התביעות והצדדים להן
1. התובע והנתבע שכנגד (להלן : "
עזוז") הינו קבלן שיפוצים. הנתבעים, בני הזוג יוסף וסימה גורל (להלן : "
גורל") הינם בעלי הבית ברחוב ים המלח 13, גני תקווה (להלן : "
הבית" ).
2. בתחילת שנת 2004 או בסמוך לכך בקשו גורל לערוך שיפוץ בבית. יצוין כי באותה עת התגורר בבית שוכר מטעמם. השיפוץ אמור היה להיעשות על פי תוכנית עבודה שערכה עבורם האדריכלית הגב' רחל סלע (להלן : "
האדריכלית"). גורל הציגו בפניי עזוז את תוכנית העבודה, וזה האחרון ערך עבורם הצעת מחיר על סך של 158,000 ש"ח, לא כולל מע"מ. הצעת מחיר זו כונתה על ידי הצדדים "הצעה 1110", וכך גם תכונה בהמשך. אין מחלוקת כי להצעה 1110 צורפו ארבעה דפים המפרטים את העבודות, אם כי לא נוקבים במחיר לכל עבודה ועבודה (נספחים א/1 וא/2 לתצהיר גורל).
3. בין הצדדים התנהל משא ומתן נוסף, בעקבותיו נתן עזוז הצעת מחיר חדשה, על סכום כולל של 208,000 ש"ח. הצעה זו כונתה על ידי הצדדים "הצעה 1111", וכך גם תכונה להלן. הצעה 1111 צורפה כנספח א/3 לתצהיר גורל. כבר עתה יאמר כי הצדדים חלוקים בשאלה האם הסכום הנזכר בהצעה 1111 כולל מע"מ, כטענת גורל, או שמא כולל רק "מע"מ חלקי", כפי שטוען עזוז. עוד חלוקים הצדדים בשאלת יחסי הגומלין בין הצעה 1110 להצעה 1111, האם מדובר ב"תוספת" או בהצעה חדשה העומדת בפניי עצמה, וכן מהו היקף העבודות הכלול בהצעה 1111.
4. אין מחלוקת בין הצדדים שגורל שכרו את שירותיו של עזוז, בהסתמך על הצעה 1111, וזה האחרון ביצע עבודות שיפוצים בביתם: כמו כן אין מחלוקת שהשיפוצים החלו בחודש פברואר 2004 והיו אמורים להימשך שלושה חודשים, אם כי יש מחלוקת לגבי המועד המדויק לתחילת העבודה (לטענת גורל עבודות השיפוץ אמורות היו להתחיל ביום 1/2/2004, בעוד שעזוז טוען שהעבודות החלו רק ביום 22/2/2004 היות ובבית התגורר שוכר שעזב רק בסמוך למועד זה). אין מחלוקת שעזוז לא סיים את העבודות עליהן התחייב בהצעה 1111, ועבודתו הופסקה על ידי גורל במחצית חודש אוגוסט 2004. אין מחלוקת שעד למועד הפסקת העבודה של גורל, שולם לידיו סך של 71,000 ש"ח.
5. מכיוון שעבודת עזוז לא הושלמה, וכל צד טען כי האחר הפר את ההסכם, הוגשו שתי התביעות שבפניי: בתביעת עזוז דורש הוא את יתרת השכר המגיעה לו, לטענתו, עבור העבודות שהספיק לבצע עד לעזיבתו את האתר; תמורה עבור עבודות נוספות שביצע ולא נכללו בהצעה 1111; ריבית עבור העיכוב בתשלום הכספים; ונזקים עקיפים שנגרמו לו בסך של 50,000 ש"ח. סך הכל תביעת עזוז הועמדה על הסך של 236,000 ש"ח.
6. מנגד טוענים גורל שעבודתו של עזוז הייתה רצופה ליקויים וכשלים, ולנוכח אלה ובשל העובדה שלא השלים את העבודה, עליהם להשקיע סכום נוסף של 201,559 ש"ח בביתם, כפי שפורט בחוות הדעת של המהנדס מאיר ברכה (להלן : "
ברכה") אשר צורפה לכתב התביעה שכנגד. עוד טוענים גורל שעזוז הוא שעיכב את ביצוע העבודות ולא עמד במועדים עליהם התחייב, לפיכך יש לחייבו בפיצוי בגין 6 חודשי פיגור; בנוסף יש לחייבו בסך של 20,000 ש"ח עבור "
פעילות קבלנית של הנתבע במקום התובע" ( סעיף 31 לכתב ההגנה של גורל) ובהחזר ההוצאות של האדריכלית וברכה. סך הכל הועמדה התביעה שכנגד על סך של 113,559 ש"ח.
מומחה בית המשפט
7. במהלך ישיבות קדם המשפט, הסכימו הצדדים על מינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר יכריע בסוגיות המקצועיות כפי שעלו מכתבי הטענות. ביום 7/4/05 מינה בית המשפט את המהנדס מר יוסף גולדקלנג (להלן : "
מומחה
ביהמ"ש) וקבע כי חוות דעתו תחייב את הצדדים.
8. בדיקת המומחה מטעם בית משפט התפרשה על פני חודשים רבים (שבע פגישות, הראשונה ביום 25/7/05 והאחרונה ביום 15/8/06, ראה פירוט הפגישות בעמ' הראשון לחוות הדעת של מומחה ביהמ"ש, סומנה
במ/1). בעדותו תיאר מומחה ביהמ"ש מדוע ארכה הבדיקה זמן כה רב: "
הסברתי מה אני רוצה
לקבל, ביקשתי לקבל, הביאו לי בחלקים. כל פגישה בשטח לקחה שעות, עד חשיכה. קבענו עוד פגישה ועוד פגישה. אני לא סוגר חוות דעת עד שאני לא שומע את כל הצדדים. בפגישות הראשונות הייתה אווירה עכורה וצעקות." (עמ' 41 שו' 3-6).
9. ביום 2/11/2006 נערכה חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, אליה צורפה חוות דעתו של מהנדס החשמל מר אשר סלוצקי (להלן : "
סלוצקי"), בכל הנוגע לרכיבי עבודות החשמל שנכללו בכתבי הטענות. חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש מקפלת בתוכה 23 עמודים, ובמסגרתה סקר המומחה סעיף סעיף שנזכר בכתבי הטענות. בין השאר בחן מומחה ביהמ"ש אילו רכיבים מתוך הצעה 1111 בוצעו ואילו לאו (לשיטתו, בוצעה עבודה בהיקף של 115,500 ש"ח מתוך 208,000 ש"ח); בחן את היקף העבודות הנוספות, כולל עבודות החשמל (לשיטתו, סך של 3,230 ש"ח עבור עבודות חשמל וסך של 29,300 עבור עבודות אינסטלציה); וכן בחן את היקף הליקויים והתיקונים הדרושים (15,538 ש"ח). ממצאים אלו, בצירוף הסכומים ששולמו לעזוז (71,000 ש"ח), הובילו את מומחה ביהמ"ש ל"שורה התחתונה", ולפיה אם ישלים עזוז את העבודות בבית גורל, מגיע לו סכום נוסף של 54,969 ש"ח; ואם העבודה תושלם על ידי קבלן חיצוני, אזי התשלום לעזוז עומד על סך של 31,517 ש"ח (עמ' 23 לחוות הדעת).
10. שני הצדדים הפנו למומחה ביהמ"ש שאלות הבהרה. גורל "הסתפקו" ב - 16 שאלות הבהרה, וקיבלו מענה לשאלותיהם (נספח ה' לתצהיר גורל). עזוז לעומת זאת הפנה למומחה ביהמ"ש לא פחות מ - 24 שאלות המחולקות לתתי סעיפים, ולסלוצקי 15 שאלות מחלוקות לתתי סעיפים (הוגש לבית המשפט ביום 1/1/07). לאחר שמומחה ביהמ"ש דרש (ובצדק) סכומים נוספים לא מבוטלים כתנאי למתן תשובותיו, ויתר עזוז על שאלות ההבהרה אולם עמד על חקירת מומחה ביהמ"ש, וחקירתו אכן נערכה ביום 15/1/08.
11. בנוסף לעדות מומחה ביהמ"ש, נחקרו על תצהיריהם עזוז ויוסף גורל. יצוין כי תחילה הגיש עזוז גם את תצהירו של מר יורם שרעבי, איש החשמל מטעמו, וכן את חוות הדעת של המומחה מטעמו מר גיא יוסף. גורל מצידו הגיש את תצהירי האדריכלית וכן חוות דעת גרפולוגית המתייחסת להצעות המחיר 1110 ו - 1111, למחיקות ול"שיבוצים" שנעשו במסגרתם. במהלך הדיונים, ויתר עזוז על העדת שרעבי (בשל סיבות רפואיות שמנעו ממנו להתייצב לעדות, כטענת עזוז) ועל העדת גיא יוסף. גורל מצידם משכו את תצהירי האדריכלית והגרפולוגית, וכך נותרנו כאמור עם עדויות עזוז, גורל ומומחה ביהמ"ש בלבד.
השאלות שנותרו במחלוקת ודורשות הכרעה
12. זה המקום לציין שלמרות שמדובר בשיפוץ בית מגורים פרטי, כשהיקף העבודה הינו כ - 200,000 ש"ח ומשך העבודה כשלושה חודשים; חרף העובדה שחלפו כבר כארבע שנים מעת האירועים; למרות שמונה מומחה מטעם בית המשפט, שעשה את עבודתו נאמנה והקדיש לצדדים זמן רב (שבע פגישות!) והוציא תחת ידיו חוות דעת מפורטת, מנומקת ומקצועית; בחרו הצדדים, ובעיקר התובע, להאריך את ההתדיינות, לשגר שאלות הבהרה ולחקור את המומחה; להעלות עניינים מקצועיים במסגרת התצהירים, חרף ההסכמה שחוות דעת מומחה ביהמ"ש תחייב את הצדדים; ואף בסיכומים בחרו הצדדים לדוש ולדון בטענות המקצועיות, עד לרמת הדלת והאסלה. זאת עשו מקום שממצאי המומחה לא נשאו חן בעיניהם, אולם מקום שקביעותיו היו מקובלות, הזדרזו להסתמך על חוות הדעת!
13. אציין כי כבר במסגרת קדם המשפט הזכרתי לצדדים את ההלכה שנזכרה בע"א 323/85
מד"י נ' אברהם אליהו מזרחי
, פד"י ל"ט (4), 185, בעמ' 189:
"
מינויו מטעם בית המשפט של מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי, שיש לעודדו (ע"א 521/77 [4]). כפועל יוצא ממינויו של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם; מאידך גיסא, מוגבלת, כמובן, יכולתם לערער על מסקנות המומחה. הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה (אלא אם כן הסכימו במפורש שלא לערער על חוות הדעת - ראה פרופ' א' הרנון, דיני ראיות (המכון למחקרי חקיקה ע"ש הרי סאקר, כרך ב, תשל"ז) 307 - והם אף רשאים לדרוש מן המומחה הבהרות בכתב על חוות-דעתו (תקנה 134(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984); אולם עדות נוספת של מומחה תובא על-ידי הצדדים רק ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו (תקנה 130(ב) לתקנות).
עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטוין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הראציונאליות של מסקנותיו.
למותר להוסיף, כי בנסיבות כאלה מצומצמת גם יכולת ההתערבות של בית המשפט שלערעור בפסק-דינה של הערכאה הראשונה, במערכת נסיבות דומה אמר בית-משפט זה בע"א 167/59 [5], בעמ' 1234, כלהלן:
"אינני רואה כל אפשרות שאנחנו בערעור נתערב בענין זה, אחרי שמומחה, שבנייטרליות שלו אינו מטיל ד"ר קלוג שום ספק, בירר את הענין לפרטיו, וכן עשה השופט המלומד בפסק-דינו על יסוד חוות- הדעת. בא-כוח המערערים היה צריך להראות לנו שד"ר לפמן עשה בחוות-דעתו שגיאה גסה עד כדי כך, שנוכל אנחנו, החסרים ידיעה מקצועית במדע הרפואה, לומר שדעתו מופרכת". (הדגשות שלי, ח.פ).
14. לאור הלכה זו, לאחר שעיינתי בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש ולאחר ששמעתי את עדותו, קובעת אני כי אין כל מקום להתערב בממצאיה, לעניין במספר נקודות שוליות כפי שיפורט להלן. התרשמתי כאמור שמומחה בית המשפט עשה את עבודתו נאמנה, זאת משתקף בזמן הרב שהשקיע בצדדים וחוות הדעת המתייחסת לכל נקודה ונקודה בבית; כך, הפגין המומחה גם בעת חקירתו בבית המשפט מקצועיות רבה וגילה בקיאות בחומר, הן באופן כללי בתחום והן באופן ספיציפי לבית הנדון: ראה למשל תשובותיו לעניין מחיר ממוצע בשוק של מטר רץ פאנלים (עמ' 29 שו' 3-6), וזכרונו בדבר מספר המדרגות בבית (עמ' 29 שו' 14-17).
15. לא זו אף זו. המומחה הסביר מדוע ביצע את הקיזוזים בגין העבודות שלא בוצעו על ידי עזוז כפי שבחר לעשות: "
אם הייתי מתחיל לגזור את כל זה במחירונים הייתי מגיע לאבסורד שהוא צריך להחזיר כסף... אז לא גזרתי את כל העלויות לפי מחירונים אלא על הצעת המחיר המפורטת של התובע" (עמ' 15 שו' 17). סבורני כי דרך חישוב זו הינה נכונה ולא מקפחת מי מהצדדים, מה עוד שגורל לא הצליחו להוכיח כי שילמו יותר לקבלן אחר לצורך השלמת העבודה, לכך אתייחס בהמשך.
16. נוכחתי לדעת שעבודתו של המומחה לא הייתה קלה כלל ועיקר: מומחה ביהמ"ש דרש וקיבל הצעת מחיר מפורטת מעזוז, היות וזו לא הייתה בנמצא. מומחה ביהמ"ש הצהיר כי לעזוז "
הייתה לו אפשרות ל"שחק" עם המחירים" (עמ' 26 שו' 18-19), והיה עליו להביא נתון זה בחשבון בעת עריכת חוות הדעת. מומחה בית המשפט נתקל במחירים שונים לאותן עבודות בהן נקב עזוז (עמ' 24 שו' 24-25), ולפיכך ביצע את ההפחתות באופן יחסי לכל דרישה ודרישה. עוד יש לזכור כי מבחינה אובייקטיבית ביקורו בבית נעשה לראשונה כשנה לאחר עזיבת עזוז, ואכן המומחה העיד: "
אני לא יכול להשיב איזה מהחלקים בדירה נצבעו על ידי התובע או על ידי הנתבע במדוייק" (עמ' 16 שו' 20). לפיכך, היה על המומחה להפעיל את ניסיונו וידיעותיו בתחום ולקבוע את ממצאיו. כך עשה, כל זאת כשהייתה לו הזדמנות בלתי אמצעית להתרשם הן מעזוז והן מגורל, ודבריו התבססו בין השאר על השיחות שערך עם כל אחד מהם ורשמיו מאותו גורם.
