פסק-דין בתיק ב"ל 40638-06-13

1.         במסגרת החלטה מיום 5/3/14, התבקש המומחה שמונה על ידי בית הדין - ד"ר אנג'ל (להלן: "המומחה") להשיב על השאלה הבאה:

" לאור הקביעה שלך שאצל התובע היתה קיימת מחלת כתפיים עוד בטרם התחיל עבודתו כקצב, האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל בכתפיו?

יש לשים לב שגם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים".

2.         במסגרת תשובתו, של המומחה, לשאלת ההבהרה הנ"ל, הוא השיב כי:

"כן. עבודה ממושכת כשהידיים מעל גובה השכם לפירוק וטיפול בחלקי בשר על סרט נע גבוה, גורמת נזקים זעירים ובלתי הפיכים שתורמים תרומה ממשית למחלת השרוול המסובב בכתפיים. מאחר שיש רישומים המזכירים תלונות בכתפיים קודם לעבודתו כקצב, נראה שמחלתו קדמה, בחלקה, לעבדותו כקצב. מאחר שגם החמרה במצב קודם נחשבת קשר סיבתי בין עבודה למחלה, יש כאן קשר כזה. לדעתי קיימת סבירות שעולה על 50% שעבודתו גרמה להחמרה במחלתו".

3.         לנוכח האמור לעיל ובשים לב להודעת הנתבע מיום 30/3/14, במסגרתה ביקש כי בית הדין ידחה את תביעתו של התובע בכל הקשור לליקוי בצווארו ויאשרה כהחמרת מצב בענין הכתפיים וכן בשים לב להודעת התובע, אשר הוגשה היום ואשר במסגרתה ביקש גם לחייב את הנתבע בתשלום הוצאותיו/שכר טרחת עורך דינו, הרינו מורים על דחיית תביעתו של התובע בכל הקשור לצוואר ובמקביל הריני מקבלים את תביעתו בכל הקשור לכך שההחמרה הקיימת במצב כתפיו, נגרמה כתוצאה מעבודתו.

4.         הוצאות

בהתחשב בהליכים שהתקיימו בתיק הרינו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע סכום של 3,300 ש"ח בגין שכ"ט עו"ד.

הסכום הנ"ל יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.

ניתן היום (א' בניסןא' ניסן תשע"ד, 1 באפריל, 2014) בהעדר הצדדים.