פסק-דין בתיק א 48537/01

1.         התובעת עוסקת בייצור ושיווק בצקים קפואים ומוצרי סויה ומשווקת את מוצריה למגזר החרדי.

            הנתבע עוסק בשיווק מוצרי מזון.

            התביעה היא לחוב, שעל פי הנטען, חייב הנתבע לתובעת בגין מוצרים שרכש ממנה לתקופה שבין החודשים 9/99-10/98.

2.         להוכחת החוב, צירפה התובעת מסמכים כדלקמן:

א.         דו"חות כרטסת לתקופה שמיום 19/10/98 ועד ליום 28/02/99 (למעט חודש 1/99).

ב.         חשבוניות למועדים, שמיום 29/03/99 ועד ליום 30/09/99.

ג.          תעודות משלוח למועדים, שמיום 22/10/98 ועד ליום 31/01/99.

3.         הנתבע כפר בחוב הנתבע, ולטענתו, התובעת היא שחייבת לו כספים בסכומים העולים על 1 מיליון ש"ח.

            הנתבע הציג תמונה עובדתית מורכבת יותר מיחסי ספק-לקוח רגילים, וכדלקמן: מנהל התובעת ישי בסגרליק (להלן: "ישי") שותף במניות החברה עם אביו של הנתבע (ישי - 80%, האב - 20%).

בתקופה הנדונה נקלעה התובעת לקשיים כלכליים, והנתבע התבקש על ידי ישי ואביו לסייע לה.

הנתבע נעתר לקריאה וסייע, לדבריו, לתובעת בשטחים רבים: החל מגביית חובות מלקוחות, עבור דרך הובלת הסחורה במשאית השייכת לו ללקוחות התובעת וכלה בתשלום באמצעות שיקים שנמשכו מחשבונו לספקים ולחייבים שונים של התובעת.

בתמיכה לכך, הובטח לו על ידי ישי, כי התובעת תשלם לו משכורת חודשית, וזאת מלבד החזר כל ההוצאות שהוציא והתשלומים ששילם.

הנתבע טוען, כי במסגרת האמור לעיל, נמשכו מחשבונו שיקים בסך של                 כ-1,170,000 ש"ח, וכי מגיע לו מהתובעת שכר בסך של כ-78,000 ש"ח והחזר הוצאות בסך של כ-80,000 ש"ח.

הנתבע מודה בחתימתו על תעודות המשלוח שצורפו (הוגשו וסומנו ת/1) וקבלת הסחורה שסופקה על פיהן (למעט תעודת משלוח אחת, סומנה ת/2), בסך כולל של 24,000 ש"ח, אך טוען, כי הוא פרע את חובו בגינן.

4.         אקדים ואומר, כי אף אחד מהצדדים לא טרח להציג ספרי הנהלת חשבונות מסודרים, באופן שניתן לעקוב על פיהם באופן מסודר והגיוני, מהי הסחורה שהתקבלה אצל הנתבע, מה שילם הנתבע לתובעת, ומהו החוב הנותר, וזאת בהתייחס לכל תקופת החוב הנדונה.

            באופן זה, תוכרע התביעה בהתאם לנטלי הראיה המוטלים על כל צד להוכחת טענותיו, ובהתאם למידה שבה עמד, או לא עמד, כל צד בנטל המוטל עליו.

5.         בהקשר זה יצוין, כי ישי לא התכחש במפורש ובמפורט לתיאור היחסים שהעלה הנתבע. כך בתצהיר עדותו הראשית, שניתן לאחר שהנתבע העלה כל טענותיו האמורות בכתב ההגנה, כאשר ניתן היה לצפות מישי להתייחסות מפורשת ומפורטת גם לגוף הטענות וגם לסכומים הנזכרים בהם, ובמקום זאת הוא הסתפק בהכחשה סתמית וגורפת (סעיף 7 לתצהירו).

            כך בעדותו, שלא נוצלה לתקיפת טענות הנתבע.

6.         יתירה מזו, בעדותו, הודה ישי בערבוב כספים מכוון בין כספי החברה לכספי הנתבע (עמ' 2):