אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 85340/00

פסק-דין בתיק א 85340/00

תאריך פרסום : 04/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
85340-00
24/01/2008
בפני השופט:
עינת רביד

- נגד -
התובע:
דורנט 1991 ישראל בע"מ
עו"ד שימל
הנתבע:
1. ראובן שלומית
2. ראובן יעקב

עו"ד גיא כהן
פסק-דין

רקע והליכים

1.      התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בהשכרת רכב לתקופות זמן ממושכות למשתמש יחיד, בשיטת הליסינג (שכר - מכר) התפעולי (להלן: " התובעת" או " דורנט"). הנתבעת 1 (להלן: " שלומית") והנתבע 2 (להלן: " יעקב") (להלן ביחד:" הנתבעים") שכרו מן התובעת רכב מסוג מרצדס ויטו שנת יצור 1998 מספר רישיון 47-788-20 (להלן: " הרכב") לשכירות ארוכת טווח החל מיום 16.2.98 לתקופה של 44 חודשים בהסכם שנחתם ביום 26.12.97 (להלן: " ההסכם") ולפיו שילמו הנתבעים סך של 3,533 ש"ח לחודש. רכבה של התובעת בוטח על ידי התובעת ביום 15.2.98 אצל הנתבעת 3, היא גם צד שלישי 1 (להלן: " המבטחת") בפוליסת ביטוח רכב פרטי אשר מספרה 3-65-992232\99 (להלן: " הפוליסה הראשונה"), לתקופה שמסתיימת ביום 31.1.99. הביטוח אצל המבטחת נעשה באמצעות מר ישראל צפלביץ, צד שלישי מס' 2, הוא סוכן הביטוח (להלן: " סוכן הביטוח"), כאשר התשלומים שולמו על ידי התובעת ישירות למבטחת ונגבו מן הנתבעים באמצעות הוראת קבע כחלק מן התשלום החודשי. לאחר התקופה האמורה ביקשו הנתבעים מסוכן הביטוח להאריך את תוקף הפוליסה החל מיום 1.2.99 ועד ליום 31.1.00 (להלן:" הפוליסה המוארכת"). לאחר סיום הפוליסה המוארכת ביקשו הנתבעים מסוכן שהביטוח להאריך את תוקף הפוליסה. ביום 6.5.99  פנתה התובעת לסוכן הביטוח, מסיבות שיבוררו בהמשך, וביקשה ממנו לבטל את הפוליסה. במקום הפוליסה שביטלה התובעת, רכשה התובעת אצל המבטחת פוליסה שתחילתה ביום 18.4.99 וסיומה ביום 30.4.00 (להלן:" הפוליסה החדשה").

2.      ביום 16.8.99, עת שנהג ברכב בנם של הנתבעים, שהיה "נהג צעיר", התרחשה תאונת דרכים בעטיה הושבת הרכב לצמיתות עקב נזק טוטלי ("טוטאל לוס") (להלן: " התאונה" או " האירוע"). התובעת פנתה למבטחת לקבלת דמי ביטוח בגין השבתת הרכב לצמיתות, אך הושבה ריקם מאחר ולטענת המבטחת הפוליסה נעדרת כל כיסוי ביטוחי לנהיגת נהג צעיר ברכב, אשר לטענתה נהג ברכב במועד התאונה.

3.      במסגרת מערכת היחסים בין הצדדים אירעו גם האירועים הבאים: הנתבעים באמצעות סוכן הביטוח ערכו אצל הנתבעת פוליסת ביטוח נוספת לעניין החממות והגידולים שלהם באוקטובר 1998 (להלן: " פוליסות החממות"). הנתבעים לא שילמו את הפרמיה בגין פוליסות החממות. ביום 31.3.99 התקבל אצל התובעת מכתב מהנתבעת, נושא תאריך 23.3.99 ובו נאמר לתובעת כי התשלום עבור הפוליסה המוארכת חזר וכי בניגוד להסכם, דמי הביטוח שולמו ישירות על ידי הנתבעים למבטחת. לטענת סוכן הביטוח, המבטחת סברה בטעות כי הנתבעים לא עמדו בתשלום הפרמיות של הרכב, אשר שולמו ישירות על ידי התובעת, בעוד שלמעשה הנתבעים לא עמדו בתשלום הפרמיות של פוליסות החממות (ראו עדות הסוכן בעמוד 83 שורות 15-18). מסיבה זו פנתה גברת דאר מהתובעת ביום 6.5.99 לסוכן הביטוח וביקשה ממנו לבטל את הפוליסה המוארכת. במקביל פנתה התובעת לניליביט סוכנות לביטוח (1990) בע"מ וביקשה מהם להוציא פוליסה לרכב. ואכן המבטחת הוציאה את הפוליסה החדשה. לטענת התובעת בשום שלב לא פנו אליה הנתבעים או סוכן הביטוח וביקשו ממנה להרחיב את הכיסוי כך שיכלול "נהג צעיר".

4.      בתחילה, התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כלפי הנתבעים בטענה, כי הם הפרו את חוזה השכירות שבין הצדדים להשכרת הרכב. עוד טענה התובעת בכתב התביעה בסדר דין מקוצר כי לאור טענת המבטחת כי הנתבעים לא קיימו אחר תנאי הפוליסה ובשים לב לעובדה שהמבטחת דחתה את התביעה, על הנתבעים לשלם לתובעת את שווי הרכב בהתאם להתחייבותם בהסכם. התובעת טענה בהסתמך על חוות דעת שמאית כי שווי הרכב נכון למועד התאונה עמד על סך 130,500 ש"ח. עוד דרשה התובעת בכתב התביעה תשלום בגין הפרת הסכם השכירות בסך של 48,413 ש"ח כולל מע"מ.

5.      הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן במסגרתה הוגשו תצהירים של יעקב ושל סוכן הביטוח. בתצהיריהם שניתנו בבקשת הרשות להתגונן טענו הנתבעים שתי טענות עיקריות. האחת, כי פנו לסוכן הביטוח אשר ייצג את התובעת וטיפל בענייני הביטוח שלה וביקשו ממנו להרחיב את הביטוח ל"נהג צעיר", על מנת שבנם של הנתבעים יוכל לנהוג ברכב. השנייה, כי מדובר בתנאים מקפחים בחוזה אחיד שנחתם בין הצדדים, שאין על בית המשפט לקבלם ואשר הביאו לתחשיב סכום מופרז ומופרך, כאשר הנתבעים טוענים כי שילמו עד היום על חשבון שווי הרכב כ-160,000 ש"ח, כאשר מדובר ברכב שערכו כ- 130,000 ש"ח. הן סוכן הביטוח והן יעקב נחקרו חקירה נגדית על תצהיריהם. בסוף החקירות קבעה כבוד השופטת דליה אבי גיא כי יש מקום ליתן רשות להתגונן תוך חיוב הנתבעים בהפקדת סכום של 30,000 ש"ח (ראו החלטה מיום 17.6.02 בבש"א 118420/01). כבוד השופט דן ארבל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את ערעור הנתבעים על ההחלטה להפקיד סכום של 30,000 ש"ח ולפיכך ניתנה הרשות להתגונן ללא ערבות כספית (ראו החלטה מיום 13.2.03 בבר"ע 2199/02).

6.      ביום 11.6.03 הגישה התובעת את תביעתה גם כנגד המבטחת ואילו הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד המבטחת וכנגד סוכן הביטוח. המבטחת טענה כי מקרה הביטוח ארע ביום 16.8.99 והתביעה נגדה הוגשה רק ביום 11.6.03, דהיינו למעלה מ-4 שנים מאז קרות מקרה הביטוח ולכן יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות, כיוון שחלפו למעלה משלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח וזאת מכח סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: " חוק חוזה ביטוח"). כבוד השופטת גרוסמן בהחלטתה מיום 21.3.04 דחתה את טענת ההתיישנות.

7.      ההוכחות נשמעו על ידי ובמסגרתם נשמעו העדים אשר יפורטו להלן. מטעם התובעת: הגברת חדוה דאר, מנהלת חשבונות בתובעת בתקופה הרלוונטית (להלן: " מנהלת החשבונות בתובעת"); מר יואב רן, מנהל נילי ביט סוכנות לביטוח (1990) בע"מ, אשר שימש כסוכן ביטוח של המבטחת בתקופה הרלוונטית וערך פוליסות ביטוח רבות לרכבים שונים בבעלות התובעת (להלן: " מנהל נילי ביט"); מר יצחק לובוביץ, מנכ"ל התובעת; גברת שרון חבזי פקידה במחלקת הביטוח בתובעת, גב' רויטל עופר שהיתה במוקד לקוחות של התובעת. מטעם הנתבעים העידו יעקב ושלומית וכן גב' רונית בעייר, חתמת במבטחת. כמו כן העיד סוכן הביטוח.

8.      יש לציין כי על מנת לחסוך בעדים ולייעל את הדיון הצדדים הסכימו ביניהם, כי שווי הרכב במועד התאונה עמד על סך 111,538 ש"ח בניכוי שווי השרידים בסך של 2,340 ש"ח וסך הכל 109,198 ש"ח. לעניין זה ראו מסמך שסומן במ/1.

דיון והכרעה

האם פנו הנתבעים וביקשו הרחבת "נהג צעיר"

9.      השאלה העובדתית הראשונה והעיקרית היא: האם פנו הנתבעים לסוכן הביטוח וביקשו להרחיב את הפוליסה כך שתכסה "נהג צעיר" ברכב.

10.  הנתבעים שכרו את הרכב מהתובעת בהסכם שכירות מיום 26.12.97 וביום 16.2.98 חתם יעקב על טופס "ביטול כיסוי לנהג צעיר חדש". יעקב בתצהירו, שהוגש במסגרת בקשת הרשות להתגונן כתב בסעיף 4 כי " במחצית חודש אפריל 1998, פניתי אל סוכן הביטוח בבקשה כי הפוליסה תכלול כיסוי ביטוחי גם עבור נהג צעיר על מנת שבננו, יוני ראובן, יוכל לנהוג ברכב. סוכן הביטוח אישר לי כי הוא ידאג לכך וכי הדבר יעשה". לתצהיר צירף יעקב מכתב שנכתב על ידי סוכן הביטוח ונושא את התאריך 9.9.99 המופנה לתובעת ובו נכתב בהקשר לפוליסה 57-64-990577/99 כך: " לפי בקשת ראובן יעקב, ברצוני להבהיר לכם כי הנ"ל ביקש להוסיף נהג צעיר, לפני ביטול הפוליסה והעברתה אליכם. הדבר לא יתבצע מכיוון שהפוליסה הועברה אליכם מייד אחרי הבקשה".

11.  במסגרת בקשת הרשות להתגונן של הנתבעים הגיש סוכן הביטוח תצהיר מיום 2.5.02 ובו הצהיר כי שימש כסוכן הביטוח מטעם התובעת וכי הרכב בוטח במבטחת לתקופה ראשונה עד ליום 31.1.99 בפוליסה שמספרה 3-64-983290/98 וכי בסיום התקופה הראשונה חידש את הפוליסה לתקופה מיום 1.2.99 ועד ליום 31.1.00. עוד הוא כותב, כי במחצית השנייה של חודש אפריל 1999 פנה אליו יעקב וביקש להוסיף לפוליסה כיסוי בגין נהג צעיר לבנו. על פי סעיף 6 לתצהיר סוכן הביטוח, ביום 6.5.99, ועוד לפני שהספיק לבצע את הוספת הנהג הצעיר, קיבל הוראה מהתובעת לבטל את הפוליסה מתחילתה. התובעת, לטענת סוכן הביטוח, ערכה לרכב פוליסה חדשה אצל המבטחת שמספרה 3-65-992232/99 והפקיעה ממנו את הטיפול בכל העניין "וזאת מבלי לבדוק איתי ו/או עם מר ראובן יעקב שמשתמש ברכב, באשר לשינויים נדרשים ו/או דרישות חדשות בפוליסה החדשה לעומת הפוליסה הקודמת".

12.  בחקירתו הנגדית של סוכן הביטוח בשלב בקשת הרשות להתגונן העיד סוכן הביטוח כי כאשר פנה אליו יעקב באמצע אפריל 1999, הוא הודיע ליעקב שהוא צריך לפנות לתובעת ולא אליו לעניין זה. עוד הוא ציין בחקירתו החוזרת, כי לאחר התאונה פנתה אליו שרון מהתובעת ושאלה אותו האם זה נכון שיעקב ביקש ממנו בזמנו להוסיף נהג צעיר. לאחר שאישר לה שזה נכון ביקשה את זה בכתב ולכן הוציא סוכן הביטוח לטענתו את המכתב מ - 9.9.99 (ראו פרוטוקול הדיון מיום 17.6.02 בבש"א 118420/01 עמודים 7-3).

13.  יעקב בחקירתו הנגדית בשלב בקשת הרשות להתגונן ציין כי לא נכון שסוכן הביטוח הפנה אותו לתובעת, אלא לטענתו: "הוא אמר אני אעשה לך את זה וזה כרוך בתשלום ולא שילמתי לו כי הוא לא ידע כמה לגבות ממני. הוא אמר לי שזה יוסף לפוליסה" (עמוד 9 לפרוטוקול מיום 17.6.02 בבש"א 118420/01).

14.  הצדדים הגישו העתק של אישור משרד הרישוי לתאריך קבלת הרישיון של מר יוני ראובן, בנם של הנתבעים, לפיו הבן קיבל רישיון נהיגה לראשונה  בפברואר 1999 .

15.  בעת הדיון בפני נחקרו שוב יעקב וסוכן הביטוח. כאשר נשאל יעקב שוב מתי פנה לסוכן הביטוח לראשונה הוא עונה: " במהלך החודש שהוא קיבל רישיון. אני חושב שבתחילת החודש כשהוא קיבל רישיון פניתי לציפילביץ וביקשתי ממנו כיסוי לנהג צעיר. אני חושב שזה היה בפברואר. כלומר שלא היה מצב שהבן שלי ינהג ברכב בלי שיהיה לו כיסוי של נהג צעיר". כאשר הוא מעומת עם גרסתו בתצהירו, כי הפניה הייתה רק במחצית חודש אפריל הוא עונה כי אינו זוכר את התאריך המדויק שבו פנה לסוכן הביטוח ולאחר מכן מסכים, כי צריך היה להיות שהפניה לסוכן הביטוח הייתה כאשר הבן שלו קיבל את הרישיון, דהיינו בפברואר 1999 (ראו עמוד 62 לפרוטוקול).

16.  סוכן הביטוח, בתצהיר נוסף מיום 21.6.05, שהגיש לתיק זה, בשלב בו היה מיוצג ולאחר שהוגשה כנגדו "הודעת צד שלישי", כתב, כי הוא תמה על התנהגות שולחי ההודעה, אשר ביקשו ממנו מספר רב של פעמים שיעזור להם מול חברת הביטוח ובסופו של דבר לאחר שקיבלו ממנו תצהיר- פנו והגישו תביעה נגדו. והוא מוסיף וכותב בתצהירו: " יודגש ויובהר כי התצהיר עליו חתמתי, שהוגש על ידי שולחי ההודעה (הנתבעים- ע.ר.) בתמיכה לבקשה למתן רשות להתגונן הינו תצהיר שנכתב ושוכתב על ידי שולחי ההודעה בלבד. אני איני משפטן ואיני מבין במושגים משפטיים ולכן בתום לב האמנתי כי הכל נמסר כדי לעזור לשכנים שלי ולא על מנת להפילני בפח." בסעיף 6 לתצהיר הוא כותב: " בדיעבד התברר לי כי שולחי ההודעה לא פירטו את כל העובדות כהווייתן ועובדות אשר אינן משרתות את עמדת שולחי ההודעה, לא בא זיכרן בתצהיר." בהמשך אותו תצהיר הוא שב ומעיד כי הנתבעים פנו אליו במחצית חודש אפריל 1999 וביקשו להוסיף את בנם כמוטב בפוליסה. 

17.  כאשר נשאל סוכן הביטוח על ידי בא כח הנתבעים, על אמירתו כי התצהיר "שוכתב" הוא עונה: " התכוונתי שפנית (בא כח הנתבעים- ע.ר.) אלי בזמנו והתחייבת ששום דבר לא ישמש אחר כך כנגדי ולא תעשה מה שאתה עושה פה עכשיו. ישבנו במשרד שלך ואתה אמרת שאתה רוצה נתונים כדי לעזור ללקוח שלך. ואתה התחייבת בפני שלא יתבעו אותי אחר כך." (עמוד 84 שורות 17-19) ובהמשך הוא אומר: " ביחד איתך ישבנו וכתבנו את התצהיר הזה. הכוונה שכתבנו אותו ביחד עם ההתחייבות שלך." ובהמשך: " אני זוכר את הסיכום איתך. אני זוכר שישבנו יחד וקראנו את התצהיר. אמרתי שאני לא רוצה לכתוב תצהיר ואתה התחייבת שלא תתבע אותי בגין התצהיר הזה. אני אמרתי את העובדות שעד היום אני אומר שהן נכונות." 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ