פסק-דין בתיק א 28259/03 - פסקדין

השאלה שבמחלוקת, בקליפת אגוז   :

1.         התובע והנתבעים 1,2 ניהלו במשותף, החל מיום 27.11.98, עסק למכירת מוצרי מזון, סיגריות, משקאות וכו'. העסק היה ממוקם ברחוב סלמה 106 ת"א, וכונה בשם "פיצוץ בסלמה" (להלן: "העסק" ו/או "הפיצוציה").

ביום 1.7.02  עזב נתבע 1 את העסק. העסק נסגר בחודש ינואר 2003 או בסמוך לכך. בתביעה שבפניי טוען התובע כי במהלך הניהול המשותף של העסק נטלו  הנתבעים 1,2, ולימים אף הנתבעת 3, אשר החל מחודש אפריל 01' או בסמוך לכך היתה חברתו של הנתבע 1, כספים שלא כדין מהעסק וגרמו להיותו חדל פרעון.  התובע העריך את הגזילה בסכום של כמיליון ש"ח והעמיד את תביעתו ע"ס 500,000 ש"ח לצורכי אגרה בלבד.

האם הצליח התובע להוכיח כי הנתבעים או מי מהם נטלו כספים שלא כדין מכספי העסק ושלשלו אותם לכיסיהם יותר מכפי זכאותם? זו השאלה העיקרית העומדת במרכזו של פסק דין זה.

להלן העובדות הצריכות לענייננו :

2.         התובע והנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), הכירו אחד את השני בשנת 1992 או בסמוך לכך. אין מחלוקת כי שני הצדדים הגדירו את יחסיהם כיחסי אחים (ראה עדות התובע סעיף 2 לתצהירו, סעיף 2.1 לסיכומיו, ועדות הנתבע בעמ' 39 שור' 12).

3.         ביום 27.11.98, הקימו התובע והנתבע את העסק המשותף. אין מחלוקת כי מבחינה פורמאלית השותפים בעסק הם התובע והנתבעת 2 (להלן: " נילי"), אשר באותם זמנים היתה אשתו של הנתבע ואם בתו. כמו כן אין מחלוקת כי הסיבה לכך שהנתבע לא נרשם כשותף, היתה נעוצה בעובדה שהנתבע היה חייב כספים לרשויות המס ונושים שונים, עקב ניהול עסקים קודמים (ראה עדות הנתבע בעמ' 40 שור' 1-2). דבר זה אף מנע מהנתבע מלפתוח חשבון בנק על שמו ו/או להיות שותף בחשבון פעיל (עמ' 40 שור' 9), ולפיכך הוחלט כי ניהול העסק יעשה מחשבון בנק שהיה רשום ע"ש התובע ונילי. החשבון נפתח בסופו של יום בבנק מזרחי מספרו 200246. לימים, ובשל טענות שהופנו על ידי התובע כנגד נילי, נסגר חשבון זה ונפתח חשבון בבנק מזרחי על שם התובע בלבד, ומספרו 102430  (להלן: "החשבון בבנק מזרחי").

4.         הן התובע והן הנתבע העידו כי על פי הסכם השותפות ביניהם (הסכם שלא נערך בכתב) הם אמורים היו לחלוק ברווחים 50% לתובע ו- 50% לנתבע ולנילי (ראה סעיף 19 לתצהיר התובע, עדות הנתבע עמ' 39 שור' 17). בעסק נמכרו, כאמור, דברי מזון שונים, משקאות חריפים וסיגריות. כמו כן אין מחלוקת כי בעסק היו מוצבות מכונות מזל (להלן: " מכונות המזל").

5.         במהלך שנת 2001, עלו יחסי הנתבע ונילי על שרטון, והנתבע הכיר את הנתבעת 3 (להלן: "ענת"). בשלב מסויים עבר להתגורר הנתבע בביתה של ענת. הנתבע ונילי התגרשו ביום 20.5.02.

6.         בחודש מאי 2002 או בסמוך לכך, החל הנתבע לפעול לפתיחת מעדנייה סמוכה לעסק (להלן: "המעדנייה"). בנקודה זו חלוקים הצדדים: בעוד שהתובע טוען כי לא היתה כל כוונה להכניסו כשותף במעדנייה, אזי הנתבע טוען כי מראש סוכם שהתובע, ביחד עם הנתבע וענת, יהיו שותפים במעדנייה, ולפיכך אף נבחר השם " מעדניית השלושה". אין מחלוקת, כי תשלומים שונים שנעשו לצורך הקמת המעדנייה ותשלום לספקים, נעשו בשיקים של התובע.

7.         ביום 1.7.02, עזב הנתבע את העסק המשותף, והתובע ונילי נותרו שותפים בעסק. אין מחלוקת כי בעת עזיבת הנתבע את העסק, לא שילם דבר עבור החובות אשר היו באותה עת, אם היו, ולא קיבל דבר משוויו של העסק, אם וככל שזה היה חיובי.

8.         בחודשים ינואר, פברואר 2003 נסגרה הפיצוציה. לטענת התובע, בעת סגירת הפיצוציה, בחודש דצמבר 2002, עמדו החובות בבנק מזרחי על סך 170,000 ש"ח, וקיימים שיקים החתומים על ידי התובע בידי ספקים שונים ( סעיף 79 לתצהיר התובע).

ההליכים המשפטיים :

9.         ביום 24.4.03, הגיש התובע את תביעתו כנגד הנתבע, נילי וענת. התביעה הוגשה, כאמור, ע"ס 500,000 ש"ח לצורכי אגרה בלבד. עילות התביעה הוגדרו בסעיפים 38 ואילך לכתב התביעה, וכללו בין השאר הפרת הסכם, גזל, פגיעה בקניין, תרמית וגרם הפרת חוזה.

10.       הנתבע התגונן כנגד התביעה ואף הגיש כתב תביעה כנגד ע"ס 200,000 ש"ח. בכתב התביעה שכנגד טען הנתבע שהתובע הוא שמשך סכומים ביתר, ואלה הוערכו על ידו בסכום התביעה שכנגד. יצוין, כי בשלב פתיחת ההוכחות התברר שהנתבע לא שילם את האגרה הנדרשת בגין כתב התביעה שכנגד, ולפיכך נדחתה התביעה ביום 23.4.06, כשעניין ההוצאות אמור להיות מוכרע במסגרת פסק דין זה.

11.       נילי לא התגוננה כנגד התביעה ולפיכך ניתן פסק דין כנגדה ביום 26.6.03. ביום 6.7.03 הגישה נילי בקשה לביטול פסק דין אליו צורף כתב הגנה , במסגרתו הטיחה בתובע טענות קשות של לקיחת כספים מתוך הקופה וניהול אורח חיים ראוותני (סעיפים ב', ו', ז', יא' לכתב ההגנה). כב' השופטת גרוסמן נעתרה לבקשה לביטול פסק הדין ובתנאי שיופקד סך של 1,500 ש"ח, משלא הופקד סכום זה נותר פסק הדין כנגד נילי על כנו.

12.       בתיק זה התקיימו שתי ישיבות הוכחות במהלכן נשמעו עדויותיהם של רו"ח נתן אוקון (להלן: "רו"ח אוקון"), המומחה מטעם התובע אשר הגיש חוות דעת לתמיכה בטענת החוסרים בקופת העסק (ת/1); מר אליהו לוי, אביו של התובע (להלן: "אליהו" ו/או "האב"); התובע; הנתבע; וענת.

מי מהצדדים לא זימן את נילי למתן עדות. במהלך העדויות הציג התובע בפני בית המשפט קלטות אשר צולמו במהלך משמרות שונות של הנתבע בפיצוציה, בו נראה הנתבע, לטענת התובע, גוזל שלא כדין מכספי קופת הפיצוציה. כמו כן הוגשו תמלילי שיחות אשר נערכו בין בעלי הדין השונים ו/או האב (להלן: " התמלילים").

בתום שלב ההוכחות, ניתן צו למתן סיכומים בכתב, ומשסיכומים אלה הוגשו, יש לתת פסק דין על סמך החומר שבפניי.

ד י ו ן  :

הבסיס המשפטי לתביעה :

13.       בסעיף 38 לכתב התביעה נזכרו עילות התביעה השונות והתובע טען בין השאר לגזל, תרמית, הפרת חוזה וגרם הפרת חוזה. עוד העלה התובע, בין בכתב התביעה, בין בתצהיר ובין בסיכומים, את טענת ה "גניבה" ולמעשה מסיכומיו עולה שטענת הגניבה בידי ניר היא המרכזית, והיא הדורשת הוכחה.

14.       באשר לטענת הגזל, טען הנתבע  בסיכומיו כי היא אינה רלוונטית למקרה הנדון, מכיוון שאין מדובר בגזל "כספים מסויימים", כנזכר בפס"ד ע"א 493/63 אדיר נ' עירית חולון, פ"ד י"ח (2), 463, וברע"א 8304/99 צ'רקוב נ' חברת השמירה בע"מ , פד"י נה (2), 37.

בעניין זה מצאתי ממש בטענת הנתבע, ויפים דבריו של כב' השופט אנגלרד, במיוחד לסיטואציה שבפנינו: " לו היינו מרחיבים את עוולת הגזל על זכות חוזית - להבדיל מקניינית - לכספים, הרי כל אדם החייב כספים לאחר, והתכחש לקיום החוב, היה הופך לגזלן, במובן פקודת הנזיקין". (במאמר מוסגר יצוין כי עוולת הגזל אינה כלולה בתזכיר חוק דיני ממונות, התשס"ו - 2006, הידוע בכינויו ה"קודקס האזרחי") .

            עם זאת, למרות שלכאורה יש מקום לדחות את התביעה ככל שהיא מבוססת על עוולת הגזל, בחרתי לבחון את המקרה גם לאור הטענות הכלליות של התרמית והגניבה הנטענות בסעיף 38 לכתב התביעה.