פסק-דין בתיק א 20372/05 - פסקדין

1.         רקע

התובעת, מירסני סחר ושיווק בע"מ, מבקשת להיפרע מן הנתבעת, ש.ת.ח. בהובלות חיפה בע"מ בגין שיק שמספרו 11369 על סך 50,000 ש"ח המשוך מחשבון הנתבעת לפקודת חברת שון 1 . התובעת היא חברה העוסקת במתן שירותים פיננסיים ונכיון שיקים. לטענתה, ביום 03.10.04 הגיע מר דני רובמן, המנהל ובעל המניות בחברת שון 1 בע"מ למשרדי התובעת וביקש לבצע עסקת נכיון שיקים. התובעת שילמה לחברת שון 1 בעבור שיק זה ובעבור שיק נוסף אותו הביא מר רובמן סך של 53,629 ש"ח .  השיק נשוא התביעה הוצג לפירעון וחזר עם הערה שניתנה הוראת ביטול. לטענת התובעת, יש לקבל את התביעה שכן היא אוחזת כשורה בשטר.

לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה מכיוון שביחסים שבין הנתבעת לבין שון 1, הנתבעת אינה חייבת בפירעון השיק והתובעת אינה אוחזת כשורה בשיק, אלא היא כפופה לכל טענות ההגנה שיש לנתבעת כלפי שון 1.

2.         "אוחז כשורה"- המסגרת הנורמטיבית

לטענת התובעת, יש לראותה כ"אוחז כשורה" לפי סעיף 28 לפקודת השטרות. לטענתה, בשעה שסיחרו לה את השטר, משמע בפגישה עם מר רובמן ביום 03.10.04, לא היתה לה כל ידיעה שזכות קנינו של השטר היא פגומה. התובעת מבקשת לסמוך טענתה גם על האמור בת"א 17893/99 (שלום,ירושלים) כמאל אבו ג'ודה נ' עליאן מוסה, לא פורסם (09.05.04), שם לא מצאה השופטת שלו-גרטל פגם בשיחת טלפון מאוחז השיק שביקש לוודא כי לשיק יש כיסוי וקבעה כי אותו אדם הינו אוחז כשורה.

אין חולק כי התובעת נטלה שטר שלם ותקין לפי מראהו, טרם עבר זמנו והוא לא חולל קודם לכן. כמו כן התובעת הוכיחה כי נטלה את השטר בעד ערך, שכן הציגה את הקבלות על תשלום תמורתו לחברת שון 1. השאלה הנותרת להגדרת התובעת כאוחזת כשורה, היא השאלה האם היא נטלה את השטר בתום לב והאם ניתן לומר כי לא היתה לה ידיעה שזכות קניינו של האוחז הקודם לה פגומה.

תום הלב בדיני השטרות הוא תום לב סובייקטיבי, כך קבוע בסעיף 91 לפקודת השטרות וכך קבע ביהמ"ש העליון בע"א 702/76 דוד אלימלך נ' בנק ישראל, שם נקבע שאפילו ידע אדם שרכש מסמך סחיר על פגם בסחרות המסמך שרכש, אולם פגם זה נשכח ממנו בעת הרכישה, הרי לא יהיה בכך בכדי לשלול את תום לבו של הרוכש . בספרו של שלום לרנר "דיני שטרות", דן המחבר בדוגמאות שונות לנטילת שטר שלא בתום לב ובין השאר דן המחבר בשתי הדוגמאות הבאות:

ידיעת הנסב על טענת הגנה שיש למושך או העושה כלפי הנפרע: דרך משל, ידיעה על הפרת החוזה בידי הנפרע, על פגם בכריתתו של החוזה בין הנפרע לבין המושך, על כך שהשטר מוחזק בידי הנפרע לביטחון והוא סיחרו לפני קיום התנאי וכדומיה. סיחור השטר בנסיבות אלה נעשה שלא כדין, היות שהיה על הנפרע להחזיר את השטר למושך. ידיעת הנסב על כך היא ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה, במובן סעיף 28(א)(2) לפקודה.

ידיעה של הנסב כי השטרות נמשכו או נעשו על ידי קונה עבור סחורה שנשלחה לו, ועל פי החוזה שמורה לקונה הזכות לדחות את הסחורה ולבטל את העסקה, עלולה לשלול את אחיזתו כשורה, וממילא את האפשרות לגבות את השטר מקונה שאכן החזיר את הממכר למוכר הנפרע. נסב היודע כי זכותו של הנפרע היא בת ביטול, נחשב כיודע על פגם בשטר. למעשה כל ידיעה על טענת הגנה, שיש למושך או העושה כלפי הנפרע, היא ידיעה שהחוזה ניתן לביטול על ידי המושך" .

לאור האמור לעיל, אדון בשאלה האם התובעת ידעה, טרם סיחור השטר, על טענות הנתבעת כלפי שון 1, שכן ידיעה על הטענות הללו, מאיינות את מעמד התובעת כאוחזת כשורה ומכפיפה אותה ליחסים שבין הנתבעת לבין שון 1, בעוד אי ידיעה על כך מאפשרת לתובעת להחזיק במעמדה כ"אוחז כשורה".

3.         האם ידעה התובעת טרם סיחור השיק על טענות המושך כלפי הנפרע?

3.1        מה נאמר בשיחת הטלפון טרם סיחור השיק?

אין חולק בין הצדדים, שלפני שהתובעת שילמה לשון 1 עבור השיק, העביר מר דני מזרחי, מנהל התובעת פקס לנתבעת לצורך קבלת אישור על פרעון השיק העתידי וכן שוחח עם מר אבי דרעי, מנהל בחברה הנתבעת . אין חולק גם שהפקס לא נחתם ולא ניתן אישור בכתב. הצדדים חלוקים לגבי תוכן השיחה. לטענת מר מזרחי, מר דרעי אמר לו שהשיק יכובד אלא אם כן תתהפך או תיגנב לו משאית, בעוד לטענת מר דרעי, הוא יידע את מנהל התובעת שפרעון השיק כפוף התחשבנות עתידית בין הנתבעת לבין חברת שון 1.

כך בעדותו של מר מזרחי:

• ש.     "באותה שיחה לשיטתך הוא אמר לך שהשיק בטוח אלא אם תתהפך משאית או תיגנב.
• ת.      בדיוק בזו הלשון.
• ש.     זאת אומרת מה הבנת מדבריו אם תתהפך לנתבעת משאית הוא לא ישלם את השיק.
• ת.      הוא השתמש במושגים כאלה קיצוניים, שאמר לי אין לך מה לדאוג השיק ישולם אלא אם תתהפך משאית או תיגנב...

...