אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 59873/05

פסק-דין בתיק א 59873/05

תאריך פרסום : 17/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
59873-05
24/05/2007
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
בן עמי שמעון
עו"ד ירון גיגי
עו"ד רונן מזור
הנתבע:
קפלן אריה
עו"ד אליעזר אגוזי
עו"ד ליאור אפשטיין
עו"ד יפית אופק
פסק-דין

מבוא וטענות הצדדים

1.       כיצד בוחנים את תום לבו של אוחז בעד ערך, בתביעתו נגד מושך שיקים במסגרת החלפת שיקים עם הנפרע-המיסב?

2.       לפניי תובענה שטרית על 8 שיקים בערך נקוב כולל של 331,000 ש"ח, אשר הנתבע משך לפקודת הנפרע ניר פרנקל (להלן: 'ניר'), אשר סיחרם לתובע.

3.       הנתבע טוען כי ניר נטל ממנו את השיקים במרמה, שעליה הורשע בפלילים לפי הודאתו, במסגרת עסקת טיעון [נת/10, נת/11, נת/12]. לפיכך הזכות השטרית שהייתה בידי ניר הייתה פגומה. התובע לא היה תם-לב, מטעמים שונים שפורטו בסיכומי הנתבע. לפיכך לא היה 'אוחז-כשורה', ולא רכש זכות טהירה בשיקים.

4.       התובע אינו חולק על כי השימוש שעשה ניר בשיקים היה מעשה מרמה. אולם, התובע טוען כי קיבל את השיקים בתום לב. בניגוד לו, הנתבע היה למעשה שותפו של ניר להונאת התובע; זאת באמצעות החלפות השיקים בין הנתבע לניר, שיצרו מצג שווא כלפי התובע וגרמו לתובע לייחס לשיקים תוכן כלכלי אמיתי ולמסור לניר מזומנים תמורתם.

דיון והכרעה

5.       אציין כבר כעת כי הנתבע לא עשה ניסיון של ממש, ועל כל פנים לא הצליח, לסתור את גרסת התובע בדבר מתן ערך תמורת השיקים הנדונים, אשר גובתה במסמכים [ת/6].

6.       כמו כן, התובע לא ניסה לטעון, כגון בהסתמך על עדות ניר [פרוטוקול, עמ' 21, 24-25], ועל אף האמור בכתב האישום המתוקן שניר הודה בו במסגרת עסקת הטיעון ושעל פיו הורשע, כי למעשה לא היה מדובר כלל על 'עוקץ' - אלא על 'נפילה'. כלומר: התובע לא ניסה לטעון כי כלל לא היה מדובר על מרמה, הפוגמת את הזכות השטרית עם המסירה, ולפני הסיחור - אלא על כישלון תמורה, שהשתכלל בעקבות הסתבכותו של ניר ולאחר סיחור השיקים הנדונים לתובע; ועקב כך זכה התובע בזכות בלתי פגומה בעת מתן הערך, והוא זכאי לתמורת השיקים לפי הלכת גויסקי.

7.       לפיכך, ומבלי לקבוע עמדה בשאלת גורלה של טענה כאמור נוכח ההרשעה הפלילית במרמה, יש לומר כי הצדדים, משהסכימו על יסוד המרמה, העמידו את מחלוקתם על שאלת תום הלב היחסי של התובע והנתבע, שעל פיו תוכרע שאלת זכאותו של התובע לתמורת השיקים הנדונים.

8.       'אחיזה כשורה' היא 'תקנת שוק' שטרית, המעדיפה את האינטרס של 'צד רחוק' תם לב - על האינטרס של מושך השיק, שהיה 'צד קרוב' לעסקת היסוד עם הנפרע שהתגלה כרמאי או כמפר חוזה. בהעדפה זו גלומה ההנחה כי צד קרוב לעסקת היסוד מסוגל יותר להגן על עצמו מפני הרמאות או הפרת החוזה על ידי שותפו לעסקה מאשר צד רחוק תם לב. לפיכך שיקולי יעילות מחייבים להקצות למושך את הסיכון הכרוך במרמה או הפרת חוזה על ידי הנפרע, ושיקולי צדק מחייבים להטיל את הנזק לפתחו של המושך אם הסיכון האמור התממש. מטעמים אלה, ונוכח האינטרס הציבורי בהגנת הסחרות השטרית - צד רחוק תם לב עדיף על צד קרוב תם לב.

9.       עסקינן, אפוא, בתחרות בין אינטרסים, שבה זוכה האוחז כשורה הן משיקולי צדק ויעילות המשווים בין המושך והאוחז כשורה, והן משיקול של אינטרס ציבורי בהגנת הסחרות של שיקים.

10.   אולם, בענייננו - הן שיקולי צדק, הן שיקולי יעילות והן האינטרס הציבורי נוטים לחובתו של המושך-הנתבע.

11.   עדותו של הנתבע שזורה בהודאות בהחלפת שיקים עם ניר, בתמורה לטובת הנאה כלשהי: שבועיים אשראי כגרסת הנתבע [פרוטוקול, עמ' 8], או 500 ש"ח לשיק כגרסת ניר [פרוטוקול,   עמ' 19]. אציין במאמר מוסגר כי גרסת ניר עדיפה בעיניי; הן נוכח העולה מ-ת/11, הן נוכח ההסברים הבלתי משכנעים שמסר הנתבע בחקירתו בעניין זה [פרוטוקול, עמ' 8-9] והן נוכח חוסר ההיגיון בכך שצרכן אשראי היסטרי כמו ניר יוותר לטובת הנתבע על מרווחי-זמנים של שבועיים בין השיקים הנגדיים. גרסתו של הנתבע בהקשר זה לא תרמה לאמינותו.

12.   כלומר, הנתבע הודה בביצוע עסקאות שטריות מלאכותיות עם ניר, שנועדו להציג מצג שווא כלפי נותני-אשראי בכלל, וכלפי התובע בפרט.

13.   בכך הציב הנתבע את עצמו במצב נחות מזה של מושכי שיקים רגילים, כגון צרכנים שמסרו שיקים לספקים אשר לא סיפקו את הסחורות שהוזמנו, ואשר לאור מעמדם הראוי לאהדה מדקדקים בתום לבם של האוחזים-הרחוקים בטרם מעדיפים את האינטרס של האחרונים. הנחיתות הזו מתבטאת הן במישור תום הלב, הן במישור היעילות, והן במישור האינטרס הציבורי.

14.   במישור תום הלב - משום שהנתבע גרם, באמצעות החלפת השיקים, להכשלתו של התובע במתן אשראי בלתי מבוסס לניר. בהשאלה ממונחי פקודת הנזיקין [סעיפים 65-66], אפילו היה תום לבו של התובע לקוי, כטענת הנתבע - הרי שהתנהגותו של הנתבע גרמה לאשמו של התובע. בנסיבות אלה, יש לראות כבעייתית את הסתמכותו של הנתבע על חוסר תום לבו של התובע; אשר, כפי שיבואר להלן, התבטא בעניינים שוליים-יחסית ולא במודעות בפועל או אף בכוח לפגם בזכות השטרית הקונקרטית.

15.   במישור היעילות - משום שהנתבע, אשר ידע על הפער בין נפח הפעילות השטרית של ניר לבין הכיסוי הכלכלי האמיתי שלה, היה 'המונע היעיל ביותר' של ההסלמה המסוכנת בצריכת האשראי של ניר מאת התובע ובכלל. הדבר היה נכון לגבי הנתבע עוד יותר מאשר לגבי מושך רגיל, שגם ממנו מצפים למה שלא ניתן לצפות לו מצד רחוק בתנאי שוק - קרי: לדקדק באמינותו של הצד הקרוב לעסקת היסוד, ולהתכסות בבטוחות הולמות כלפיו.

16.   במישור האינטרס הציבורי - משום שמלבד האינטרס הציבורי בהגנת הסחרות קיים גם אינטרס ציבורי במלחמה בתופעת החלפת השיקים, המחבלת בתפקודה הרציונאלי וההוגן של הכלכלה.

17.   שיקולים אלה מחייבים שלא לבחון את זכאותו של התובע למעמד של אחיזה כשורה על יסוד תום לבו של התובע בלבד, תוך דקדוק בכל פרט, במנותק מהתנהלותו של הנתבע.

18.   מושך רגיל, העומד בחזקת תום לב גמור, אינו זקוק אלא לליקוי זעיר בתום לבו של אוחז רחוק בשיק פגום כדי לקנות לעצמו עדיפות בתחרות האינטרסים. לפיכך תביעת האוחז הרחוק נגדו תיכשל, במקרה של פגם בזכות השטרית של הנפרע, אפילו עקב ליקוי זעיר כגון אי התאמה בין שם הנפרע לחתימת ההיסב.

19.   אולם, משבתחרות אינטרסים עסקינן, השאלה אינה תום לבו של האוחז הרחוק גרידא, אלא היחס בין תום לבו של האוחז הרחוק לתום לבו של המושך. אם תום לבו של המושך שנפגע מידי הנפרע הוא מלא, די בליקוי כלשהו בתום לבו של האוחז הרחוק כדי להעדיף את המושך על פני האוחז הרחוק. אולם, אם תום לבו של המושך פגום אף הוא - יכול שפגם זה יכריע את תחרות האינטרסים לחובתו של המושך ולטובת האוחז הרחוק; הכול לפי תום לבם היחסי, ושאר שיקולי המדיניות הרלבנטיים לתחרות הזכויות הנדונה. לפיכך יש לבחון את תום לבו של האוחז הרחוק בהשוואה לתום לבו של המושך, על רקע התנהלותו של כל אחד מהם בהקשר הנדון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ