פסק-דין בתיק ב"ל 54524-05-12

2.         טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא נתנה משקל למגבלות המערער, לממצאי הבדיקה בדבר גיוס רצוני מופחת ובלטי דיסק ולתלונות בדבר כאבים. לטענת המערער, החלטת הוועדה אינה עומדת בחובת ההנמקה.

3.         לטענת המשיב, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, התייחסה לבדיקות הדימות ונימקה מסקנתה באופן המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה [סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995].

5.         לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי אשר יצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה, קביעות רפואיות מקצועיות, המצויות בתחום סמכויותיה הבלעדי של הוועדה. החלטת הוועדה הסתמכה על החומר הרפואי שעמד בפניה, לרבות בדיקות הדמיה, ולאחר שהוועדה שמעה את המערער ורשמה את תלונותיו וטענות באת כוחו שהתלוותה אליו.

ביום 23/11/11 ערכה הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לרפואה תעסוקתית ומומחה לניאורולוגיה, בדיקה קלינית מקיפה למערער. הוועדה פירטה את ממצאיה וציינה כי אין ספזם שרירים, מבחן שאובר בכיפוף קדמי 6 ס"מ, תנועות יישור סיבוב והטיה בטווח מלא, מבחן לסג שלילי דו צדדי, אין דלדול שרירים בגפיים תחתונות, החזרי פיקה ואכילס ערים ושווים. הוועדה התייחסה לבדיקת EMG מיום 12/4/11, וציינה הולכות תקינות וגיוס רצוני מופחת. בהתייחס לבדיקת CT עמוד שדרה מיום 6/1/10, ציינה הוועדה בלטי דיסק אחוריים בגובה החוליות L1-2, L2-3, L3-4, L4-5, L5-S1.

ביום 22/2/12 שבה הוועדה והתכנסה, ולאחר שעיינה בתיק הרפואי האורטופדי ובתיק פיזיותרפיה מהשנה האחרונה, קבעה באבחנתה הרפואית "כאבי גב מותני עם הקרנה לרגל שמאל". לדעת הוועדה, לאור ממצאי בדיקתה הקלינית, מצבו של המערער מקנה נכות בשיעור 0%, ולכן דחתה את הערר.

6.         מקובלת עלי טענת המשיב, כי בהעדר ממצא רפואי פוזיטיבי שיש בו כדי לתרום לקיומה של נכות, בדין קבעה הוועדה נכות בשיעור 0%. מדובר, אפוא, בקביעות מתחום הרפואה, כאשר הוועדה נימקה על יסוד מה הגיעה למסקנתה, וכן תוך התייחסות עניינית ומנומקת לתיק הרפואי, אורטופדי ופיזיותרפי, וכן בדיקות דימות, ולאחר שנערכה למערער בדיקה קלינית על ידי רופא מומחה בתחום הפגיעה, תוך מתן הנמקה מפורטת ובהירה המאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה של הוועדה.

יש להוסיף, כי בלט דיסק, כשלעצמם, אינם מקנים אחוזי נכות. כך הוא הדבר גם בנוגע לכאבי גב. בנוסף, רשאית הוועדה להעדיף את ממצאיה על פני בדיקת הדמיה.

סוף דבר:

7.         לאור האמור, הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד שבט תשע"ג, (4 פברואר 2013 ) , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.