פסק-דין בתיק ב"ל 11010-09 - פסקדין

1.         זוהי תביעה להכיר בתובע שלקה באוטם בליבו כנפגע של תאונת עבודה שארעה לו ביום 17.7.08. בהחלטה מיום 1.7.10 קיבלנו את עמדת התובע לפיה יש למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי רפואי בין הליקוי בו לקה התובע בליבו כאמור ביום 17.7.08 לבין האירועים  שהיו בעבודתו באותו יום.

2.         עובדות המקרה כפי שנקבעו על ידינו בהחלטה מיום 1.7.10 היו כדלקמן:

            התובע עבד במוסך. ביום 17.7.08 במהלך עבודתו פרץ ויכוח בינו לבין עובד אחר - הצבעי מיקי. קודם לכן ארגז הכלים של התובע הופל והכלים הושלכו ממנו מה שגם כן הרגיז את התובע. במהלך הויכוח שארך כ 5-7 דקות  צעקו הם איש על רעהו  וגדפו זה את זה. התובע מאוד התעצבן. כעשר דקות עד חצי שעה לאחר תום הויכוח חש התובע כאבים חזקים בחזהו והוא הובהל לבית חולים שם נמצא כי לקה באוטם לב. לדידנו מדובר היה באירוע חריג בודאי בשים לב לאופי עבודתו ולתובע עצמו.

            לא היה חולק כי לתובע היו  גורמי סיכון  שכללו בין היתר עישון כבד, עודף משקל והיפרלפדמיה. יתר על כן יומיים קודם לכן הוא סבל מכאבים בחזהו שהופיעו לאחר מאמץ כפי שעולה מחוות הדעת של המומחה.

3.         פרטי המקרה  כאמור כמו גם התיק הרפואי הועברו למומחה שהתבקש לחוות דעתו על השאלות שפורטו בסעיף 14 להחלטה כדלקמן:

"א.       הניתן לקבוע האם הכאבים בחזה אותם חש התובע בסמוך לאחר הויכוח היו קשורים להתפתחות האוטם?

ב.         הקיימים בתובע נתונים מוכחים המצביעים על כך שהיה בתובע, לפני קרות האירוע בעבודה סיכון מיוחד באוטם שריר הלב (כגון: יתר לחץ דם, עודף כולסטרול, עישון, מחלה קודמת וכו').

ג.         הקיים קשר סיבתי רפואי כלשהו בין האירוע בעבודת התובע לבין הופעת האוטם סמוך לאחר שקרה?

ד.         אם התשובה חיובית, דהיינו, כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הופעת האוטם בתובע, ההיתה השפעת האירוע בעבודה פחותה בהרבה מהשפעת מצב בריאותו של התובע, בשים לב לסיכונים האישיים, על הופעת האוטם במועד בו הופיע?

4.         המומחה ענה על השאלות בחוות דעתו מיום 19.11.10. בחוות דעתו הוא מציין כי הכאבים בחזה שהופיעו בקשר זמני הדוק עם האירוע החריג בעבודתו סימלו את ראשית האוטם. עוד ציין המומחה בסעיף ב' לחוות דעתו כי לתובע היו גורמי סיכון אישיים כולל תעוקת לב טרייה שהיתה לו כיומיים לפני האירוע מה שהגביר את הסיכוי ללקות באופן חריף כפי שאירע לו. בסעיפים ג' ו ד' לחוות דעתו הוא אומר את הדברים שלמעשה יש בהם כדי להכריע את המחלוקת וכך הוא כותב:

            "למרות גורמי הסיכון, הסיפור הקליני המתאים לתעוקה טרייה יומיים לפני האירוע החריג בעבודה וממצאי הצנתור שהצביעו על מחלה דו כלילית (דהיינו, מחלה בעורק נוסף לעורק האוטם), בהתחשב בקשר הזמני ההדוק בין האירוע החריג בעבודתו של התובע להופעת הסימנים של האוטם החריף של שריר הלב, לא ניתן לשלול כי לאירוע החריג בעבודה היתה השפעה מסוימת על עיתוי בוא האוטם. אם כן, בתיק זה השאלה היא חשיבותו היחסית של האירוע החריג בעבודה, שיכול היה לשמש כמנגנון הדק להחמרה ביצרות קיימת בעורק האוטם, לעומת מצב של תעוקה טרייה, הטומן בחובו לא רק גורמי סיכון מוכחים אלא גם מצב של "אוטם מאיים", לעומת ההשפעה המדרבנת האפשרית (טריגר) של האירוע בעבודה על עיתוי הופעת האוטם. אי לכך, אני מגיע למסקנה כי במקרהו של התובע קיים קשר זמני ולא ניתן לשלול כי קיים גם קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לאוטם החריף של שריר הלב.

            מאחר ואין אפשרות מבחינה רפואית להעריך את החשיבות היחסית של מצבו הבריאותי של התובע לעומת השפעתו של האירוע החריג, השפעה של עקה נפשית שהיא סובייקטיבית בכל מקרה ומקרה, לאחר ששקלתי את כל הנתונים הרפואיים והעובדתיים בתיק זה, על השלכותיהם, אני מגיע לכלל מסקנה כי מצבו הבריאותי של התובע (גורמי סיכון, מחלה כלילית דו כלית, מצב של תעוקה טרייה בת יומיים) והאירוע החריג בעבודה תרמו תרומה זהה להופעת האוטם החריף של שריר הלב, במועד שהופיע.

5.         הנתבע ביקש להציג שאלות הבהרה ואלה הועברו למומחה כדלקמן:

1 .        שאלת הקשר הסיבתי, הנך נדרש לכמת באחוזים את הסבירות והאפשרות של גרימת האוטם ע"י האירוע בעבודה לעומת גורמי המחלה האחרים.

2.       שאלת הייחס, שאז מגיע שאלת העיתוי. באם עולה מתוך חוות דעתך קיום קשר סיבתי, האם היה סביר להניח שהאוטם היה מתרחש במועד בו אירע גם לולא האירוע החריג, או האם היה בבחינת גורם מזרז או בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל?"

6.         ועל כך הוא השיב :

"1.       לא ניתן לכמת במדויק באחוזים את השפעת האירוע בעבודה ושל מצבו הבריאותי של התובע על הופעת האוטם החריף של שריר הלב. זאת, מאחר ולא קיימת כל אפשרות לנבא הופעת אוטם חריף של שריר הלב במועד מסוים, גם כאשר כל נתוני המקרה כולל נתונים אנגיורפיים (ממצאי הצנתור) ידועים לנו. תוך הכרה במגבלה זו, לאחר ששקלתי את הנתונים העובדתיים, הקליניים והאנגיורפיים בתיק שבפני, אני חוזר ומגיע למסקנה כי השפעת האירוע בעבודה היתה זהה להשפעת הגורמים האישיים אשר קיננו בתובע לפני הופעת האוטם, דהיינו כ 50%, במילים אחרות, השפעת האירוע בעבודה לא היתה פחותה בהשוואה לגורמי הסיכון ומצבו האישי של התובע בעת הופעת האוטם.

2.       במצב של "תעוקה טרייה" ישנה "תחרות" בין נטיית קריש הדם ההולך וחוסם את נהור העורך הכלילי למנגנונים טבעיים בגוף הנוטים לפרק את קריש הדם ולמנוע את חסימת העורך. התרגזות יוצאת דופן כמו במקרה של התובע יכולה לגרום להחמרת המצב הקליני על ידי הפרשת יתר של "גולגולת דקה" ושל סכנה מוגברת להתרחשות אוטם חריף של שריר הלב, האירוע בעבודה יכול היה להוות את ה"קש ששבר את גב הגמל" ולהטות את הכף בצורה מכרעת ולהשפיע על מועד הופעת אוטם שריר הלב במועד שהופיע. בהתחשב בקשר הזמני ההדוק בין האירוע החריג להופעת האוטם, סביר להניח כי לאירוע החריג, ייתכן ומועד התרחשותו של האוטם יכול היה להידחות למועד מאוחר יותר או שלא להופיע כלל".

7.         לאחר קבלת תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה ביקש הנתבע למנות מומחה אחר הואיל ולטעמו המומחה מבלבל בין הגורמים לבו האוטם לבין מועד קרות האוטם. דהיינו המומחה לא מבחין כדבעי בין שאלת העיתוי ושאלת הגרימה. המומחה מחד גיסא משתמש בביטוי כאילו האירוע היה הקש ששבר את גב הגמל ואם כך הדבר הרי שכאותו קש מדובר בגורם אפסי וזעיר לעומת הגורמים האחרים לבין ביטויים אחרים שבהם הוא מייחס לאירוע משקל של 50% בהופעת האוטם.