פסק-דין בתיק א 7037/03 - פסקדין
|
א בית המשפט המחוזי באר שבע |
7037-03
13.7.2008 |
|
בפני : ר. אבידע - ס. נשיא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. פינקוס שלום 2. פינקוס רוחמה רחל 3. פינקוס אליעזר שמואל 4. פינקוס יוסף דב 5. פינקוס ישראל יעקב 6. פינקוס אליהו יצחק 7. פינקוס משה אהרון 8. פינקוס הלל 9. פינקוס הינדה מנוחה 10. פינקוס שיינע אסתר 11. פינקוס מתתיהו 12. עזבון פינקוס דוד שמשון וחיה ז"ל עו"ד י. וינברג |
: 1. בטוח אישי ישיר בע"מ 2. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בעמ 3. אבנר- איגוד לנפגעי רכב בע"מ עו"ד ל. ליאור |
| פסק-דין | |
א. כללי
- דוד שמשון וחיה פינקוס ז"ל (להלן:"המנוחים") נהרגו בתאונת דרכים ביום 5.4.01. התובעים מס' 1-11 הינם ילדיהם של המנוחים (להלן: "התובעים"). התובע מס' 12 הינו עזבונם של המנוחים. התובעים והעיזבון עתרו לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). המנוח יליד 16.8.44 שימש כרבה של הקהילה החרדית בעיר אופקים, המנוחה ילידת 24.6.48, עבדה כמנהלת בית ספר על יסודי של מרכז בית יעקב.
למנוחים היו 12 ילדים. בתם מרים ז"ל נהרגה אף היא בתאונה, ונותרו התובעים, שבעת התאונה הבכור, ישראל יעקב פינקוס היה כבן 32, וצעיר הבנים שלום פינקוס היה כבן 10. מבין 11 ילדיהם של המנוחים, חמישה מהם היו קטינים במועד התאונה.
להלן שמות ילדי המנוחים ותאריכי לידתם:
ישראל יעקב פינקוס - 6.10.69 בן 32 במועד התאונה.
אליהו יצחק פינקוס - 29.5.71 בן 30 במועד התאונה.
משה אהרון פינקוס - 28.8.73 בן 28 במועד התאונה.
הילל פינקוס - 2.2.77 בן 24 במועד התאונה.
מנוחה הינדה פינקוס - 10.5.79 בת 22 במועד התאונה.
שיינע אסתר פינקוס - 31.3.83 בת 18 במועד התאונה.
מתתיהו פינקוס - 28.2.84 בן 17 במועד התאונה.
יוסף דב פינקוס - 30.5.86 בן 15 במועד התאונה.
שמואל אליעזר פינקוס - 7.8.88 בן 13 במועד התאונה.
רוחמה רחל פינקוס - 6.1.90 בת 11 במועד התאונה.
שלום פינקוס - 7.11.91 בן 10 במועד התאונה.
הנתבעת כפרה בחבותה כלפי התובע 12, העיזבון. פרט לכפירתה של הנתבעת בחבותה כלפי העיזבון גדר המחלוקת בין הצדדים הינה רחבה, בין היתר, נחלקו הצדדים לגבי שאלת גובה הכנסותיהם של המנוחים, דינן של הכנסותיו של המנוח, האם היו הן שכר או תרומה. כן עלו שאלות באשר לאורך השנים בהם התובעים היו ממשיכים להיות תלויים בהוריהם המנוחים, והאם זכאים התובעים לפיצוי בגין מתנות, להן לטענתם היו זוכים מהמנוחים עם נישואיהם.
ב. הנזק המחושב לתביעת התלויים
השתייכות המנוחים לקהילה החרדית
- התובעים טענו כי יש ליתן משקל רב לעובדה כי המנוחים נמנו על הקהילה החרדית, אשר שונה במידה רבה באורחות חייה והתנהלותה מן העולם החילוני. בין היתר טענו כי עובדה זו משליכה על קביעת הכנסות המנוח וגיל התמיכה בתובעים. התובעים טענו כי יש לפסוק להם הפסדי תלות עד תום חייו של המנוח, וכי יש לפסוק להם פיצוי נפרד על כספים שאמורים היו לקבל מהמנוח כמתנות חתונה.
- לטענת הנתבעת, אין בראיות התובעים כדי לשנות מהקביעות בדין ובפסיקה, וכי לכן אין לפסוק לתובעים פיצוי לאחר הגיעם לגיל 18.
- אין מחלוקת בין הצדדים כי המנוחים השתייכו למגזר החרדי. יצויין כי אין בעצם ההשתייכות לאותו מגזר כדי להכריע בגורלה של התביעה, ועל התובעים להוכיח את טענותיהם בראיות ממשיות כנדרש. יחד עם זאת, השתייכותם של המנוחים והתובעים למגזר החרדי תילקח בחשבון בעת פסיקת הפיצויים, לאור הראיות שהובאו.
ג. הפסדי תלות במנוח - בסיס השכר
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|