמת בגב של התובעת  לא נבעה מההיריון, לא הוחמרה ע"י ההיריון וגם לא סיכנה את האם או העובר בזמן ההיריון. בהיריון מתקדם, אך לא בהיריון מוקדם, ההיתכנות לכאבי גב במצב שכזה היא גבוהה יותר, אך זאת ללא קשר לעבודה, שאיננה כרוכה במאמצים מוגברים לגב. גם במקרה שכזה, אין כל סכנה לאם ולעוברה. לכן, בהקשר זה דעתי היא, כי ההיעדרות מהעבודה של התובעת בתאריכים 1/04/09 ( שבוע 13) ועד 01/08/08 ( שבוע 30), לא התחייבה ממצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את התובעת או את עוברה. בשלבים מתקדמים של ההיריון, המלצה להימנעות ממאמצי גב מוגברים, אם קיימים שכאלה בתעסוקתה, היא המלצה רפואית הגיונית, אך אין פירושו של דבר כי יש להמליץ על "שמירת היריון".

ה. מוסיף המומחה ומציין כי לתובעת אובחנה שליה נמוכה, "אך בהעדר דימום נרתיקי, המצב אינו מסכן את התובעת ואת עוברה טרם הלידה. לכן, ממצא זה אינו סיבה לשמירת הריון".

5.      בקשת התובעת להעביר למומחה שאלות הבהרה הצריכה השלמת התשתית העובדתית. לאחר הגשת תצהירים וראיות נוספות הסכימו הצדדים, בדיון מיום 15.2.12, על העובדות הנוספות להלן:

"1. התובעת עבדה כקצינת בטחון במשרה מלאה. במהלך יום עבודתה התובעת עמדה או הלכה שעות רבות.

  2. במסגרת יום העבודה הרימה התובעת, מעת לעת, משאות של עד 10 ק"ג.

  3. במסגרת עבודתה התובעת עלתה לעיתים על סולמות."

6.      המומחה התבקש, במסגרת שאלת הבהרה, להשיב האם יש בעובדות הנוספות כדי לשנות מחוות דעתו. ביום 29.2.13 ניתנה תשובת המומחה לשאלת ההבהרה. וכך הוא השיב:

"בחוות דעתי הקודמת הסברתי, מדוע במקרה שבנדון ההיעדרות מהעבודה בתקופה הנבחנת לא התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה.