פסק-דין בתיק א 729272/05

רקע

מונחת בפניי תביעה לתשלום דמי ביטוח.

הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") ביטחה, לטענתה, את קבוצת נווה צדק בע"מ (להלן: "הנתבעת") בביטוח עבודות בניין וכן ביטחה את  בניין הדירות עצמו (להלן: "הבניין"). התובעת הנפיקה פוליסות על שם הנתבעת אולם לא קיבלה את דמי הפרמיה בגין כך.

לאחר שפניותיה לנתבעת בבקשה לתשלום לא צלחו, נאלצה התובעת להגיש תביעה זו לבית המשפט.

הנתבעת, מצידה מכחישה כל קשר לביטוחים שהונפקו על ידי התובעת. הנתבעת טענה כי כלל לא התקשרה בחוזי ביטוח עם התובעת ולמעשה התובעת פעלה על דעת עצמה. הנתבעת, מששימשה כקבלן ראשי בפרוייקט שיפוץ המבנה, החליטה, לאחר מספר בירורים, כי יש להשית את הביטוחים הנדרשים על קבלני המשנה וכך עשתה. הנתבעת איננה מבינה כיצד הונפקו פוליסות אשר לא הוצגו בפניה עד ליום הגשת התביעה.

לעומת זאת, טוענת התובעת, כי הנתבעת, באמצעות סוכן הביטוח, מר לורן, הזמינה את הפוליסות הנדונות.

תביעה זו הוגשה כתביעה ממוכנת בפסים של סדר דין מהיר ומשכך פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנאמר בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

דיון

לאחר שעברתי על כתבי הטענות, עדויות הצדדים ושאר החומרים המצויים בתיק מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל לפי הטעמים שיירשמו להלן:

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל  השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה. קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי  על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד 1000, 1005 - 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי   פ"ד כ"א (2) 358, 364)

אכן בתיק זה, כבכל הליך תביעה שיגרתי, התובעת היא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיה מוטל על כתפיה.

רמת הנטל היא כמובן זו המקובלת במשפט אזרחי, דהיינו מאזן ההסתברות או הוכחת הגרסה "המסתברת יותר".

לאחר ששמעתי הצדדים ועיינתי בראיותיהם, סברתי כי אין להעדיף את גרסת התובעת על זו של הנתבעת. לא שוכנעתי בנכונות גרסת התובעת במאזן ההסתברות וזאת מטעמים אלה:

התובעת הציגה בכתב תביעתה את הפוליסות שהונפקו על שם הנתבעת וכן הזמנת ביטוח עבור אחד הביטוחים (ביצוע העבודות הקבלניות) הרשום על דפי חברת הביטוח "הראל" ולא של התובעת.

ראוי לציין כבר בשלב זה שלא מדובר בהצעת ביטוח מלאה אלא רק בהזמנה להצעה ויש לפרט בנושא זה:

הנספח השלישי לכתב התביעה (לא מסומן) נושא בכותרתו "הצעה לביטוח עבודות קבלניות". מדובר בשלב מקדים להצעת חוזה. על שום מה? לרוב, מציע השירות הינו הראשון אשר נותן את התנאים לפיהן המקבל יכול לקבל את ההצעה או לדחותה ועל פי כך ניתן לדעת האם השתכללה ההסכמה של הצדדים להתקשרות חוזית או לביטול היחסים ביניהם. ישנם מקרים מסויימים, אשר אינם נדירים בתחום הביטוחי, לפיהם לפני שניתנת הצעה קונקרטית מתבצעת "הזמנה למתן הצעה". המקבל האמיתי מתחיל את המשא ומתן עם נותן השירות על ידי הבהרת השירות הרצוי, אם מדובר בשירות, מטלטלין ספציפי וכו'. במקרה הנ"ל ניתנה הזמנה לקבל הצעת מחיר לביטוח העבודות הקבלניות אשר מתבצעות על ידי הנתבעת.

דא עקא, לא מדובר בהצעה משוכללת לפיה התובעת היא המקבלת והנתבעת היא המציעה. לא חל במקרה זה היפוך בין הצדדים. נהפוך הוא, התובעת עדיין נמצאת בגדר המציעה והנתבעת נותרה כמקבלת.

הצעה קונקרטית לביטוח מחייבת לקיים שלושה תנאים מינימליים -

1.      מהות הביטוח

2.      תקופת הביטוח

3.      דמי הביטוח (פרמיית הביטוח)

מבט על הנספח המדובר מלמדנו כי חסר התנאי השלישי להשתכללות חוזה ביטוח, היינו, גובה הפרמייה הנדרשת על ידי חברת הביטוח. למעשה גם מהות הביטוח אינו ברור דיו שכן אין פירוט מדוייק על מה נדרש הביטוח לכסות וכו' שכן כאמור מדובר במידע ראשוני חלקי.