פסק-דין בתיק א 62328/07

זוהי תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם לרכב שביטחה התובעת. עד התביעה סיפר שמכוניתו נפגעה מאחור בעת שעצרה, אגב פניה ימינה. לדבריו, העצירה היתה כדי לא לדרוס הולך רגל.  לטענת הנתבעים בוצעה הפניה ימינה מנתיב שאינו מיועד לכך, אבל בנסיבות שבהן עצם הפגיעה מאחור אינה מוכחשת, אינני רואה לכך חשיבות בין אם הדבר נכון ובין אם הוא אינו נכון.  הסיבה פשוטה: כל נהג חייב להתאים את צורת נהיגתו לאפשרות שמי שנוסע בכביש לפניו, יאלץ לבלום. העובדה שרכב שבו נהגה הנתבעת 2 התנגש מאחור ברכבו של עד התביעה, מלמדת על כך שלא היתה עירנית, או נסעה מהר מדי או לא שמרה מרחק מספיק וכו'. מכאן, שהתביעה מוצדקת.

הנתבעים שלחו הודעת צד ג' לבעלת הרכב שביטחה התובעת.  מהראיות ששמעתי, התברר שהתנהל מו"מ בינם לבין צד ג', באמצעות סוכן הביטוח שלהם. בעקבות אותה מו"מ הם שילמו סכום כסף וקיבלו "כתב קבלה וסילוק סופי". בכתב ההגנה הודתה צד ג' בכך שסך של 3,182 ש"ח אכן שולם (ולאור זאת ברור שטענות  צד ג' שעצם התשלום לא הוכח, אינן במקומן), אלא, שלטענתה, הדבר נעשה לכיסוי ההפסדים העקיפים שנגרמו לה בגין אירוע התאונה.

לכתב ההגנה של צד ג' לא צורף דבר. לדיון לא התייצב כל עד מטעם צד ג'.  שעה וחצי אחרי המועד שנקבע לשמיעת התיק, כשהסתיים הדיון, עדיין לא היה באולם בית המשפט אף עד מטעם צד ג'. הדבר לא מנע מב"כ צד ג' להעלות טענות עובדתיות שלא היה ביכולתו לבסס ולהתנגד למשמעות המתבקשת של מסמך, אשר על פי מראהו החיצוני נכתב על ידי שולחיו.

כתב קבלה וסילוק לשונו זו:

"אנו הח"מ טייק קאר ליס בע"מ ח.פ. 513761221 מרח' ווסרמן 7 ת"א. מאשרים בזאת שהסכמנו לקבל מאת ביק ישעיהו ו/או דנה סך של 3,182 ש"ח (שלושת אלפי מאה שמונים ושתיים ש"ח) וזאת לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעותי/נו בגין הנזקים שנגרמו לרכב מס' 2429513 בתאריך 9/12/06 (להלן המקרה). כן אני/ו מאשר/ים בזה כי לאחר קבלת התשלום הנ"ל לא תובא בעתיד שום תביעה מצידי/נו או בשמי/נו או מצד כל גוף שביטח אותי/נו שפיצה אותי/נו נגד הנהג הנ"ל ו/או בעלי הרכב הנ"ל ו/או נגד החברה ו/או נגד כל אדם ו/או גוף אחר בשמם ו/או במקומם בקשר למקרה הנ"ל ואני/ו מתחייבים לפצותם עבור כל הסכומים ו/או ההוצאות שיצטרכו לשלם אם תוגש תביעה נגדם בעקבות תאונתי/נו הנדונה ובלבד שסכומים ו/או הוצאות אלו לא יעלו על הסכום אשר ישולם בהתאם לכתב קבלה זה".

צד ג' טען שהתשלום ניתן לסילוק תביעותיו בגין הנזקים העקיפים בלבד, מבלי שהתכוון שהסכום יהווה פיצוי גם בעבור הסכום שבעבורו קיבל תגמולי ביטוח. על טענה זו ניתן להשיב תשובות אחדות:

ראשית, אין בנוסח הקבלה זכר לטענה שהסכום בא להיטיב נזק ספציפי כלשהו. להיפך, על פי לשונו, המסמך מתיימר להוות פיצוי כולל על כלל הנזקים. מדובר במסמך שנוסח על ידי צד ג'. על פי הכלל הפרשני, יש לפרש את המסמך לרעת מנסחו, מכל מקום, בוודאי שאי אפשר לקרוא לתוך המסמך טענות מיטיבות למנסח, אשר המנסח עצמו לא טרח לכתוב.

שנית, הקבלה כוללת בתוכה אישור שלאחר קבלת התשלום לא תובא בעתיד שום תביעה "בשם" צד ג' של כל גוף ש"ביטח" או ש"פיצה" את צד ג' .  התביעה שאליה מתייחסים דברים אלה, אינה אלא תביעת שיבוב. משמע, מי שניסח את הקבלה התייחס במפורש לאפשרות שתוגש תביעת שיבוב והוא התחייב שאם תוגש תביעה כזו, הוא ישפה את הנתבע אם יחוייב בה. והנה, כאשר קורה המקרה שאליו מתייחסת ההתחייבות,  פשוט מתכחש לה צד ג'!

שלישית, כל תביעת שיבוב אינה אלה תביעה "של" צד ג' עצמו, אשר הומחתה למבטחת של צד ג'. כאשר צד ג' מקבל פיצוי מלא מהמזיק לפני שהוא מקבל פיצוי נוסף מחב' הביטוח, הרי שהוא משמיט את הקרקע גם מתחת לתביעת השיבוב.  טענה כזו, יכולה להיות טענת הגנה של המזיק מפני תביעת שיבוב. שאלת עיתוי התשלום של המזיק לעומת עיתוי תשלום הפיצוי על ידי המבטחת, אינה רלוונטית להודעת צד ג' שבפני.  כאן, המזיק אינו מנסה לחסום את עילת התביעה של המבטחת, אלא מנסה להקים עילת שיפוי משל עצמו, כנגד המבוטח. נראה שבעניין זה הוא על קרקע יציבה מאוד.

טענה נוספת שהעלה צד ג', שהנתבעים אינם יכולים להגיש את כתב הקבלה, שכן לא הם ערכו אותו ולא הם קיבלו אותו. הטענה לא נכונה, הן מפני שסוכן הביטוח שקיבל את המסמך, פעל כמיופה כח של הנתבעים, הן מפני שטיבה של קבלה, שמי שמקבל אותה (ונאלץ להסתמך עליה בהליך משפטי), אינו מי שערך אותה.  יתרה מזו, במסגרת כתב ההגנה, לא הוכחש המסמך, לא נטען נגד אמינותו ותוכנו אושר בעקיפין על ידי הטענה שהסכום שולם אבל לא למטרה שצויינה שם, אלא למטרה אחרת. הרי זו מעין "הודאה" שכל ראיה להוכחת ה"הדחה" שבעקבותיה לא הובאה!

סוף דבר, הגנת צד ג' היתה לקויה ביותר. צד ג' טען טענות עובדתיות נגד מסמך שהוא עצמו ניסח, בלי לטרוח להביא עדים שיוכיחו אותם. עמדתו נראית כניסיון נואש להתחמק מאחריות להתחייבות מפורשת.

לפיכך, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של  9,300  ש"ח שישא הפרשי הצמדה וריבית כדין  מיום 5.11.07 ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד  בשיעור 10% + מע"מ, האגרה ששולמה  ושכר העד שנפסק בסך 300 ש"ח.

הודעת צד ג' - מתקבלת. צד ג' ישלם לנתבעים את כל הסכומים שבהם חוייבו במסגרת התביעה העיקרית, בתוספת האגרה ששילמו עבור הודעת צד ג' והוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין  לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ה באלול, תשס"ח (25 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.