פסק דין בתיק ב"ל 32365-04-13

2.       בענין הוצאות המשפט, ניתנה לצדדים ההזדמנות לטעון את טענותיהם, והתובע אכן ניצל הזדמנות זו.

בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא שיש לפסוק הוצאות לפי בסיס של כפל התעריף החל על הסיוע המשפטי שאותו ניתן לעגל בתיאומים סבירים (ראו: דב"ע מד/0-130 המוסד לביטוח לאומי - גולדפרב, פד"ע טז 310, דב"ע מט/151-04 המוסד לביטוח לאומי - סורסקי, פד"ע כא 130, דב"ע נא/88-0 מירב - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) וכן עב"ל 127/99 עזבון גויטע ז"ל - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).

עם זאת, אני סבור שבתובענה זו נכון לסטות, כלפי מעלה, מהסכום המתקבל על פי הכלל האמור לעיל, וזאת כדי לתת ביטוי למורת הרוח שאותה יש לחוש כלפי התנהגות הנתבע באופן שבו נהג עם התובע במהלך הטיפול בתביעה, בטרם הגשת התובענה לבית הדין.

תחילה, התעלם הנתבע מהמכתב הראשון של ב"כ התובע, מיום 7/3/12, מכתב שבו ביקש ב"כ התובע במפורש לראות את כתובתו כמען להמצאת מסמכים בענין התביעה שהוגשה לתובע.

לאחר מכן, וכפועל יוצא מאותה התעלמות, שלח הנתבע דרישות להמצאת מסמכים נוספים - אל התובע עצמו (דרישות שלטענת התובע לא התקבלו אצלו בשל בעיה בקבלת הדואר). בהמשך, על סמך אי-קבלת התשובה מהתובע, החליט הנתבע לדחות את התביעה, וזאת - בלא שנתן לתובע זכות לטעון את טענותיו בענין זה (זכות שאילו היתה ניתנת, סביר להניח שהיתה מנוצלת להעלאת הטענה שהדרישה להמצאת מסמכים - לא הומצאה לתובע, כך שכל ההליך היה נחסך).

בהמשך, התעלם הנתבע מתוכן מכתביו של ב"כ התובע מיום 20/5/12, מיום 8/8/12, מיום 2/9/12, מיום 15/11/12 ומיום 10/12/12.

אמנם, על כל מכתב שהגיע לנתבע, הוציא הנתבע אישור אוטומטי על קבלת המכתב, אלא שהנתבע התעלם לחלוטין מתכני המכתבים האמורים, וברור שאילו מאן דהוא אצל הנתבע היה מעיין באחד המכתבים האמורים, הוא היה יכול לחסוך מהתובע את הטרחה ואת ההוצאות שבהגשת התובענה שבפני.

3.       בהתחשב באמור לעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 4,720 ש"ח (כולל מע"מ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/8/13, אם לא ישולם לפני כן.

4.       כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין יומצא לו.

ניתן היום,  י"ב בתמוז תשע"ג, 20 ביוני 2013, בהעדר הצדדים.